החוקר שמסביר: זה הפרמטר המשפיע ביותר במדד האושר של הישראלים

ד"ר אריק שרמן, היום נדבר על כלכלת האושר. הכלכלן האמריקאי ריצ'רד איסטרלין, שהלך לעולמו בסוף 2024, טבע את פרדוקס איסטרלין. מה זה אומר?
"בשנות השבעים איסטרלין גילה משהו מהפכני. הוא בחן את נתוני הצמיחה הכלכלית בארה"ב מסיום מלחמת העולם השנייה ועד 1970 - תקופה של צמיחה מרשימה אחרי מלחמת העולם השנייה - והבין שלמרות העלייה בתוצר הלאומי הגולמי (GNP), רמת האושר המדווחת של האמריקאים לא השתנתה כמעט.

● הצוללת | המומחה שמסביר: כשאתם עומדים למכור מניה, תשאלו את עצמכם שאלה אחת
● הצוללת | המשקיעים חוזרים לישראל? מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, בראיון מיוחד 

"אבל בעצם הפרדוקס מורכב משני חלקים. מצד אחד רואים מתאם מאוד חזק בין כסף לאושר. מי שיש לו יותר כסף היום, מדווח בממוצע שהוא יותר מאושר ממי שיש לו פחות. אבל לאורך הזמן הקשר הזה נעלם. זהו פרדוקס איסטרלין - איך ייתכן שכסף מתואם עם אושר בכל נקודת זמן, אבל ככל שמדינות צומחות ונעשות עשירות יותר הקשר הזה נעלם? זה ממצא שעמד בסתירה לאינטואיציה הכלכלית שלפיה יותר עושר מיתרגם ליותר עושר, כי הוא משפר את רמת החיים".

המחקר של איסטרלין התמקד רק בארה"ב.
"נכון, אך מאוחר יותר הצליחו לשחזר את הממצאים במדינות נוספות כמו גרמניה, אוסטרליה ואנגליה. אפילו במדינות סקנדינביה, שמדורגות לאורך שנים במקומות הראשונים בדירוג האושר, רמת האושר לא עלתה לאורך השנים, אלא נשארה קבועה פחות או יותר".

ככל שהוא התפתח, המחקר בתחום התמקד במדינות עשירות, כי במדינות עניות בהחלט רואים שעלייה בצמיחה מובילה לעלייה באושר.
"נכון, יש מחקרים שמראים שבמדינות עניות במיוחד צמיחה כלכלית משפרת משמעותית את רמות האושר, פשוט כי היא מאפשרת השקעה בתשתיות ובשירותים ציבוריים בסיסיים. אבל במדינות עשירות כמו ישראל או ארה"ב הקשר הזה הרבה פחות ברור. לאורך השנים יש גידול בצמיחה, אבל לא ברמות האושר".

מה ההסבר שאיסטרלין נתן לפרדוקס?
"אחד ההסברים המרכזיים הוא הכנסה יחסית. אנחנו משווים את עצמנו לאחרים בסביבה שלנו - כמה יש לנו ביחס אליהם - ולכן גם אם כולנו מתעשרים יחדיו, התחושה האישית של אושר לא משתנה משמעותית.

"הסבר נוסף הוא מה שפסיכולוגים מכנים הליכון ההסתגלות (Hedonic Treadmill): ככל שיש לנו יותר כסף, השאיפות שלנו עולות בהתאם, כך שהפער בין מה שיש לנו לבין מה שאנחנו רוצים נשמר. אפשר לדמות זאת לריצה במקום: אנחנו משיגים יותר אבל לא באמת מרגישים התקדמות באושר שלנו.

"בהקשר זה מקובל לחשוב על אושר כמעין נוסחה פשוטה. מהו אושר? 'מה שיש לי' פחות 'מה שאני רוצה'. לכן אם אני רוצה אותו דבר, אז מצבי ישתפר. אבל כאמור, ככל שיש לנו יותר כסף, כך השאיפות שלנו עולות בהתאם".

לטוב ולרע, המוח האנושי סתגלן מאוד. הכלכלן הצרפתי אנדרו קלארק ושותפיו הראו ב־2008 שכ־60% מההשפעה של עלייה בהכנסה מתפוגגת בתוך שנתיים.
"ובאמת, יש לכך יתרונות וחסרונות. מצד אחד, ברמה האבולוציונית המוח האנושי מאפשר לנו להסתגל למצבים קשים. מצד שני, נכון - אנחנו מסתגלים מהר גם למצבים חיוביים. לכן אנחנו צריכים לדעת לנהל את העושר שלנו, וזה אומר בין היתר לנהל את הכסף שלנו ובמיוחד את ההוצאות שלנו. אנחנו צריכים לדעת לאילו 'חנויות אושר' להיכנס".

לצאת לטיול או לקנות מכונית מפוארת

נראה שפרמטר שמשפיע מאוד על אושר הוא אי־שוויון כלכלי נמוך. במדינות סקנדינביה, שמככבות דרך קבע בדירוגי האושר, יש מדיניות רווחה נדיבה ביותר.
"יש מחקר שבדק זאת. מוביליות חברתית מושלמת היא 20% כי היא מייצגת את האפשרות של ילד שנולד לחמישון ההכנסה התחתון להגיע לחמישון העליון, כלומר להפוך לעשיר. בדנמרק היא קרובה לזה, 14%; בנורבגיה ושוודיה היא כ-12%; ובארה"ב רק 8%. זה מחקר שערך הסוציולוג הנורבגי הרלד איה כבר לפני עשור והוצג בהרצאת TED מפורסמת. מדוע זה קורה? בזכות חינוך חינם. כלומר, גם אם נולדתי למשפחה ענייה בדנמרק או שוודיה, יש לי סיכוי. בארה"ב ההשכלה יקרה מאוד, ולכן זה הרבה יותר קשה.

"באותה הרצאה הרלד מדבר על שכר מינימום. מדוע, הוא שואל, בארה"ב יש תפקידים שבעיניו הם משונים מאוד כמו אורזי קניות בסופר ואילו בנורבגיה הכול ממוכן? כי שם שכר המינימום גבוה מאוד, אז למעסיקים אין אינטרס להעסיק עובדים בשכר כזה. ואז קורים שני דברים. אחד, לאנשים שנולדו במעמד נמוך שווה להשקיע בהשכלה שלהם. ושתיים, לבעלי ההון אין שום אינטרס להעסיק אנשים בשכר מינימום במשרות שניתנות להחלפה בידי מכונה.

"בארה"ב אנשים שיעבדו בסופר או במקדונלד'ס ישתכרו מעט מאוד ויזכו לשירותים אזרחיים גרועים. חלקם גם יתמכרו לסמים וזו כנראה הסיבה שארה"ב נמוכה יחסית, מקום 23, בדירוג האושר. לא פלא שבשוודיה אנשים הרבה יותר מאושרים מאשר בארה"ב. וכל זאת למרות שארה"ב עשירה בהרבה משוודיה ויש בה את מספר המיליארדים השני הגבוה בעולם, אחרי סין".

בדוח האושר האחרון של האו"ם ל-2023-2021 ישראל דורגה חמישית. אם בוחנים את 2023 לבדה ישראל אמנם צנחה למקום 19, אך היא עדיין בצמרת מתוך 138 מדינות. איך אפשר להסביר את זה?
"קשרים חברתיים וקהילתיים הם פרמטר חשוב ביותר לאושר. בישראל, למרות הפערים הכלכליים והמתחים החברתיים, יש קהילות חזקות ותמיכה חברתית משמעותית שמעלות את הדירוג שלנו במדדי האושר העולמיים. מיהי הקבוצה המאושרת ביותר כאן? ככל הנראה החרדים, וזאת למרות רמות עוני גבוהות ביותר. אחד ההסברים לכך הוא אמונה דתית. אמונה דתית טובה לאושר. עוד פרמטר חשוב לאושר הוא החופש להיות מי שאתה רוצה. האם בישראל יש חופש כזה? כן".

הזכרנו קודם שלא מספיק להיות בעלי הון כדי לחוש אושר, צריך גם לדעת על מה לבזבז את הכסף. למה הכוונה?
"לקנות זמן זו דוגמה טובה. בני זוג שמוציאים כסף על בייביסיטר ומרוויחים זמן יחד, יש לזה ערך מוסף. אנשים שמוציאים כסף על טיולים וצוברים לעצמם חוויות, גם זה דבר נהדר כי אלה חווויות שיישמרו לאורך זמן. לעומת זאת, לקנות מכונית מפוארת או שעון ב-20 אלף דולר, זה נחמד רק לרגע כי ההתלהבות מתפוגגת מאוד מהר.

"אגב, עוד משהו שאנשים עשירים עושים ותורם לאושר הוא פילנתרופיה. נתינה לאחר גורמת לנו להרגשה טובה מאוד. כל הפעולות האלה שעושות לנו טוב וממלאות את מאגרי האנרגיה שלנו מכונות הון הדוני".

מה זה הון הדוני?
"זה מושג שהגו לפני כעשור הכלכלנים הבריטים אנדרו אוסוולד וליאם גרהאם, והוא לא מתייחס לכסף כי אם למלאי משאבי ההתמודדות שזמינים לנו כבני אדם, למשל יחסים חברתיים משמעותיים עם חברים ועמיתים, בריאות, הערכה עצמית, עבודה משמעותית וגם אמונה דתית.

"זה מונח שמשתמש בכלים כלכליים כמו פונקציות ייצור, הון ותשואה כדי להסביר אושר. אושר, למשל, נתפס כתשואה על ההון ההדוני. ההון ההדוני מייצג את היכולות, הידע והניסיון שלך לייצר לעצמך את הדבר הזה שנקרא אושר.

"נניח נגינה בגיטרה - אדם שנפלה עליו ירושה וקנה את הגיטרה הכי משוכללת, מה היא תיתן לו אם לא הגיעה עם ההון הקודם שיאפשר לו לדעת לנגן בה ולהעריך את טיבה? כסף יתרום לאושרו של מי שצבר את ההון הזה מבעוד מועד".

יש לך עוד דוגמה?
"כן, למשל על פקקים. בואי נניח שמציעים לך להחליף עבודה בשכר שגבוה ב-50% מזה הנוכחי, אבל המשמעות היא עוד חצי שעה בפקקים. לכאורה זו נשמעת עסקה טובה. בפועל, לעלייה בשכר מתרגלים מהר אבל לפקקים לא מתרגלים. מחקר מ-2023 שנערך בקוריאה הדרומית מצא עלייה בסימפטומים של דיכאון אצל אנשים שנמצאים שעה בדרכים לכל כיוון, בהשוואה לאלה שנוסעים לעבודה במשך חצי שעה בלבד. ההון ההדוני בהקשר זה הוא עוד זמן לדברים שחשובים לנו, משפחה, תחביבים וכך הלאה".

זוכים בלוטו לעומת יזמים שעושים אקזיט

אפשר לומר שליזמים סדרתיים יש הון הדוני שמורכב מהרבה ידע ועבודה קשה ולכן הם לא מסתחררים מהעושר, מה שלא קיים אצל אנשים שזכו בלוטו או בירושה גדולה?
"אני מעריך שכן. יזמים סדרתיים ממשיכים בשגרה שלהם, ולרוב נשארים עם הרעב להצליח ועם הרצון לממש רעיונות. אז קנית פנטהאוז? קנית יאכטה? נסעת לטייל? סבבה. ביומיום אתה לא מפליג ביאכטה.

"יש ספר שפרסם ב־2007 אמריקאי בשם אדוארד אוגל, שעבד עם אנשים שזכו בלוטו ומתאר את הצד האפל של הזכייה. התברר שלרבים מהזוכים אין כישורים להתמודד עם הכסף, ואז הם מאבדים את הכול. במאמר שכתבנו בנושא (יחד עם פרופ' טל שביט וד"ר גיא ברוקס, גם הוא מרופין, ה"ו) השתמשנו במושג 'שוק העושר' (Wealth Shock) כדי לתאר את התופעה.

"זה מחזיר אותי אל עבודת הדוקטורט שלי בכלכלה, שם בדקתי את התועלות הלא כספיות של עבודה. עבור רבים מאיתנו עבודה היא הרבה מעבר לפרנסה. עבודה היא סדר יום, מקום לפגוש חברים, להיות אקטיביים ומועילים בחברה. כפי שאמר בזמנו שמעון פרס, כשהיה בן 91: 'בחופש אני אמות משעמום'. זה נכון לא רק עבור פרס, אלא גם עבור הרבה אנשים אחרים. המאמץ, עם תחושת המשמעות, עושים לנו טוב".

ב-2023 פרסמת מחקר עם פרופ' טל שביט שעסק בקשר בין מאמץ לרווחה. מה מצאתם?
"בכלכלה מאמץ נתפס כגורם שלילי, כי לכאורה אנשים מעדיפים להשיג את מטרותיהם בדרך הקלה ביותר והשאיפה היא התייעלות, כלומר להגדיל את הפריון. אך לפי הפסיכולוגיה והפילוסופיה, המאמץ עצמו נחשב הכרחי לחיים טובים. מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין מאמץ לבין אושר בכמה ממדים של החיים - בעבודה מאתגרת, בקשרים חברתיים ובשעות הפנאי.

"במחקר חדש שלנו, שעומד להתפרסם בקרוב, עקבנו אחר קבוצת אנשים לפני המלחמה וגם במהלכה, ושאלנו אותם לגבי המאמצים שהשקיעו בתחומים שונים של חייהם - עבודה, בריאות, קשרים חברתיים ועוד - וגם לגבי שביעות הרצון מחייהם. ראינו שככל שאנשים השקיעו יותר מאמץ בכל מיני דברים, כך רמות האושר שעליהן דיווחו היו גבוהות יותר. אגב, המשתנה החזק ביותר היה אמונה דתית. המאמינים נדרשים להקריב מעצמם ולהשקיע מאמץ נפשי בעבודת האל. זה אותו הון הדוני שהזכנו קודם לכן".

"נתרגל לגזירות הכלכליות ונמשיך לקטר"

ב־2021 הפסיכולוג מת'יו קילינגסוורת' הראה שאין סוף לאושר שמגיע עם כסף, וסתר מחקר מפורסם של חתני פרס נובל בכלכלה, דניאל כהנמן המנוח ואנגוס דיטון, שלפיו מהכנסה של 75 אלף דולר בשנה - יותר כסף כבר לא מוסיף לאושר.
"זה לא סוף הסיפור, כי אחרי כן, בשנת 2023, כהנמן וקילינגסוורת' פרסמו מחקר משותף שמצא פתרון לסתירה לכאורה. הם גילו שעבור אנשים אומללים, 15% האומללים ביותר, כסף עוזר עד גבול מסוים. מעבר לזה הוא לא עוזר כלל. כלומר, כסף לא מגן על אנשים אומללים מפני צרות, אך יש ביכולתו להוסיף אושר לאנשים מאושרים.

"השורה התחתונה היא שגם כהנמן הסכים שאין נקודת רוויה. המתאם בין עושר לאושר - הוא לא עוצר ב-75 אלף דולר או ב-100 אלף דולר, אלא ממשיך גם ברמות גבוהות יותר, אך יש הבדל בין אנשים שונים בהיבט זה".

ואם כך, כיצד הגזירות הכלכליות שנוחתות עלינו השנה צפויות להשפיע על רמת האושר של הישראלים?
"בגדול אנחנו נתרגל לגזירות ונמשיך לקטר. רמת האושר לא צפויה להיפגע משמעותית, בממוצע, בגלל הפרמטר הזה. אבל כן זו הזדמנות לדבר על צרכנות גרועה. רבים מאיתנו צרכנים גרועים. השנה הנוכחית היא הזדמנות מצוינת להשתפר בזה ולשאול את עצמנו: מה באמת אנחנו צריכים? האם הדבר הזה שאני רוצה לקנות באמת יעשה אותי מאושר יותר? ככל שנעשה זאת יותר, כך נגלה שיש הרבה דברים שאנחנו קונים סתם, אוגרים ואז זורקים. יש לנו בבית יותר מדי מוצרים.

"הבעיה הבסיסית בכלכלה היא תופעה של מחסור. יש לנו עודף של רצונות, ההכנסה הקיימת לא מספיקה לנו, ולכן יש כל הזמן צורך להגדיל אותה. אבל אולי הבעיה היא בכלל עודפות? תחשבי אפילו על המוצרים שנמצאים ליד הקופה בסופר ומושכים אותנו להושיט יד ולקנות אותם. קשה לנו להגיד לעצמנו: אני לא צריך את זה, אני פשוט לא צריך".