מדינת ישראל צפויה לשלם לרומן זדורוב, על-פי פרסומים, פיצוי עתק בהיקף של כ-17 מיליון שקל, עבור 15 שנות המאסר שאותן ריצה בגין הרשעתו ברצח הנערה תאיר ראדה ב-2006, וזאת לאחר שזוכה במשפט חוזר בשנת 2023.
● הישראלית שנכנסה לכלא בארה"ב תשלם עם חבריה גם קנס בלתי נתפס
● ההרשעה המשמעתית שמסבכת את עורך הדין המפורסם
● החשד להונאת הנדל"ן בגרמניה: המשקיעים דורשים שליטה ב-MHR1
המשא-ומתן נערך לפני הגשת תביעה. על-פי המתווה שנחשף בוואלה, המדינה הסכימה לשלם במסגרת הליך גישור בפני השופט אמנון סטרשנוב. ההסכמות לא סופיות ועוד לא אושרו בבית המשפט.
מדובר בסכום הגבוה ביותר שצפוי לקבל אדם לאחר שריצה מאסר בישראל וזוכה.
הנערה תאיר ראדה נרצחה בתא שירותים בבית ספרה בקצרין בדצמבר 2006. זדורוב, שעבד בבית ספרה ומתגורר בעיר, הועמד לדין, ובשנת 2010 הורשע לראשונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, לאחר שהודה בחקירה.
בעקבות ערעור שהוגש, לאחר שנתיים וחצי הוא הורשע בשנית במחוזי, בעקבות ראיות חדשות שהתקבלו.
הוא ערער לבית המשפט העליון ונדחה. בקשתו למשפט חוזר התקבלה בשנת 2021, עד שזוכה במרץ 2023 בדעת רוב של שניים מול אחת בבית המשפט המחוזי בנצרת. השופט אשר קולה קבע כי הודאתו של זדורוב ברצח הייתה הודאת שווא. המדינה החליטה שלא לערער.
השתלשלות אירועים זו, ובעיקר הזמן הממושך שבו ריצה זדורוב מאסר, הובילה את הפרקליטות להסכים לשלם במסגרת גישור, עוד בטרם הוגשה תביעה.
המקרה של רומן זדורוב הוא מקרה חריג, וזאת נוכח התקופה הארוכה שבה ריצה מאסר וההשתלשלות בפרשה. למה המדינה הסכימה לפיצוי הגבוה, מתי אדם זכאי לפיצוי, איך מחשבים, ומה קרה במקרים אחרים?
מתי זכאי אדם לפיצוי?
סעיף 80 לחוק העונשין קובע כי אם אדם זוכה, ולא היה "יסוד להאשמה", או שיש "נסיבות אחרות המצדיקות זאת", ניתן להורות לאוצר המדינה לשלם לנאשם פיצוי והוצאות על מאסרו.
ההחלטה אם לפצות נאשם שזוכה היא תלוית נסיבות, ולא בכל מקרה של זיכוי המדינה תפצה. הדרך לתבוע לפי חוק העונשין מוגבלת בסכומים, אך ניתן להגיש גם תביעת נזיקין.
בין השיקולים: האם היו לתביעה ראיות להגשת כתב אישום, כיצד התנהלה החקירה, והאם ההליך נוהל בהגינות. כלומר, האם המשטרה והפרקליטות התנהלו באופן סביר בנסיבות העניין.
בית המשפט בודק את מארג הראיות אשר עמד מול התביעה. העובדה שאדם זוכה לא מקנה לו בהכרח פיצוי.
לדברי עור"ד קלאודיה דוד (בילנקה), לשעבר מנהלת בפרקליטות מחוז תל אביב פלילי והיום סנגורית, בין השיקולים שיישקלו במסגרת תביעה לפי חוק העונשין יהיה "האם מלכתחילה לא היה יסוד להאשמה, כלומר אם ההליך הפלילי נפתח ללא ראיות מספיקות, או שהתביעה כשלה בבדיקת החומר.
"שיקול נוסף הוא נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי, שאינן מוגדרות במדויק אלא נקבעות לפי נסיבות המקרה".
עוד אומרת עו"ד דוד כי שיקולים נוספים אפשריים יהיו: "האם החקירה וההליך נוהלו בתום-לב וללא שיקולים זרים? האם חקירת העדים הייתה מספקת? האם הנאשם נפל קורבן לעלילה? והאם ההליך המשפטי התארך באופן בלתי מוצדק?". היא מבהירה כי "אין רשימת שיקולים סגורה".
איך מחשבים את הסכום?
לפי התקנות, בתביעה לפי חוק העונשין, סכום הפיצוי המרבי ליום מאסר הוא החלק ה-25 של השכר החודשי הממוצע במשק ביום מתן החלטת בית המשפט לעניין הפיצוי.
כיום עומד השכר הממוצע במשק לפי הביטוח הלאומי על 13,153 שקל, ולכן יום מאסר שווה 526 שקל.
כמו כן, התקנות קובעות את הסכום המרבי לתשלום הוצאות הגנתו של נאשם - הוצאות בפועל לפי קבלות וסכומים לשכר-טרחת עורך הדין.
כך, למשל, ללימוד התיק ולישיבה הראשונה נקבע סכום של 2,688 שקל בבית המשפט המחוזי, או 5,376 שקל בבית המשפט העליון. כל ישיבה נוספת מתומחרת אף היא - בבית המשפט המחוזי 1,613 שקל, ובבית המשפט העליון 2,688 שקל. אך בית המשפט רשאי לקבוע תשלום שונה מזה, שלא יעלה על 50% מהסכום.
ייתכנו מקרים שבהם גם אם לא נמצא פסול בהגשת כתב האישום או באיסוף הראיות, בית המשפט יורה על תשלום פיצוי. במקרה הנוכחי, המדינה הסכימה לשלם במסגרת הליך הגישור.
לדברי עו"ד דוד, "בתי המשפט לעתים פוסקים סכומים גבוהים משמעותית מהסכום המחושב לפי התקנות, במיוחד אם הוכחו נזקים חמורים, כמו רשלנות של המדינה בהגשת האישום, עינוי דין משמעותי, פגיעה נפשית וכלכלית משמעותית והפסד השתכרות עתידי עקב פגיעה בשמו של האדם".
עו"ד ערן ערבה אומר כי הסכום של 17 מיליון שקל מלמד על כך ש"מדובר בפיצוי אשר מכיל בתוכו גם רכיב נזיקי, ולא בפיצוי לפי סעיף 80 המוגבל. ישנן תקנות וסכומי מקסימום לפי מה שניתן לקבל.
"במקרה הנוכחי, יש עילות רחבות יותר של נזיקין. אני מניח ברמת ודאות גבוהה שהפשרה משקפת גם את המישור הנזיקי וגם את חוסר הרצון לגרור למשפט נוסף. שיקול נוסף הוא חוסר הרצון לנהל משפט, שיוביל לקרקס גדול".
מה קרה במקרים אחרים?
המקרה הדומה ביותר היה של עמוס ברנס ז"ל, שריצה 8.5 שנות מאסר ופוצה ב-5 מיליון שקל בשנת 2010 על אובדן כושר השתכרות והוצאות משפט.
ברנס הורשע בשנת 1976 ברצח רחל הלר, נשפט למאסר עולם, ועונשו נקצב ל-12 שנים על-ידי הנשיא בשל עיוותי דין במשפט. הוא שוחרר אחרי ניכוי שליש מהתקופה והמשיך להיאבק על חפותו, עד שזוכה, ונפסקו לו הפיצויים.
במקרה נוסף, שבו שני אחים תבעו בנזיקין את המשטרה על החקירה נגדם ועל מעצרם בפרשת רצח הצעיר אסף שטיירמן ז"ל - תביעת הנזיקין נדחתה. למרות שנקבע כי האחים לא היו קשורים בכל דרך לרצח, בית המשפט קבע כי פעולות המשטרה היו סבירות.
בשנת 2009 נרצחו ביריות שני צעירים - ניר כץ וליז טרובישי ז"ל - בבר-נוער במרכז לנוער להט"בי בתל אביב. 11 נוספים נפצעו. חגי פליסיאן נעצר, הועמד לדין וזוכה, לאחר שהתגלה כי עד המדינה לשעבר זאור חנקישייב הטעה את המשטרה.
בשנת 2016 הפרקליטות ומשפחת פליסיאן סיכמו בהליך גישור על פיצויים בסך 2.2 מיליון שקל. גם הליך גישור זה התנהל בפני השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, המגשר בעניינו של זדורוב.
האם ישולם מס עבור הפיצוי?
מומחים בתחום מסבירים כי מדובר בסוגיה מורכבת, וכי אין תשובה חד-משמעית.
התשובה תלויה בהגדרת רכיבים. הרכיב של אובדן הכנסה, למשל, חייב במס, אך עוגמת-נפש ונזק גוף אינם חייבים במס.
הצדדים צפויים להגדיר את הרכיבים האלה, אך מי שמחליט הוא פקיד השומה. העיקרון הנוהג במיסוי על פיצויים הוא כי "דין הפיצוי כדין הפרצה שאותה הוא בא למלא".
כלומר, השאלה תהיה בהגדרת סוגי הנזק שבגינם משתלם הפיצוי. התשלום משולם על-ידי החשב בניכוי המס במקור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
