העליון קיבל את ערעור רשות התחרות: מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד" יורשע

בית המשפט העליון קיבל היום (ג') את ערעור רשות התחרות על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז שלא להרשיע את תומר מור, מנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים ביחד", בעבירה לפי חוק התחרות של צד להסדר כובל בדרך של "המלצה לקו פעולה בידי איגוד עסקי". מור הודה במסגרת הסדר טיעון בשורת התבטאויות פומביות שנאמרו מתוקף תפקידו כמנכ"ל העמותה, מהן השתמע כי הוא קורא להעלות מחירים. במקביל, בית המשפט הותיר את עונש השירות לציבור.

● 17 מיליון שקל מהמדינה: מאחורי הפיצוי החריג הצפוי לרומן זדורוב, והאם יחויב במס
● בלעדי | שותפות אסורה: ההרשעה המשמעתית שמסבכת את עורך הדין המפורסם
● מ"מ נציב שירות המדינה נחקר באזהרה בהליך המשמעתי המתנהל נגדו

השופטים חאלד כבוב, אלכס שטיין ויוסף אלרון קיבלו את הערעור. הם קבעו כי "בכל הנוגע לעבירות לפי חוק התחרות הכלכלית, מן הראוי ככלל לנקוט גישה מחמירה ולהימנע מאי-הרשעה". הם הדגישו כי האפשרות של אי-הרשעה שמורה למקרים נדירים שבנדירים, וזה לא המקרה.

לדברי השופטים, "אין חולק כי המקרה שלפנינו אינו מצוי ב'גרעין הקשה' של חוק התחרות הכלכלית; ונסיבותיו אינן הולמות באופן שלם ומלא את המקרה הפרדיגמטי שעליו נועד לחול חוק התחרות הכלכלית. זאת מצד מעשיו של המשיב, אך הדברים נכונים גם מצד פועלה של המערערת בעניינו. מטבעם של דברים, משאביה של המערערת הם מוגבלים, ובתוך ביצוע מלאכת האכיפה הכה-חשובה שנתונה בידיה - מחויבת היא, ברצונה או בשל אילוצים שונים, להקצות כדבעי חלוקתם של משאבים אלה. זהו 'משחק סכום אפס', ולעולם יבוא ניצולם בדרך אחת, על חשבון ניצולם לטובת מטרה אחרת".

המקרה לא נופל בגדר החריגים

השופט כבוב, שכתב את פסק הדין, ציין כי עניינו של מור לא נופל בגדר המקרים החריגים שהותוו בפסיקה לעניין אי-הרשעה. "אחזור ואדגיש כי עסקינן בעבירה על חוק התחרות הכלכלית, אשר כפי שציינתי אך לאחרונה בעניין UBS, תכליתו 'היא לשמור על התחרות בעסקים ולהצר צעדיהם של הסדרים שיועדו לפגוע בתחרות החופשית'. תכלית זו מקבלת משנה תוקף לנוכח הנטל הכלכלי העצום המוטל על הציבור בימים אלה בשל יוקר המחיה הגואה. במצב דברים זה, אל לנו בתי המשפט להישאר אדישים ולהכיל אמירות ומעשים, קטנים כגדולים, אשר עלולים להביא לפגיעה בתחרות וכפועל יוצא בציבור הצרכנים.

"עבירות על חוק התחרות הכלכלית הן עבירות חמורות, הפוגעות באופן קשה בערכי יסוד כלכליים וחברתיים. הימנעות מהרשעה במקרים כגון דא יש בה משום איתות שלילי לציבור ובכלל ולאנשי עסקים בפרט".

כבוב הרחיב בעניין התכליות של חוק התחרות וציין: "לא בכדי מצאתי לנכון להרחיב את היריעה ביחס לתכליות הניצבות ביסודו של חוק התחרות הכלכלית, כמו גם תפקידה של המערערת כגורם המאסדר האמון על הגשמתן המיטבית של תכליות אלה. לשם כל אלה, מצופה כי משאבי המערערת יופנו לכל אותם מקרים המצויים בליבת חוק התחרות הכלכלית, ומאופיינים בפגיעה רוחבית, קשה ועמוקה בתחרות החופשית; ובהשפעה של ממש על חיי היום-יום של אזרחי המדינה, הנתונים לאותן גזרות כלכליות ועליית מחירים גואה". 

"עניין פעוט יחסית" 

עו"ד צחי יגור המייצג את תומר מור, מסר בתגובה: "בית המשפט העליון ביטל אומנם את ביטול ההרשעה, אך קבע כי מדובר בעניין פעוט 'שאינו בגרעין הקשה של חוק התחרות', בבחינת 'פליטת-פה בלבד' מצד תומר, 'מבלי שהבין עד תום את משמעות הדברים'. לכן הותיר בית המשפט את העונש על עבודות שירות לתועלת הציבור בלבד (כמו במקרה של אי-הרשעה), וסירב להחמיר אותו, חרף דרישת הרשות. בית המשפט הדגיש כי לתומר יש 'פעילות ענפה למען החברה', וכי הוא תרם תרומה משמעותית בשירות מילואים פעיל במהלך המלחמה.

"בהערה חריגה בפסק הדין מתח בית המשפט ביקורת נוקבת על רשות התחרות, על כך ש'בזבזה' משאבים רבים על עניין פעוט יחסית זה, במקום לטפל בבעיות חשובות בתחום התחרות ויוקר המחיה. לטעמנו, המקרה צריך היה להסתיים במקור, כפי שהצענו וכיוונו, מחוץ לתחום האכיפה הפלילית".