עיני השווקים נשואות לטראמפ - ותגובה כבר ניכרת בשטח

"טראמפ חוזר לבית הלבן, וממש אין לי כוח לזה. נכון, הוא מחזיק בגישה פרו־עסקית ובסך הכול המדיניות שלו טובה לשווקים. אבל אני זוכר את הקדנציה הקודמת, כשהדבר הראשון שהייתי עושה בבוקר זה להיכנס לטוויטר ולבדוק על מה הוא צייץ ומה זה עשה לשוק", כך סיפר לגלובס בכיר באחד מבתי ההשקעות בארץ.

● עם מיליון דולר ביד: מנכ"לים עולים לרגל לאחוזת טראמפ בפלורידה 
● לא מה שחשבתם: הימין הקיצוני בגרמניה ובאוסטריה כבר לא לגמרי בעד ישראל 
● טראמפ מכניס את האירופים להלם ואת הקנדים למגננה, ואלכוהול יהרוג אתכם 

הנשיא הנבחר דונלד טראמפ השתמש בטוויטר (היום רשת X) כדי להכריז על מכסים חדשים או לעתים כדי להתנגח בחברה או בתעשייה מסוימת. כך לדוגמה, במרץ 2017 הבטיח לפתוח את שוק התרופות ולעודד תחרות. "המחיר לאמריקאים ירד בהרבה", צייץ טראמפ. בעקבות הדברים, נרשמה ירידה חדה במניות הפארמה בניו־יורק ואפילו בתל אביב.

אמנם הוא טרם חזר רשמית לחדר הסגלגל, אבל זיכרונות מאותה התקופה צצו ביתר שאת בשבוע האחרון. ביום שני דיווח וושינגטון פוסט כי טראמפ עשוי לסגת במידה מסוימת מהבטחותיו בכל הנוגע למדיניות המכסים האגרסיבית. בתגובה, הדולר נחלש ובמדינות מסוימות נשמו לרווחה. זה לא החזיק הרבה זמן.

חלפו יומיים, וב־CNN דווח כי הנשיא הנבחר שוקל להכריז על "מצב חירום כלכלי לאומי" כדי לאפשר תוכנית מכסים חדשה. זה הספיק כדי לייצר תמונה הפוכה, להקפיץ את הדולר ולהלחיץ עוד יותר את יבשת אירופה. "כל מי שעקב אחרי העניינים יודע שזה לא חדש", מסביר גורם בשוק. "זו הדרך שלו להעלות מכסים - להכריז 'מצב חירום'. אחרת אין לו דרך חוקית להפר הסכם סחר קיים". אז ממה נובעת התנודתיות? חוסר הוודאות בנוגע למדיניות שינהיג טראמפ היא כה גדולה, שכל דיווח מקפיץ את השווקים.

יטיל מכסים אגרסיביים או יתגמש?

מה באמת יעשה הנשיא הנבחר כשייכנס לבית הלבן? זו שאלת המיליארדים שמעסיקה מנהלי השקעות וכלכלנים בכל העולם. בין היתר, על הפרק: הטלת מכס מינימלי של 10%־20% על כל הסחורות המיובאות, בדגש על סין. שם, המכס עשוי להגיע ל־60% או יותר. בנוסף, טראמפ מאיים במכסים של 25% על סחורות מקנדה ומקסיקו.

עם זאת, בבלומרג מתארים כי קיימות מחלוקות משמעותיות בתוך צוות המעבר של טראמפ. בעוד שחלק תומכים בהטלת מכסים גורפים, אחרים מעדיפים גישה ממוקדת יותר בתעשיות אסטרטגיות או כזו שתחריג מדינות עם הסכמי סחר קיימים. בקדנציה הראשונה שלו, הביע טראמפ גמישות ונכונות לשנות את עמדותיו בהתאם לנסיבות ולתגובות השוק.

בתחזיות של כל הגופים הפיננסים הגדולים לשנה הנוכחית, סוגיה זו זכתה לבולטות. בחברת הדירוג הבינלאומית S&P למשל, כתבו כי "למדיניות הפיסקלית, הסחר וההגירה של הממשל האמריקאי הנכנס תהיינה השלכות משמעותיות ברמה העולמית בהתחשב בגודל הכלכלה האמריקאית. התחזית המאקרו־כלכלית העולמית היא בת ערובה ליישום המדיניות של הממשל האמריקאי החדש".

גם בג'י.פי מורגן, גולדמן זאקס וגופים פיננסים נוספים תיארו את סוגיית המכסים שיטיל טראמפ כסימן שאלה מהותי. בסקר מנהלי הקרנות האחרון של בנק אוף אמריקה, שני "סיכוני הקיצון" הגדולים ביותר לשווקים העולמיים שצוינו היו "מלחמת סחר עולמית מובילה למיתון" ו"אינפלציה גורמת לפד להעלות ריבית".

השווקים זוכרים לטובה את הקדנציה הראשונה

עד שהתמונה תתבהר, השווקים נעים בתנודתיות ואפילו בבנק המרכזי האמריקאי יושבים על הגדר. רק בספטמבר האחרון הפתיעו חבריי הפד כשחתכו את הריבית בחצי נקודת אחוז (מ־5%.5 ל־5%) והיו"ר ג'רום פאוול הדגיש את החשיבות של התמיכה בשוק העבודה לאור ירידת האינפלציה. מאז, הריבית ירדה במתינות פעמיים נוספות, אך פאוול נשמע אחרת לגמרי. במסיבת העיתונאים שלו לאחר החלטת הריבית האחרונה ב־18 בדצמבר, הוא השווה את המצב הנוכחי ל"נהיגה בלילה ערפילי או כניסה לחדר חשוך מלא רהיטים. פשוט מאטים".

אמנם הפרוטוקולים של אותה ישיבה פורסמו במלואם השבוע מבלי להזכיר את טראמפ בשמו, אך סיכום הישיבה כלל לפחות ארבעה אזכורים להשלכות שינויים במדיניות ההגירה והסחר על הכלכלה האמריקאית, שהנשיא המיועד עשוי לבצע. "כמעט כל המשתתפים העריכו שהסיכונים כלפי מעלה לתחזית האינפלציה עלו", נכתב בפרוטוקול. גם שם מוזכרת בהרחבה "חוסר הוודאות". זה שם המשחק כרגע.

"לקראת כניסתו של טראמפ לבית הלבן, חברי הפד הקשיחו את עמדותיהם והמסר הוא שהסיכון האינפלציוני גדל", אומרת גת מגידו, שותפה ומנכ"לית של בית ההשקעות פינסה קפיטל. "הנראטיב של החששות ממדיניות המכסים של טראמפ שתגרום לעלייה בשיעור האינפלציה - תופס את כל תשומת הלב".

למרות והצעדים מרחיקי הלכת שטראמפ הבטיח לנקוט, הנשיא הנבחר עדיין אהוב על השווקים. לאחר הבחירות קפצה הבורסה האמריקאית בחדות והיא עדיין מציגה מאזן חיובי מאז, חרף התנודתיות. "עם שינויי מדיניות גדולים באופק, השווקים צריכים להיות מוכנים להרבה יותר תנודתיות בהמשך", ציין השבוע כלכלן בכיר בדויטשה בנק. אחת האפשרויות לפרדוקס בין התמיכה שמעניקים השווקים לטראמפ לבין חוסר הוודאות שהוא מייצר, היא זיכרונות מהקדנציה הראשונה שלו - השנה הראשונה שלו בבית הלבן הסתיימה בעליית מדד S&P 500 ב־19%. אולם יש לציין כי מדובר בתקופה אחרת: האינפלציה הייתה אז בשליטה והריבית הייתה נמוכה ויציבה.

הריצה של הדולר והדאגה בשוק האג"ח

מעבר לתנודתיות בשוק המניות, גם באג"ח ובמט"ח משדרים מתיחות. מאז הבחירות בארה"ב, הדולר האמריקאי המריא לשיא של יותר משנתיים מול סל המטבעות ומתקרב בצעדי ענק לנקודת שוויון מול האירו. הנהירה של משקיעים אל המטבע האמריקאי היא טריוויאלית בתקופות של משברים, שכן הוא נחשב ל"מקלט בטוח". מגמה דומה נרשה גם בסוף 2016, לאחר שטראמפ נבחר על הטיקט של "אמריקה תחילה" והבטחותיו לחזק את הכלכלה והתעשייה המקומית. תחושת דז'ה וו קלה. הפעם, מה שתומך במטבע האמריקאי, הוא הצפי שטראמפ יממש את תוכניות המכסים שלו.

גם שוק האג"ח האמריקאי משדר סימנים של חוסר ודאות. תשואת אג"ח של הממשל ל־10 שנים עומדת על 4.6%. אלו רמות שיא של 8 חודשים, אלא שמדובר בנתון חריג יחסית בתקופה שבה הפד מתחיל להוריד ריבית. בדרך כלל, כשהבנק המרכזי מוריד ריבית, התשואות באג"ח יורדות בהתאם, שכן הריבית משפיעה ישירות על עלות הכסף במשק והורדתה נועדה לתמוך בפעילות הכלכלית. "אג"ח ל־30 שנה בארה"ב חצה את ה־5% תשואה והאג"ח הממשלתי ל־10 שנים מצוי ברמות גבוהות, והשוק כמעט ולא מתמחר הפחתות ריבית בשנה הקרובה. זה מעלה את הסיכון בעקבות רמת החוב ועלויות המימון של הממשל", אומרת מגידו מפינסה קפיטל.

אז מדוע מתרחשת מגמה הפוכה כעת? אחד ההסברים לכך הוא החוב העצום של ארה"ב, שהגיע לשיא של 36 טריליון דולר והגירעון התופח של הממשל. סיבה נוספת היא האפקט האינפלציוני שעשוי להיות למדיניות המכסים של טראמפ בטווח הארוך. כך, בעוד שהפד מוריד ריבית כדי לתמוך בכלכלה, השוק דווקא מתמחר חששות מ"התחממות" יתר של הכלכלה תחת הממשל החדש. הנתון הנוכחי - תשואה של 4.6% - מבטא במידה רבה אמירה של השווקים שבסיטואציה הקיימת של פרוטקציוניזם וגירעונות - אין הרבה מקום לירידת ריבית.

החודשים הקרובים, מסבירה מגידו, יהיו מבחן לכלכלה האמריקאית. "אני ממליצה לעקוב באדיקות אחר שוק התעסוקה והתפתחות האינפלציה. המשקיעים כבר שנתיים מחכים להאטה שלא הגיעה בכלכלה בארה"ב, אבל השנה בהחלט סביר שתהיה כזו, בשל ירידה בחסכון של הצרכן, עלייה בפיגורי אשראי צרכני והעלות הגבוהה של משכנתאות. בנוסף, מדיניות ההתייעלות של טראמפ אמורה לתמוך בהיחלשות בשוק התעסוקה, ואולי אפילו באופן משמעותי. סביבה כזו, צפויה לשנות את הטון של הבנק המרכזי ושל השווקים ולהניע ירידת תשואות בכל העקום".

בשורה התחתונה, צריך לחכות שטראמפ יישוב לחדר הסגלגל. האם ההבטחות למדיניות אגרסיבית יזעזעו את הכלכלה והשווקים, או שזו רק טקטיקה למשא ומתן של איש עסקים ותיק? את התשובה לכך נקבל בקרוב מאוד.