המניות האלה מעוררות מחלוקת בוול סטריט. האם הן יהיו המהפכה הטכנולוגית הבאה?

ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ של בנק לאומי, עונה על ​שאלת השבוע

2024 הייתה שנה חיובית למשקיעים בשוק ההון, אבל בתחום המחשוב הקוונטי היא הייתה פנומנלית. ארבע מניות מהסקטור - D-Wave ,Rigetti Computing, IonQ ו־Quantum Computing - רשמו בשנה שעברה תשואות שנעו בין 237% עד 1,719% והתחום סומן בתור המהפכה הטכנולוגית הבאה.

● שאלת השבוע | בנק לאומי מסמן 3 מניות מסקרנות לשנה החדשה
● שאלת השבוע | אחת ולתמיד: מה יותר משתלם, לקנות דירה או לחיות בשכירות?

אבל אז הגיעה 2025 והמגמה התהפכה: ארבעת המניות המובילות צנחו בשבועיים שחלפו מתחילת השנה בעשרות אחוזים (29%-55%). מנכ"לי החברות הללו יכולים ככל הנראה להפנות אצבע מאשימה לאדם אחד: ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה. הואנג העריך בשבוע שעבר באחד מכנסי הטכנולוגיה הבולטים בעולם, ה־CES שנערך בלאס וגאס, כי יישום של טכנולוגיית המחשוב הקוונטי יגיע רק בעוד מספר עשורים: "תוך 15 שנה זו הערכה אופטימית, 30 שנה זו ההערכה הפסימית, והממוצעת סובבת כנראה סביב 20 שנה". אליו הצטרף השבוע גם מייסד ומנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, שאמר כי "אני מבין שזה עדיין רחוק מלהיות פרדיגמה מעשית באמת".

מנגד, פעילים שונים בתחום טוענים שהיישום כבר כאן. מנכ"ל חברת D-Wave העוסקת בתחום המחשוב הקוונטי, אלאן ברץ, אמר שהטכנולוגיה של החברה כבר עונה היום על בעיות מעשיות. הוא טען כי הואנג "טועה בגדול", וציין בראיון ל־CNBC כי חברות כמו מאסטרקארד, "משתמשות במחשבים הקוונטיים שלנו כבר היום כדי לשפר את פעילותן העסקית".

מה זה מחשוב קוונטי?

המחשוב הקוונטי נתפס לפעמים כמהפכה הבאה בעולם הטכנולוגיה. מדובר במחשבים מורכבים ומהירים במיוחד, שיכולים לפתור בעיות שמחשבים רגילים לא יודעים לפתור, או שלוקח להם זמן רב מאוד לפתור. כך לדוגמה, בחודש שעבר גוגל (אלפבית) הודיעה שבעזרת השבב החדש שלה, Willow, מחשב קוונטי פתר בעיה שלמחשב רגיל היה לוקח זמן רב יותר משנות קיומו של היקום לפתור.

מחשב קוונטי איננו פועל על שבבים ששומרים ומעבדים מידע באמצעות ביטים (יחידות זיכרון קטנות שמייצגות שני ערכים בלבד, אפס או אחד), אלא על יחידות תת־אטומיות המסוגלות להכיל מידע באמצעות ניואנסים בין אפס לאחד, למשל 0.1, 0.2 וכך הלאה.

בניגוד לשבבי הסיליקון הרגילים המפעילים כיום מחשבים ושרתים, חברות הקוונטום מפתחות מעבדים עתידיים שיוכלו לחשב מספר גבוה במיוחד של פעולות. לכן, מחשבים קוונטיים, אמורים להיות בעלי יכולת חישוב גבוהה פי מאות מיליונים מאלה של מחשבים אישיים סטנדרטיים בני יומנו ובשל כך אף להציב איום בפני חברות כמו אנבידיה.

הזדמנות או אוויר חם?

כך נוצרה מחלוקת גדולה בוול סטריט: האם מניות המחשוב הקוונטי מהוות הזדמנות השקעה, או שהמהפכה רחוקה מכדי שמשקיעים יוכלו לתמחר אותה באופן הוגן. ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ של בנק לאומי, מציע להיזהר. "התחיל באזז במניות מאז שגוגל הכריזו על ההתקדמות האחרונה, והנושא הגיע למיינסטרים. אני חושב שזה עוד מוקדם. עוד אין בשלות, וצריך למצוא שימושים מסחריים שמצדיקים את ההשקעה במחשבים האלה. אלו מחשבים שצריכים גם להיות מוחזקים בתנאים ספציפיים - במעבדות מיוחדות, בטמפרטורה סופר־נמוכה, מבודדים מכל רעש סביבתי שעלול לגרום לטעויות חישוביות. זה כבר מאוד מקשה, ולכן צריך בעיות מאוד מורכבות ששוות את ההשקעה בתחום".

בין השימושים המוזכרים למחשוב קוונטי ניתן להזכיר פריצת הצפנות, חיזוי אקלים מדויק וגילוי מולקולות לעולם הפארמה.

אורגד מוסיף שיש חברות גדולות שעוסקות בתחום כבר לא מעט שנים, בהן IBM, אלפבית (גוגל), אינטל ואחרות, לצד החברות הקטנות יותר שעלו לאחרונה לכותרות, כמו D-Wave, ריגטי ו־IonQ. "המניות הקטנות חשופות לתנודתיות גבוהה, והן עלו בחדות וצנחו בחדות. הן הגיעו לשוויים של מיליארדי דולרים, שוויים גבוהים מאוד לחברות ללא מכירות משמעותיות", אומר אורגד. "הפוטנציאל המסחרי נע בין 15־30 שנה, ודי ברור שהחברות לא יצליחו לייצר רווחיות משמעותית בשנים הקרובות. לכן, החברות הללו יצטרכו לגייס כסף כדי להמשיך את פעילותן, והמשמעות תהיה דילול לבעלי המניות.

"לעומת זאת, לחברות הגדולות יש יכולת השקעה משמעותית במחקר ופיתוח, ונראה שהן אלה שבסופו של דבר יובילו את התחום. להשקיע בחברות הגדולות עושה יותר שכל מאשר בחברה עם 20־50 עובדים ותקציב מו"פ (מחקר ופיתוח) של עשרות מיליוני דולרים. אני פחות מאמין שדווקא מהן יגיע המפץ הגדול של התחום. הוא יגיע מהחברות הגדולות, ואולי גם מחברות שפחות מכירים כיום".

חלק מהמניות האלו התחילו להיסחר בוול סטריט באמצעות מיזוג לחברות SPAC בתקופת השיא של 2021, תקופה שבה גם חברות פחות בשלות הגיעו לשוק הציבורי. "זה היה מנגנון שהתאים לחברות חלום שהגיעו לשוק בשוויים גבוהים", אורגד מסביר.

הוא מספר שכשהתחיל הבאזז לאחרונה, הוא הבין שיש בתחום הרבה "אוויר חם", ויחס הסיכוי־סיכון לא אטרקטיבי, ובכל מקרה המליץ למי שכן רוצה להיחשף לתחום למצוא ETF (תעודת סל) ולאו דווקא להשקיע במניה ספציפית. "יש דרכים יותר שפויות להשקיע בתחום, בין אם להשקיע בחברות הגדולות, או ב־ETF כמו זה של Defiance (QTUM) שכולל 70 חברות עם נגיעה במחשוב הקוונטי, גם הגדולות וגם הקטנות. התשואות שלו בשנת 2024 היו 50.5% ומתחילת 2025 מינוס 2.9%".

הירידות האחרונות עדיין לא מייצרות הזדמנות השקעה?
"עדיין לא הייתי הולך על השחקניות הקטנות. לחברות הגדולות יש יתרון במשאבים, יתרון עסקי בהפצה בעתיד, במציאת שימושים. אני לא פוסל את האפשרות שבאחת החברות הקטנות מסתתר ערך יוצא דופן, אבל זה תלוי ברמת הסיכון בהשקעה, וצריך לקחת בחשבון את הפוטנציאל המסחרי שיהיה בטווח הארוך, ועד אז צפויים דילולים - לכן כמו כל השקעת חלום היא יכולה לרדת לטמיון".

***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם