מהפכת ה"סייף" של רשות המסים: אפשר לגייס יותר, קשה להמיר למניות

מדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: ההנחיות שאמורות להקל על סטארטאפים צעירים, אמזון במהלך שצפוי לחסוך לה 1.5 מיליארד דולר בשנה, החברות שבחרו להמתין שבוע לאחר השבעת הנשיא טראמפ על מנת להודיע על סכומי הכסף שגייסו, והחברה הישראלית שמגינה על טוויטר תאבטח גם סוכני AI • חדשות ההייטק 

צילומים: יוסי זמיר, עננים צילום עסקי, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: יוסי זמיר, עננים צילום עסקי, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג גלובס מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק. 

בזכות שלושה טרנדים: פלאנטיר מזנקת ביותר מ-20% בוול סטריט 
ההנפקה מתקרבת? אפספלייר מפטרת כ-100 עובדים 
הרווח הנקי של אלעד מערכות צפוי לזנק ביותר מ-50% ב-2024 

1 רשות המסים בהנחיות חדשות שאמורות להקל על סטארטאפים צעירים

רשות המיסים פרסמה השבוע הנחיות חדשות שאמורות להקל על חברות סטארט-אפ צעירות לגייס כספים. הנוהג לגייס הון במסגרת סבבי "סייף" (SAFE) הפך פופולרי בשנתיים האחרונות, כאשר חברות חששו מירידת שווי והסכימו לתנאי חדש: גיוס הון עכשיו ללא קביעת שווי החברה, תמורת הבטחה למשקיעים לקבל מניות בעליית שווי בגיוס הבא. אלא שכללי המיסוי הגבילו את תנאי הגיוס ובשבוע שעבר הפיקה רשות המסים חוזר חדש המרענן את כללי המיסוי. במסגרת ההנחיות, הרשות הגדילה משמעותית את סכום ההשקעה המקסימלי המותר באמצעות מכשיר SAFE: במקום מגבלת השקעה של 40 מיליון שקלים למשקיע בודד שהיה מותר עד כה, כעת חברות יכולות לגייס עד 20 מיליון דולר לכל משקיע, שהם בערך 75 מיליון שקלים.

הנחיות אלו מהוות שינוי משמעותי בגישת רשות המסים למכשירי SAFE (Simple Agreement for Future Equity) - הסכמי השקעה פופולריים המאפשרים לסטארט-אפים לגייס כסף בלי לקבוע מראש את שווי החברה. "ההנחיות החדשות מקלות בכך שהן מאפשרות לקבוע מראש בהסכם את מועד ההמרה ומוסיפות אפשרות לקבוע עד שלוש מדרגות הנחה במימוש ה-SAFE למניות", מסביר עו"ד אופיר לוי, שותף במחלקת המסים במשרד ארנון, תדמור-לוי. עם זאת, ההנחיות החדשות כוללות גם מספר החמרות, במיוחד בכל הנוגע לאפשרות להמיר גיוס SAFE לגיוס הון רגיל ובטיפול המיסוי בהוצאות הקשורות לגיוס. למשל, כאשר מתקיים סבב גיוס הון בו מגויס סכום העולה על 40% מהון מניות החברה - חובה להמיר את ה"סייף" למניות. "חשוב לציין שההנחיות אינן סוף פסוק", מדגיש לוי. "גם אם חברה לא עומדת בדיוק בקריטריונים, היא עדיין יכולה לפנות לפקיד השומה ולהסדיר את היבטי המס במקרה הספציפי שלה".

2 תוכנית ההתייעלות של אמזון נחשפת- צמצום דרגי ניהול והגדלת הצוותים

אמזון  מאיצה את תוכנית צמצום שכבת ניהול הביניים שלה, במהלך שצפוי להשפיע על אלפי עובדים בחברה, כך פורסם בביזנס אינסיידר. על פי הנחיות פנימיות שנחשפו השבוע בביזנס אינסיידר, החברה דורשת ממנהליה להגדיל את מספר העובדים הכפופים ישירות אליהם למינימום של שמונה - עלייה משמעותית מהמינימום הקודם של שישה עובדים תחת מנהל אחד. המהלך, שאמור להסתיים עד סוף מרץ, צפוי לחסוך לחברה כ-1.5 מיליארד דולר בשנה לפי הערכות בנק אוף אמריקה.

המהלך מגיע בעקבות הודעתו של מנכ"ל אמזון, אנדי ג'אסי בספטמבר האחרון, על תוכנית להגדלת היחס בין עובדים למנהלים ב-15%. ג'אסי, שהצהיר בישיבת עובדים פנימית כי הוא "שונא בירוקרטיה", טען שהגידול המהיר בכוח האדם של החברה בתקופת הקורונה הוביל להאטה בקבלת החלטות.

התוכנית כוללת גם הקפאת גיוס מנהלים חדשים והורדת דרגה למנהלים מסוימים לתפקידי ביצוע, כולל הפחתת שכר. עם זאת, דובר אמזון הדגיש כי אין מדיניות אחידה לכלל החברה בנוגע למספר הכפיפים הנדרש, וכי הדבר משתנה בין יחידות שונות בארגון.

המהלך משקף מגמה רחבה יותר בתעשייה, כאשר חברות נוספות כמו מטא, סיטי ו-UPS נוקטות בצעדים דומים לצמצום שכבות ניהול הביניים. עם זאת, העובדים באמזון מדווחים כי השינוי יצר אווירה של חשש, כאשר מנהלים נמנעים מלקיחת סיכונים מחשש שכישלון יהפוך אותם למטרה לפיטורים.

אמזון אינה חברת הביג טק היחידה שמקצצת בימים האחרונים. ידיעות על קיצוצים במשרדים שונים בעולם פורסמו גם על מיקרוסופט וגוגל, ולפי בלומברג, סיילספורס אמורה לצאת לסיבוב קיצוצים של כאלף עובדים בשל מעבר של יותר שירותים למבוססי בינה מלאכותית.

3 המענה של טייוואן לעידן טראמפ - תמיכה בהעברת פעילות מחוץ למקסיקו

ממשלת טייוואן יצאה בהצהרה דרמטית, זאת בעקבות כוונתו של הנשיא טראמפ להטיל מכסים בשיעור של 25% על ייבוא ממקסיקו, כך פורסם בין היתר בבלומברג. הטלת המכס החדש נדחתה, אך המשרד לענייני כלכלה בטייוואן כבר התחייב לסייע לחברות המקומיות המפעילות מפעלים במקסיקו, כולל ענקיות אלקטרוניקה כמו פוקסקון ואינוונטק, להעביר קווי ייצור ולהתאים את השקעותיהן למציאות החדשה.

ההחלטה מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד עבור פוקסקון (הידועה גם כ-Hon Hai), שמקימה במקסיקו את מתקן ההרכבה הגדול בעולם לשרתים המבוססים על שבבי GB200 של אנבידיה. בעקבות ההודעה על המכסים, מניות החברה צנחו ב-9.2% בבורסת טייפיי - הירידה היומית החדה ביותר מאז אוגוסט. גם מניות אינוונטק, שמפעילה גם היא מפעלים במקסיקו, רשמו ירידה חדה של 8.5%.

טיוואן הודיעה כי תשקול ארגון משלחות לאירועי SelectUSA ותסייע לחברות טייוואניות להבטיח תמיכה מממשלות מקומיות בארה"ב כשיוסיפו השקעות במדינה. זאת במטרה ליצור מודל עסקי של "win-win" עבור שרשראות האספקה האמריקאיות והטייוואניות.

הנתונים מראים את גודל האתגר: ההשקעות הטייוואניות במקסיקו צפויות להגיע ל-4 מיליארד דולר עד 2025, עם העסקה של כ-70 אלף עובדים מאז 1999. חברות טייוואניות כמו פוקסקון וקוואנטה כבר החלו להגדיל את השקעותיהן בארה"ב בעקבות בחירתו של טראמפ, כאשר פוקסקון רכשה קרקעות בקליפורניה, ויסקונסין וטקסס, בעוד קוואנטה אישרה הגדלת הון בסכום של 230 מיליון דולר עבור החטיבה האמריקאית שלה.

4הסקנדריז חוזרים: החברה שעובדיה מוכרים מניות ב-300 מיליון דולר

האם ימי הסקנדרי העליזים של השנים 2021-2022 חוזרים? חברת דיל האמריקאית, שנוסדה על ידי משפחת בואזיז הצרפתית-ישראלית, מודיעה על מכירת מניות עובדים ומשקיעים של 300 מיליון דולר לג'נרל קטליסט ולמשקיע אלמוני נוסף. אתר CNBC חשף כי מדובר בקרן העושר האמירתית מובדאללה. בטרם הסבב הנוכחי גייסה החברה 1.53 מיליארד דולר, כאשר הסיבוב האחרון שיקף לה שווי של 12.1 מיליארד דולר, לפי PitchBook. לפי ההערכה, סבב הסקנדרי נעשה לפי אותו השווי, כלומר רבע ממניות החברה החליפו ידיים. בחברה מועסקים 4,500 עובדים, כאשר הותיקים בהם יחד עם המשקיעים המוקדמים והמייסדים שותפים לסיבוב הענק. לא ידוע מיהם המשקיעים שמכרו מניות בסיבוב, אך לחברה רשימה ארוכה של לא פחות מ-86 משקיעים לפחות, בהם ספארק קפיטל, אנדריסן הורוביץ ו-Y Combinator, מאיץ הסטארטאפים ממנו יצא המייסד אלכס בואזיז.

השבוע האחרון היה עתיר הכרזות גיוס: גם אם החברות לא גייסו את הונן בשבוע האחרון - כולם בחרו להמתין לשבוע לאחר השבעת הנשיא טראמפ על מנת להודיע על סכומי הכסף שגייסו במהלך החודשים האחרונים. בין הגיוסים הגדולים: פינאאוט (Finout) של רועי רבהון, אסף ליואנו ויזהר גלבוע שגייסה 40 מיליון דולר בהובלת קרן אינסייט - בסיבוב גיוס שני מזה שמונה חודשים. פינאאוט מסייעת לנהל את תקציבי הענן של ענקיות כמו ליגת הבייסבול האמריקאית, דיסני, קוואלקום וליפט ועוזרת להן לעשות שימוש מושכל בו כדי לחסוך בעלויות שירותי ענן כמו AWS, אז'ור ו-GCP.

גיוס נוסף רשם הסטארט-אפ ביגהביד (Bigabid) - של היזם עמית אטיאס, המנוהל על ידי עמית פלור - שפיתח רשת פרסום חכמה (DSP) מבוססת בינה מלאכותית בתוך משחקי מובייל. החברה גייסה היום (שלישי) 25 מיליון דולר בהובלת יצרנית המשחקים MobilityWare, שמוכרת בזכות משחקי הסוליטייר שלה. בין לקוחות החברה גם זינגה, פאפאיה, סייפליי ופלייטיקה. לטענתה, החברה פיתחה מודלי בינה מלאכותית שמסייעים ברכישת משתמשים חדשים ושיווק מחדש למבקרים.

5 החברה הישראלית שמגינה על טוויטר, תאבטח גם סוכני AI

בעוד איומי הסייבר הופכים מתוחכמים יותר בעידן הבינה המלאכותית, חברת הסייבר הישראלית CHEQ מודיעה על רכישת Deduce האמריקאית, חברה המתמחה במערכות זיהוי הונאות מבוססות AI ובין לקוחותיה גם אקס (טוויטר לשעבר), שעושה באמצעותה שימוש לאיתור משתמשים מזויפים. הרכישה, שהיקפה הכספי לא פורסם אבל מוערכת בעשרות מיליונים בודדים, היא השלישית של החברה שהוקמה ב-2013, והגיעה לשווי של מיליארד דולר ב-2022. בחברה מאמינים כי באמצעות הרכישה הופכת הפלטפורמה שלהם עבור סוכני AI לסטנדרט בתעשיית האייג'נטים - סוכנים ממוחשבים מבוססי בינה מלאכותית, שהם למעשה סוג של בוט. בישראל פעילות חברות סייבר נוספות שעוסקות בתחום אבטחת האייג'נטים, אך הם נוגעים יותר לסוכנים המתממשקים לארגון באמצעות ממשקי תוכנה (API) ואילו בצ'ק מצאו דרך לאבטח שיחה עם סוכן AI על ידי זיהוי דפוסי התנהגות.

החברה, המעסיקה כיום מאות עובדים במשרדיה בתל אביב, ניו יורק, לונדון וטוקיו, מספקת כיום שירותי הגנה ליותר מ-15 אלף חברות. עוד על פי מחקר שפרסמה החברה, כ-20% מהטראפיק באתרי אינטרנט ישראליים מגיעה מבוטים ומשתמשים מזויפים, מה שמדגיש לטענתם את הצורך הגובר בפתרונות אבטחה מתקדמים. לכן, הטכנולוגיה של החברה המשולבת תספק פתרונות לזיהוי הונאות בזמן אמת והגנה על המסע הדיגיטלי של לקוחותיה, תוך התאמה מתמדת לאיומים מתפתחים. רכישה זו מצטרפת למהלך רכישות קודם של החברה - ביניהם רכישת ClickCease ב-2020, שהתמקדה במניעת הונאות בתחום הפרסום המקוון.

מונח השבוע- SAFE

השקעת סייף (SAFE), או Simple Agreement for Future Equity, היא הסכם השקעה שהפך להיות פופולרי בשנים האחרונות בשל ירידת השווי הגדולה של חברות הסטארט-אפ והמחסור במימון מצד משקיעי הטכנולוגיה. במקום להתפשר על שווי נמוך לחברה, היזם והמשקיע מסכימים שלא לקבוע שווי לחברה בזמן הגיוס, ובתמורה להזרמת הון לחברה, מקבל המשקיע קדימות ועדיפות לתנאים משופרים בסבב הגיוס הבא של החברה.