הדיירים רצו להוסיף מרפסת, השכנים התנגדו, ועדת הערר נאלצה להכריע

הכותב הוא עורך דין

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז, בראשות עו"ד יוני שוורץ, קיבלה לאחרונה ערר שהגישה חברת "בית עברי" על החלטת הוועדה המקומית כפר סבא.

ההחלטה עוסקת במחלוקת הנוגעת להקלה בקו הבניין האחורי לצורך בניית מרפסת בקומה הראשונה בבניין מגורים חדש ברחוב שחל 16 בכפר סבא. 

● המלכוד של בעלי הדירות בקריית שמונה: "הדירה עומדת ריקה כבר שנה ושלושה חודשים, ואני משלם משכנתא כל חודש"
● עם תשואה של 25% בשנה: כך תוכלו להשקיע בנדל"ן בלי לקנות דירה

עובדות המקרה: החברה ביקשה היתר בנייה להריסת מבנה קיים ולהקמת בניין מגורים בן ארבע קומות עם חמש דירות. במסגרת הבקשה הוגשו כמה הקלות, בהן הקלה בקו הבניין האחורי לצורך הקמת מרפסת בקומה הראשונה. מדובר בסטייה של שני מטר מקו הבניין, כך שהמרחק בין המרפסת המוצעת לבין גבול המגרש יעמוד על ארבעה מטר במקום שישה.

לבקשה להיתר הוגשו התנגדויות מצד דיירים, בעיקר מהבניין השכן מאחור, שדייריו טענו שהמרפסת תפגע במרחק הסביר בין הבניינים ותשפיע על פרטיות הדיירים ועל ערך דירותיהם.

שוויון בתכנון

החלטה: הוועדה המקומית קיבלה את התנגדות הדיירים בסוגיית ההקלה למרפסת, תוך קביעה כי "יש לשמור על מרחק סביר למרפסות הבניין הגובל". בהתאם לכך, ההקלה למרפסת לא אושרה.

בעקבות החלטה זו הגישה החברה ערר לוועדת הערר המחוזית, בטענה כי דחיית ההקלה אינה מוצדקת מבחינה תכנונית ומהווה החלטה בלתי שוויונית. החברה הדגישה כי בבניין המתנגד קיימות מרפסות אשר חורגות מקו הבניין האחורי באותו מרחק של שני מטר.

ועדת הערר המחוזית קיבלה את הערר ואישרה את ההקלה בקו בניין למרפסת. ההחלטה התבססה על מספר עקרונות מרכזיים:

1. שוויון בתכנון: ועדת הערר קבעה כי אין הצדקה לכך שהשמירה על מרחק סביר בין הבניינים תוטל באופן בלתי שוויוני על המבנה החדש בלבד, בעוד שהבניין השכן נהנה מהקלות דומות.

2. הצדקה תכנונית: ההחלטה הדגישה את החשיבות של מרפסות באיכות החיים ובאדריכלות המודרנית. מרפסות תורמות לאור, לאוויר, למרחב מחיה, וליכולות לשמש גם כמרפסת סוכה.

3. עצימות הפגיעה בצדדים שלישיים: במהלך הדיון התברר כי דירתה של המתנגדת ממוקמת בצד אחר של הבניין השכן, כך שהמרפסת המבוקשת אינה משפיעה עליה כלל. גם יתר דיירי הבניין השכן לא הצטרפו להתנגדות.

4. מועד התכנון המאושר: ההקלה התבקשה בהתאם לתוכנית שאושרה ב‏־1970.

המשמעות: ההחלטה מדגישה את החשיבות של שוויון, שקיפות והיגיון תכנוני בבחינת בקשות להקלות.

במקרה זה, ועדת הערר המחוזית הבהירה כי יש לבחון כל מקרה לגופו, אך תוך שמירה על עקרונות של שוויון והיגיון תכנוני. מתן הקלות אינו "חסד" אלא כלי תכנוני שמטרתו לאפשר ניצול זכויות בנייה תוך שמירה על טובת הציבור והאיזון הסביבתי.

הוועדה אף חייבה את הוועדה המקומית, באופן חריג, לשלם הוצאות משפט בסך 5,000 שקל לטובת החברה.

כס/ 1050-08-24