הפגישה עם נשיא ארה"ב הנבחר וסיבוב הפרסה במדיניות מטא

מטא הודיעה ביום שני האחרון על פיטוריהם הצפויים של כ־5% ממצבת עובדיה. זאת לפי רמת הביצועים של העובדים. המטרה של המהלך היא שיפור כוח האדם, כאשר הכוונה היא לגייס מחדש במקום העובדים שיפוטרו - כך עדכן את העובדים צוקרברג. אך הפיטורים הם רק עוד נדבך בשורת השינויים הדרמטיים שמטא עוברת בחודשים האחרונים, שינויים שמציירים תמונה חדשה ושנויה במחלוקת של ענקית הטכנולוגיה.

● כך מהמרת אנבידיה בענק על מדינת ישראל
● הטרנד הזה הוא הבטחה או פלופ? למיקרוסופט ואנבידיה תשובות סותרות
● 
מאסק שוקל לרכוש את טיקטוק, אבל נתבע על רכישת רשת חברתית אחרת

הקשר לטראמפ

רק לפני כשלוש שנים, ביוני 2021, קיבלה מטא את אחת ההחלטות הדרמטיות בתולדותיה - השעיית חשבונותיו מפייסבוק ומאינסטגרם של נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, שסיים חודשים ספורים לפני כן את כהונתו. ההחלטה התקבלה בעקבות מה שמכונה "אירועי הקפיטול" שהתרחשו ב־2020, לאחר שבתגובה לקריאתו של טראמפ "להפגין כוח" ולמחות על מה שכינה "גניבת הבחירות", הסתערו אלפים מתומכיו על משכן הקונגרס במהלך הישיבה החגיגית לאישור תוצאות הבחירות שבהן נבחר ג'ו ביידן לנשיא.

בנובמבר 2024, לפני פחות משלושה חודשים, נחשף כי התקיימה פגישה חשאית במר־א־לגו בין מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, לנשיא הנבחר טראמפ. בתוך שישה שבועות בלבד מאותה פגישה, כך לפי הניו יורק טיימס, יזמה החברה אותה שורה של שינויים מרחיקי לכת במדיניות שלה. ראשית, החליטה לפרק את מערך בדיקת העובדות שהקימה ב־2016, ולהחליפו במודל Community Notes בהשראת X (טוויטר). במקביל, הודיעה על העברת צוותי המודרציה והבטיחות מקליפורניה לטקסס, והחליפה את ניק קלג, מי שהיה אחראי בין היתר על ההחלטה להשעות את חשבונותיו של טראמפ, בג'ואל קפלן, בכיר בעל קשרים הדוקים למפלגה הרפובליקנית, כראש המדיניות הגלובלית.

החברה גם תרמה מיליון דולר לקרן ההשבעה של טראמפ, ביטלה את תוכניות הגיוון וההכלה שלה, וביטלה את משרת קצין הגיוון הראשי יחד עם יעדי הגיוון בחברה. בנוסף, הוסרו הגבלות על דיונים בנושאים שנויים במחלוקת כמו הגירה וזהות מגדרית, צומצם השימוש במערכות אוטומטיות לסינון תוכן, ובוטל התיוג האוטומטי של תוכן שנחשב בעייתי.

שינוי בגישה של מטא

המסע של מטא מ"לא שופטת של האמת" לרגולטור תוכן ובחזרה התחיל בסערת הבחירות של 2016. באותה שנה התגלתה מעורבות של סוכנות המחקר האינטרנטית הרוסית (IRA) בבחירות האמריקאיות. צוקרברג מצא את עצמו אז בעמדת מגננה בשימועי הקונגרס. פייסבוק, שהתעקשה במשך שנים כי תפקידה הוא לאפשר חופש ביטוי ולא לשפוט מה אמת ומה לא, נאלצה לשנות כיוון. כפשרה שנועדה להעביר את האחריות לגורמים חיצוניים ומקצועיים - הקימה החברה את מערך בדיקת העובדות.

המעורבות של מטא בוויסות התוכן הלכה והעמיקה בשנים שלאחר מכן. החברה פיתחה מערכות מורכבות לניהול תוכן, בין השאר בתגובה ללחץ חברתי ופוליטי. השיא כאמור הגיע בינואר 2021, כשהחליטה להשעות את חשבונותיו של טראמפ.

כעת, בינואר 2025, החברה מבצעת מהפך של 180 מעלות. על פי תחקיר הניו יורק טיימס, הביע צוקרברג, זאת בשיחות פרטיות עם חברים ועמיתים, כולל חבר הדירקטוריון מארק אנדריסן, מקרן ההון־סיכון אנדריסן הורוביץ, דאגה מכך ש"פרוגרסיבים ממשטרים את חופש הביטוי". עוד נכתב בניו יורק טיימס כי צוקרברג טען שחש מותקף על ידי מה שראה כעמדה אנטי־טכנולוגית של ממשל ביידן, ונפגע ממה שתפס כלחץ מצד פרוגרסיבים בתקשורת, בעמק הסיליקון ובתוך כוח העבודה של מטא עצמה.

ברגע שהוכרזה המדיניות החדשה של מטא, גל של זעם שטף את החברה מבפנים. לפי הניו יורק טיימס, קבוצת העובדים הלה״טבים הייתה הראשונה להגיב בחריפות, כאשר בקבוצת צ'אט פנימית חלק מהעובדים הודיעו על התפטרותם המיידית ואחרים כתבו כי הם החלו לחפש עבודה במקום אחר.

אסטרטגיה כלכלית?

עם זאת ולצד האינטרסים הפוליטיים והקישור המתמיד לטראמפ, ייתכן שהשינויים במדיניות מטא משקפים גם אסטרטגיה כלכלית רחבה יותר שמטרתה להבטיח את מעמדה בשוק ולהתמודד עם אתגרים חיצוניים. ראשית, מדובר בניסיון אפשרי להחזיר משתמשים שמרנים שנטשו את הפלטפורמה בעקבות השעיית טראמפ ועברו לפלטפורמות מתחרות. השינויים עשויים גם להגדיל את זמן השהייה של משתמשים ולהגביר את המעורבות בתוכן - מה שמגדיל את הכנסותיה מפרסום.

בנוסף, אימוץ מודל "הערות קהילתיות" בהשראת X (לשעבר טוויטר) עשוי להעיד על שאיפה להציע חוויית משתמש פתוחה יותר, במיוחד כדי להתמודד עם התחרות מצד פלטפורמות המקדמות לכאורה חופש ביטוי רחב, דוגמת x עצמה. מעבר לכך, ייתכן כי השינויים במדיניות נובעים מלחצים מצד משקיעים ובעלי מניות, כגון מארק אנדריסן, הנחשב לתומך מובהק בחופש ביטוי מוחלט.

במקביל, השינויים עשויים לשקף היערכות לשינויים רגולטוריים אפשריים תחת ממשל רפובליקני, מתוך מטרה להקל את הלחץ הרגולטורי ולמנוע ביקורות עתידיות. יתר על כן, יתכן והחברה מנסה לשקם את תדמיתה הציבורית לאחר שנים של האשמות בנוגע בין היתר לסינון תוכן באופן מגמתי, ולהיתפס כפלטפורמה ניטרלית יותר המאפשרת שיח חופשי ללא אפליה.