טראמפ חוזר לבית הלבן ומקרב את הנורמליזציה עם ערב הסעודית

חזרתו ביום שני של אדריכל הסכמי אברהם, דונלד טראמפ, לבית הלבן, לצד הפסקת האש המסתמנת של ישראל עם חמאס, החזירו לשולחן ביתר שאת את סוגיית הנורמליזציה הישראלית־סעודית. המהלך, שלדעת כל יהווה מפץ אזורי, צפוי גם להביא אחריו גל נורמליזציות נרחב.

● WSJ | "שת"פ אדיר בין טראמפ לביידן": מאחורי המגעים להפסקת האש
● הלקחים שהופקו מהסבב הקודם: כך צפויים להתקבל החטופים בארץ

מתווה הפסקת האש כולל שלב ראשון בן שישה שבועות, שבמהלכו ישוחררו 33 חטופים חיים ומתים, בהם הנשים שנותרו בשבי, הגברים מעל גיל 50, והילדים אריאל וכפיר ביבס. שחרורם צפוי במשך 42 ימים. בתמורה, ישראל תיסוג בשלבים עד לעומק של 700 מטר בתוך עזה, תשחרר כ־2,000 אסירים, ותאפשר כניסת סיוע הומניטרי ופינוי פצועים. החל מהיום ה־16 בהפסקת האש יחל המו"מ על סיום המלחמה.

ערב הסעודית לא נמנתה על המתווכות בעסקה של ישראל עם חמאס, אבל הנושא בהחלט מעסיק אותה. בזמן מערכה עצימה עם הפלסטינים, נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן לא יכול היה להתקדם לעבר נורמליזציה בשל דרישה מהותית - התקדמות למדינה פלסטינית. בעקבות כך, הפסקת האש היא שלב ראשון ומהותי בדרך המאתגרת לנורמליזציה ישראלית־סעודית.

מעמדם האזורי והעולמי של הסעודים מהווה אליה וקוץ בה בכל הנוגע למגעים עם ירושלים. בן סלמאן יודע שעליו להציג הישג משמעותי לעולם הערבי, כזה שבעקבותיו בציר האחים המוסלמים, שמובילות טורקיה וקטאר, או בציר "ההתנגדות" השיעי, בהובלת איראן, לא יוכלו לבקר אותו בקלות. על כן, בריאד מעוניינים בתגמול משמעותי בזירה הפלסטינית.

בהקשר הישראלי האתגר הוא בראש ובראשונה פוליטי. ראש הממשלה מתמודד עם השלכות הסכם הפסקת האש עם חמאס מול השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. בבסיס המצע של מפלגותיהם ניצב מעמד השטח בגדה המערבית, והם יתקשו למצוא דרך להישאר בממשלת ימין שמוותרת על ההצהרות ל"מיטוט חמאס", ולאחר מכן גם מחזקת את מעמד הרשות הפלסטינית.

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) ואיש מערכת הביטחון לשעבר, שאחראי על הקשר עם מדינות ערב, כולל כאלו שאין לישראל איתן הסכמים, מסביר כי אם היו מציגים לסעודים מה אפשר ולא רק מה לא, ניתן היה להפיק הרבה יותר מהמגעים עימם. לדבריו, "הם צריכים הסתכלות עתידית על הזכות להגדרה עצמית פלסטינית. לאחר 7 באוקטובר יש כאן אירוע חינוכי, שדורש תוכניות לימוד מפרציות שינתקו את הקשר לטרור ויביאו חינוך לתקווה ולשותפות. חזון משותף של ישראל עם מדינות ערב לאופק כלכלי עשוי להועיל מאוד".

זקוקים לטכנולוגיה

אם יש סוגיה שבה שר האוצר סמוטריץ' יתקשה לבקר נורמליזציה עם ריאד, זו תועלתו הכלכלית של המהלך. ערב הסעודית היא המדינה השנייה בעולם בעתודות נפט, החמישית בעתודות הגז, והתמ"ג שלה לפי הבנק העולמי הוא 1.07 טריליון דולר, יותר מכפול מישראל. עם זאת, בן סלמאן מודע היטב עד כמה ישראל עשויה להועיל לו בגיוון הכלכלה, שהרי במונחי תמ"ג לנפש היא עומדת על כ־52.6 אלף דולר - גבוה בכ־64% מזה הסעודי.

בניגוד לישראל שכלכלתה מגוונת למדי, ריאד תלויה בחברת הנפט הלאומית עראמקו עבור כ־40% מהתוצר שלה. זו הסיבה שתוכנית המסדרון היבשתי IMEC שהציע הנשיא היוצא ג'ו ביידן, מיוון דרך ישראל, ירדן, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ועד להודו, מעניינת את הסעודים. בישראל מביטים על קישוריות אזורית שתחזק את מעמדה הגיאו־פוליטי, ובריאד מעוניינים בגיוון הכלכלה.

התוכנית של ביידן, שעשויה להיות מואצת בתקופת טראמפ, טומנת בחובה גם חיבור תשתיות ככלל ואנרגיה בפרט, שמתאימים מאוד לסעודים. הממלכה פועלת למשוך את ענקיות הטכנולוגיה להקים את המטה האזורי שלהן בשטחה. עבור זאת, ערב הסעודית כבר הקימה בשטחה דאטה סנטרים בהספק שעומד כיום על 300-250 מגה־וואט, והוא צפוי לזנק בתוך חמש שנים בלבד ליותר מ־1,000 מגה־וואט. "כשהגעתי לחברה בחו"ל לרכוש טורבינה אחת לתחנת כוח", סיפר לגלובס בכיר בענף האנרגיה הישראלי, "הגיע סעודי ורכש 8-6 טורבינות עבור דאטה סנטרים".

"ההתפתחות הטכנולוגית תופסת מקום מרכזי במערכת השיקולים הסעודית", אומר בלאיש. "ערב הסעודית עברה תהליך. הם הביאו טכנולוגיה חדשנית מבחוץ, ולאחר מכן הקימו מרכזי פיתוח סעודיים. הם מתמקדים באנרגיה וביטחון מזון, והטכנולוגיה הישראלית מתאימה להם משום שהיא מותאמת לצורכי המזרח התיכון".

התוכניות מתעכבות

אותם מרכזי נתונים משקפים את תוכניות הענק של מוחמד בן סלמאן במסגרת "חזון 2030". אחת הבולטות היא עיר העתיד ניאום, שתקציבה צפוי לעמוד על כ־1.5 טריליון דולר. מיזם הדגל של נסיך הכתר הסעודי שמתפרס על פני 26.5 קמ"ר נושק למיצרי טיראן, הכניסה לים סוף, ועל כן - בתרחיש של נורמליזציה - עשוי להיקשר לאילת. על אחת כמה וכמה שעיקר הביקורת על הקמת רכבת בתוך ישראל לאילת מצביעה על חוסר כדאיות כלכלית.

ואם בכלכלה עסקינן, בריאד מתחילים להפנים כי לפחות חלק מהתוכניות שלהם היו מופרכות. בתוך ניאום יש את מיזם "הקו" - עיר ישרה שהסעודים תכננו להקים לאורך 170 ק"מ ולאכלס בה כ־1.5 מיליון תושבים. כעת, התוכניות המעודכנות מדברות על 300 אלף תושבים לאורך 2.4 ק"מ, קרי עיר קטנה ב־98.6% מהמתוכנן.

המומחים מסבירים את הצעד אחורה בתלות הסעודית בנפט. לפי קרן המטבע הבינלאומית, ריאד תידרש למחיר חבית של 86 דולר עבור מימון חזון 2030. הצורך הזה לא מתיישב עם המציאות, משום שבמרבית השנה החולפת מחיר חבית ברנט לא הגיע לרמות כאלו - וגם לאחר ראלי משמעותי בשבוע החולף הוא עומד על 80 דולר לחבית.

הסיטואציה הזו נותנת אותותיה על הכלכלה הסעודית, שלפי הערכת קרן המטבע מאוקטובר צפויה הייתה לסיים את 2024 בצמיחה של 1.5% בלבד, לאחר התכווצות של 0.8% ב־2023, לפי הבנק העולמי. חלק משמעותי בכך תופס הנפט, שלפי הקרן היה צריך לעמוד על מחיר שקרוב ל־100 דולר לחבית כדי שערב הסעודית תסיים את השנה שעברה מאוזנת.

האיום האיראני מטריד

לישראל ולערב הסעודית יש אינטרס משותף מובהק: ההתמודדות עם האיום האיראני. הרבה לפני המתקפות האיראניות נגד ישראל, בספטמבר 2019, התרחשה תקיפת מתקני הנפט של עראמקו. טראמפ, שהיה נשיא אז, לא הגיב לאירוע. כעבור כמה חודשים בבגדד, הוא ביצע את הפעולה האגרסיבית ביותר שלו נגד איראן, בדמות חיסול מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני.

מדיניותו של ביידן הייתה שונה. הוא סיפק לישראל סיוע רב באמל"ח, אך בעצמו לא יישם שום איום מהותי נגד איראן. החולשה הזו הועילה לסין בפעילותה לתיווך בין ריאד לבין טהרן, כשמבחינת הסעודים אלו רצו להשתמש באפיק הדיפלומטי להרגעת המתיחות הצבאית בין הצדדים. בכירי ריאד ביצעו זאת אף שהם מוטרדים מאיום גרעיני איראני, כפי שישראל חוששת מכך.

סא"ל (במיל') ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן, מסביר כי "במשך כשמונה שנים סבלו הסעודים מנחת זרועה של איראן באמצעות החות'ים. מאז הפסקת האש ב־2022 הסעודים מחפשים שקט, ועוד בתקופת טראמפ הקודמת חלה התרחקות בינם לבין וושינגטון. אותה מגמה הביאה לכך שערב הסעודית רוכשת מצרפת, במקום מארה"ב, מטוסי קרב ואוניות במיליארדי דולרים".

על השפעת כניסת טראמפ לבית הלבן על ההתנהלות הדיפלומטית הסעודית מול איראן ניתן ללמוד מהוועידה הבינלאומית בנושא עתיד סוריה שקיימו בריאד - תוך התעלמות מאיראן ומרוסיה. שרי חוץ מ־17 מדינות השתתפו בכנס שעסק בעתיד המדינה המשוסעת לאחר נפילת אסד, שלאורך כעשור סייעו לו איראן ורוסיה להישאר בשלטון.

בזמן שבישראל חוששים מהפיכת סוריה למדינת חסות טורקית, הסעודים מזהים בה הזדמנות. משטר אסד הסתמך על אספקות איראניות עבור צרכי האנרגיה שלו, וכעת נוצר חוסר. בה בעת, משטר האייתוללות דורש מהממשל החדש בדמשק להחזיר חובות בסך 30 מיליארד דולר, שלטענתם נצברו בתקופת אסד. אל אותו ואקום עשויים להיכנס הסעודים.

"אחרי 7 באוקטובר, כשאיראן נראתה חזקה, הסעודים התקרבו אליה", מסכם ד"ר פינקו, "אבל לאחרונה רואים היחלשות של איראן: המיליציות בעיראק הפסיקו לשגר, חיזבאללה ספגו מכה קשה, ולאחר מכן הסעודים עשו תרגיל שהביא למינוי ראש ממשלה לבנוני שמתנגד לחיזבאללה. ניכר שהיחלשות איראן החזירה את הסעודים לגישה שהם יכולים להתמודד מולה".