אבי שמחון כבר מתחיל לדבר על הורדת המע"מ וביטול גזירות

הנתונים החריגים שפרסם ביום שני החשב הכללי - שיא כל הזמנים בהכנסות המדינה בינואר 2025 וצניחה בגירעון - מעמידים את האוצר במבחן. בעוד שמנסים שם לצנן את ההתלהבות, ולהדגיש את הגורמים החד-פעמיים שתרמו להכנסות, ברקע כבר מתגברים הלחצים לרכך את הגזירות על הציבור, ואולי גם את הקיצוצים במשרדי הממשלה.

● קצב של שנה בחודש: הסכום הלא ייאמן ששולם כמס על דיבידנדים בינואר
● רשות האוכלוסין קוראת לחדש דרכונים, אבל כמעט ואין תורים
● משקל סעיף הדיור עולה, סעיף המזון יורד: השינויים במדד המחירים לצרכן

עיתוי פרסום הנתונים, ובראשם עודף תקציבי של 23.2 מיליארד שקל בינואר בלבד, הוא בעל חשיבות. אנו נמצאים בפברואר, ותקציב המדינה ל-2025 טרם עבר, והדיונים עליו בכנסת עדיין מתקדמים בעצלתיים. רק השבוע התקיים הדיון הראשון בוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני על הצעת חוק התקציב עצמו, לקראת סדרה ארוכה של דיונים נוספים עד לקבלת הכרעות.

חלק מצעדי ההתכנסות התקציבית כבר אושרו בכנסת מראש, בנפרד מהתקציב. בעוד שחבילת התאמות בשווי 26.2 מיליארד שקל, הכוללת את חוק הרווחים הכלואים (כ-9 מיליארד שקל) והעלאת דמי ביטוח לאומי (4.6 מיליארד שקל), כבר נכנסה לתוקף, צעדים נוספים בשווי 10.1 מיליארד שקל עדיין ממתינים לאישור הכנסת, ואין ודאות שיאושרו.

בין הצעדים התלויים ועומדים נמצאת הפחתת יום הבראה לעובדים, שאמורה להניב 1.3 מיליארד שקל לקופת המדינה, וקיצוץ שכר במגזר הציבורי בהיקף של כ-5 מיליארד שקל. המפלגות החרדיות בקואליציה עשויות לנצל את נתוני ההכנסות החריגים כטיעון להמשיך לעכב את תוכניות האוצר, על רקע משבר חוק הגיוס והמאבק על תקצוב מוסדות החינוך. שליטתן בוועדות הכספים והעבודה והרווחה של הכנסת מאפשרת להן לחסום יוזמות תקציביות, כפי שקרה בתקציב 2024.

"הייתי מוריד את המע"מ"

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, כבר מדבר על חזרה למדיניות מקילה יותר: "עלינו לבחון האם מדובר בהקדמת הכנסות שתוביל לירידה בחודשים הבאים, או במגמה ארוכת-טווח", אומר שמחון לגלובס. "אם נשתכנע שמדובר במגמה מתמשכת, צריך יהיה לחדש את הדיון על ההפחתה במסים, והמס הראשון שהייתי מוריד הוא את המע"מ בחזרה ל-17%".

הגירעון התקציבי המצטבר לאורך 12 החודשים האחרונים ירד דרסטית, מ-6.9% תוצר בדצמבר 2024 ל-5.8%, שהם 115 מיליארד שקל - כך עולה מהנתונים שפרסם החשב, יהלי רוטנברג. השיפור בגירעון הגיע בעקבות חודש שיא בהכנסות המדינה, שעמדו על 63.1 מיליארד שקל בינואר - כ-30% מעל השיא הקודם, בדיוק שלוש שנים קודם.

חודש ינואר עצמו הסתיים בעודף תקציבי, כלומר ההיפך מגירעון תקציבי, בהיקף של 23.2 מיליארד שקל. ינואר נחשב מסורתית לחודש חזק פיסקאלית עבור האוצר, ונרשמו במהלכו עודפים גם בכל אחת מהשנים 2022-2024.

ההכנסות בינואר זינקו בעיקר בעקבות הקדמת עסקאות ופעולות פיננסיות של הציבור טרם כניסת גזירות שונות, כמו העלאת המע"מ ל-18%, הטלת מס יסף חדש וחוק הרווחים הכלואים. גם צד ההוצאה של הממשלה רוסן, עקב כך שהשנה התחילה ללא תקציב מדינה מאושר, באופן שמגביל את הוצאת משרדי הממשלה למנגנון התקציב ההמשכי.

ההכנסות החריגות בינואר מתבססות על זינוק של 60.9% בגביית המסים הישירים בהשוואה לינואר אשתקד, בחודשים הראשונים של המלחמה. גורם מרכזי לזינוק היה תשלומי דיבידנדים מוגברים שחברות ובעלי הון הקדימו לסוף 2024, כדי להימנע ממס היסף החדש שנכנס לתוקף בתחילת 2025. על פי אומדני האוצר, בסעיף זה לבד נרשמה גבייה עודפת של כ-7.5 מיליארד שקל מעל הממוצע החודשי הרגיל.

ירידה בהוצאות הביטחון

גם בצד המסים העקיפים נרשמה עלייה משמעותית של 22.5%, שנבעה בין היתר מהקדמת רכישות של הציבור בדצמבר 2024 טרם העלאת המע"מ. במקביל, ההכנסות ממס קנייה על רכבים דווקא ירדו בינואר, בעקבות הקדמת עסקאות לדצמבר, טרם עדכון נוסחת המיסוי הירוק והתייקרות המכוניות.

הממשלה הוציאה בינואר 39.9 מיליארד שקל, ירידה של 3.5% לעומת ינואר אשתקד. הקיטון נבע בין השאר מירידה חדה של 23% בהוצאות מערכת הביטחון, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שבה המלחמה נכנסה לעיצומה. הריסון בהוצאות מיוחס גם למגבלות התקציב ההמשכי, שמאפשר הוצאה חודשית של 43.6 מיליארד שקל בלבד - נמוך משמעותית מההוצאה המתוכננת בתקציב 2025 שטרם אושר.

האוצר מדגיש שמכיוון שחלק ניכר מהשיפור בגירעון נובע מהקדמת הכנסות שהיו אמורות להתקבל ב-2025, תיתכן האטה בגביית המסים בחודשים הבאים. יחד עם זאת, גם בניכוי ההשפעות החד-פעמיות, נרשמה עלייה ריאלית של 21% בהכנסות ממסים לעומת ינואר אשתקד, המצביעה על התאוששות בפעילות הכלכלית אחרי המלחמה.