באנבידיה זעמו על הגבלות השבבים. כך הגיב הממשל האמריקאי

החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: מדור של גלובס מציג מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק. 

● משבר הג'וניורים: הם למדו תואר בהנדסה, ובכל זאת לא מצליחים למצוא עבודה בהייטק
● בנק ההשקעות סימן את המניות שירוויחו מטרנד ה-AI, ויש שתי ישראליות ברשימה
● הלקוחות זולגים לחו"ל, ואמזון מצננת את ההתרחבות שלה בישראל

1"הגבלות השבבים לא ישפיעו על הרוב המכריע של הצרכנים"

ימים לאחר המתקפה של אנבידיה נגד ההחלטות של הממשל האמריקאי היוצא על הטלת מגבלות יצוא מעבדים גרפיים המשמשים לעיבוד בינה מלאכותית ל-175 מדינות בעולם, בהן ישראל, משגר הממשל האמריקאי תשובה משלו. דובר שגרירות ארה"ב מסביר לגלובס כי הגבלות היצוא החדשות "מתמקדות בחברות המחפשות מספר גדול מאוד של שבבים מתקדמים עבור מרכזי נתונים של מחשוב AI בחזית הטכנולוגיה - אנחנו לא צופים שכללים אלה ישפיעו על הרוב המכריע של הצרכנים ומקרי השימוש בכל מקום בעולם. בכללים ישנם גם אפשרויות לחרוג להוצאת רישיון עבור כמות משמעותית של שבבי AI תחת קריטריונים מזוהים, שהם מרבית בקשות הרישיון".

לפני כשבוע, הודיע הבית הלבן שפעל תחת הנשיא לשעבר ביידן כי ארה"ב תטיל מגבלות יצוא על 175 מדינות, מהן 150 מדינות שנמצאות בדרגת הגבלה בינונית, בהן ישראל. חברות ישראליות יוגבלו במכסה לרכישת מעבדים גרפיים ואם יבקשו לייצא מוצרים המבוססים על מעבדים אמריקאים, יאלצו לבקש אישור מיוחד. לאחר תגובה נזעמת מצדה של אנבידיה - שתהיה לנפגעת הגדולה ביותר של ההגבלות - נודע כי ההחלטה לא תשפיע על חברות שרוכשות פחות מ-1,700 מעבדים, כלומר רוב העסקים הקטנים והבינוניים, המוסדות האקדמיים והחינוכיים, אולם לא ברור האם השגת הפטור לא תדרוש מהם עומס בירוקרטי.

ההגבלות עשויות לפגוע בחברות הענן הגדולות, בבוני חוות שרתים וכן לעודד את ענקיות הענן האמריקאיות כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט שלא להקים מרכזי נתונים במדינה שאיננה פטורה מההגבלות.

2משפטם של הפורצים למפעל אלביט החל - במה הם מואשמים?

החל משפטם של תשעה מבין הפעילים האנטי-ישראליים שפרצו בחודש אוגוסט למפעל אלביט בעיר בריסטול בבריטניה, חוללו נזק לרכוש ותקפו שוטר באמצעות פטיש. הפורצים השתמשו ברכב מסחרי של שירות בתי הסוהר הבריטי על מנת לפרוץ את גדר המפעל, נכנסו לשטח המפעל כשהם חמושים בפטישים, גרזנים ושוטים. הם פגעו בעובד מפעל ולאחר מכן בשוטר שהגיע ולמקום.

ביום שישי האחרון נערך דיון בבית משפט בלונדון, והמשתתפים באירוע הכחישו את כל האישומים המיוחסים להם: פריצה, גרימת נזק לרכוש, הפרת סדר אלימה והכאת שוטר בפטיש במפעל אלביט. התשעה - ארבעה גברים וחמש נשים בין הגילאים 20 עד 51 - הם חברי תנועת "פלסטיין אקשן". הם התחברו למערכת בית המשפט באמצעות שיחת זום, הכחישו את האחריות לפריצה בנסיבות מחמירות וגרימת נזק לרכוש בהיקף של מיליון פאונד (4.3 מיליון שקל). שבעה מהם הכחישו את אישום ההפרעה האלימה ואחד מהם- סיימון קורנר - הכחיש את אשמתו בגרימת חבלה גופנית בכוונת תחילה, לאחר שלפי הטענה היכה שוטר בפטיש.

תשעה חשודים נוספים הגיעו לדיון, אך לא הוגש נגדם כתב אישום. בנוסף למשפט הפלילי יתקיים שימוע על מנת לקבוע האם ניתן יהיה להתייחס למקרה זה כאל פעולת טרור.

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ספגו מתקני ועובדי אלביט בבריטניה מהתנכלויות: גם המפעל בעיר קנט דיווח על פריצה בחודש יוני האחרון. עלותו של המרכז המדובר בבריסטול מוערכת בכ-43 מיליון דולר. אלביט מעסיקה 680 עובדים ב-16 אתרים בבריטניה ומשתפת פעולה, בין השאר, עם הצבא הבריטי.

3שליש מחברות ההייטק: המלחמה גרמה לנו לפספס את היעדים

לאחר כמעט שנה וחצי של מלחמה, חברות ההייטק הישראליות עדיין מדווחות על עליית שכר, גידול בגיוסי הון-סיכון, וחלקן כבר מתחילות לגשש את דרכן לשוק ההון. עם זאת, סקר של רשות החדשנות מגלה כי רק מעטות מהן היו חסינות לחלוטין להשפעותיה. כ-32% מחברות ההייטק הישראליות הודו כי הנזק העיקרי של המלחמה נגרם להן בכך שלא עמדו ביעדים העסקיים או הטכנולוגיים שהעמידו לעצמם. 16% הודו כי ההשפעה העיקרית היתה בכך שהכנסותיהן ירדו, 13% העידו כי נדרש מהן לשנות את התוכניות האופרטיביות, ו- 9% הודו כי עיקר הנזק היה כרוך בפיטורי עובדים. רק 19% העידו כי לא חל שינוי משמעותי במצבן.

בהתאם לכך, האתגר המרכזי שפקד את החברות בשנה שעברה סבב סביב גיוס הון. 43% מהבכירים ענו כי גיוס הון היה לאתגר הכי גדול של 2024, 28% ציינו את השפעות הלחימה ו-20% הזכירו אתגרי מכירות ושיווק. רק 5% ציינו את המוניטין של ישראל כאתגר המשמעותי ביותר. על הסקר ענו בכירים בקרוב ל-700 חברות הייטק. הוא נערך בחודש נובמבר והסתיים לפני הפסקת האש שנחתמה עם החיזבאללה.

עם או בלי קשר למלחמה, יותר חברות מדווחות בסקר על כך שהתקציב שלהן עומד להסתיים בחצי השנה הקרובה, אם לא יגייסו הון נוסף, ויותר חברות מבעבר מדווחות על הצורך להקטין את קצב שריפת המזומנים.

לסיכום, רוב המנהלים הביעו פסימיות באשר לשני היגדים מרכזיים: יותר מנהלים הטילו ספק בטענה שההייטק הישראלי ממשיך להצליח למרות המצב הביטחוני, ובהתאם לכך, גם הביעו פסימיות באשר ליכולת של התעשייה להצליח בשנה הקרובה.

4צמרת הטכנולוגיה העולמית חגגה את ניצחון טראמפ 

פיטר תיל, משקיע ההון סיכון המיליארדר- שברזומה שלו לדוגמה היותו אחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק, ערך השבוע את אחת ממסיבות הניצחון הפוליטיות הנוצצות ביותר בוושינגטון. בווילה המפוארת שלו, אותה אגב רכש בעבר משר המסחר לשעבר של טראמפ, התכנסה כל צמרת הטכנולוגיה העולמית לחגוג את ניצחונו של הנשיא הנבחר טראמפ. תיל, שב-2016 היה בין הבודדים שתמכו בטראמפ בעמק הסיליקון, הפך תוך שמונה שנים למארח של המסיבה החשובה ביותר בעיר.

רשימת הנוכחים כללה את כל ה"מי ומי" של עולם הטכנולוגיה, כך דיווח בין היתר הניו יורק טיימס. בראש הרשימה ניצב מארק צוקרברג, המנכ"ל והמייסד של פייסבוק ואחד מעשירי העולם הטכנולוגי, שהחליף את הטי-שירט המפורסמת בחליפת ערב מחויטת. צוקרברג הגיע בליווי ג'ואל קפלן - ראש המדיניות הגלובלית החדש של מטא ומי שידוע כבעל קשרים הדוקים למפלגה הרפובליקנית. בשנה האחרונה הוביל צוקרברג שורת מהלכים פרו-רפובליקניים במטא, כולל פיטורי צוות הגיוון, השוויון וההכלה והחלפת הנהלה בכירה, נצפה במסיבה כשהוא משוחח ארוכות עם בכירי הממשל החדש.

עוד שם מוכר בתעשיית הטק הגלובאלית הוא סם אלטמן, המנכ"ל של OpenAI, החברה שאחראית להבאת ChatGPT לעולם. אלטמן הפך במהירות לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום הבינה המלאכותית. לאירוע הגיע עם אלכסנדר וונג, המייסד של ScaleAI - חברת בינה מלאכותית ששוויה מוערך כבר במיליארדי דולרים. השניים, שמייצגים את הדור החדש של ענקי הטכנולוגיה, משכו תשומת לב רבה מצד הפוליטיקאים הנוכחים, כך נכתב בניו יורק טיימס.

התאומים קמרון וטיילר וינקלווס, שהפכו למיליארדרים בזכות השקעותיהם המוקדמות בביטקוין, ייצגו את עולם הקריפטו. הם נצפו באירוע מקיימים שיחה ערה עם טראביס קלניק, המייסד של אובר, וצ'אמאת פליהפיטיה - משקיע מיליארדר שהפך לכוכב פודקאסטים ואחד המייצגים הבולטים של הימין הטכנולוגי החדש.

את הצד הפוליטי ייצגו סגן הנשיא הנבחר ג'יי.די. ואנס, ודיוויד סאקס - שותפו של תיל מימי סטנפורד שמונה לתפקיד בכיר בממשל החדש. המסיבה הנוצצת היא הרבה יותר מעוד אירוע חברתי - היא מסמלת את השינוי המעניין והברית החדשה בין ההון הטכנולוגי לפוליטיקה האמריקאית, ברית שצפויה לעצב את העשור הקרוב. 

ֿֿ5בכירה לשעבר נוספת מ-OpenAI רוקמת חברה מתחרה בתחום

מירה מוראטי, שנחשבת לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתעשיית הבינה המלאכותית, ממשיכה לעורר עניין רב בתעשייה עם הסטארט-אפ החדש שהקימה בספטמבר האחרון. השבוע התברר כי מוראטי, ששימשה כמנהלת הטכנולוגית הראשית ב-OpenAI, הצליחה למשוך טאלנט בכיר נוסף לשורותיה: ג'ונתן לצ'מן, שכיהן כראש הפרויקטים המיוחדים לשעבר ב-OpenAI. מוראטי נחשבת לאחת המומחיות המובילות בתחום, והייתה אחראית בין היתר על פיתוח מוצרים פורצי דרך כמו ChatGPT ו-DALL-E.

הצטרפותו של לצ'מן היא כאמור חלק ממגמה רחבה יותר - מוראטי כבר הצליחה למשוך כעשרה חוקרים ומהנדסים מובילים מהשורה הראשונה של תעשיית הבינה המלאכותית, כולל מומחים מחברות דוגמת Character AI וגוגל דיפמיינד. הסטארט-אפ, שעדיין אין לו שם רשמי או כיוון מוצרי מוגדר, מתמקד בפיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI) - טכנולוגיה שמהווה את החלום הגדול של התעשייה- ליצור מערכות AI בעלות יכולות קוגניטיביות דומות לאלו של בני אדם.

על פי דיווחים, מוראטי נמצאת במגעים לגיוס הון של למעלה מ-100 מיליון דולר למימון החברה החדשה שלה. סכום זה, למרות היותו מרשים, נראה צנוע בהשוואה לסכומי העתק שגייסו לאחרונה חברות מתחרות שהוקמו על ידי בכירים אחרים לשעבר מ-OpenAI. כך למשל, Safe Superintelligence, שהוקמה על ידי איליה סוצקבר- מי שהיה המדען הראשי של OpenAI, גייסה מיליארד דולר תוך שלושה חודשים בלבד, בעוד אנתרופיק, מתחרה משמעותית אחרת שנוסדה גם היא על ידי בכירים לשעבר מ-OpenAI, גייסה 8 מיליארד דולר, בין היתר מאמזון.

המהלך של מוראטי מגיע פחות משנה לאחר שעמדה במוקד אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בתולדות OpenAI, כשמונתה למנכ"לית זמנית בעקבות פיטוריו המפתיעים של סם אלטמן. למרות שאלטמן הוחזר לתפקידו תוך פחות משבוע, האירוע סימן נקודת מפנה ביחסי הכוחות בתעשייה. כעת כאמור מוראטי מצטרפת לשורה הולכת וגדלה של יזמים שמנסים לאתגר את ההגמוניה של OpenAI בתחום הבינה המלאכותית.