מהמטרו ועד הרכבת הקלה: איך מקדמים את מיזמי הענק למרות המלחמה?

גלעד אשרי, ראש מערך תשתיות ומימון בינלאומי בחטיבה העסקית בבנק לאומיי, עונה על שאלת השבוע

גלעד אשרי, ראש מערך תשתיות ומימון בינלאומי בחטיבה העסקית בבנק לאומי, אחראי על מימון כמה מהפרויקטים הגדולים שמבוצעים במדינה, ובהם: הקו הסגול בגוש דן, הקו הכחול בירושלים, קו הרכבת הקלה חיפה - נצרת. בשוק מעריכים שהמימון של כל פרויקט הוא בהיקף של כחמישה מיליארד שקל. בנוסף, הבנק צפוי לקחת חלק במימון פרויקטים שנמצאים בשלבים מכרזיים, כמו הארכת כביש 6 צפונה, וכן בתחום האנרגיה.

● שאלת השבוע | כבר לא לעשירים בלבד: איך משקיעים בקרנות גידור בנאמנות
● מנדל"ן מניב לבנייה למגורים: כך ישפיע חוק הרווחים הכלואים על הענף 

במסגרת המכרזים שמפרסמת המדינה היזמים מהשוק הפרטי מתמודדים כשהם מלווים בגופים המממנים, ולאחר זכייתם במכרז עליהם להשלים את סגירת המימון הפיננסי - לרוב בתוך שנה ובשיתוף של כמה מממנים. אלא שהרבה פעמים המלחמה טורפת את הקלפים והפרויקטים נקלעים לעיכובים.

"באופן כללי התחום הוא יחסית אמיד לזעזועים ביחס לענפי משק אחרים שהושפעו מהמלחמה משמעותית", אומר אשרי, "אבל זה לא אומר שלא היו קשיים בעקבות המלחמה. לעתים עצרו עבודות מסיבות ביטחוניות, ובמקרים אחרים היו קשיים לגייס פועלים מרגע שהחליטו לאסור כניסת עובדים פלסטינים. בנוסף, היו מקרים שבהם מומחים מחו"ל לא הגיעו. האתגרים הללו מתורגמים לעלויות, כמובן", הוא מסביר.

על אף הדחיות, "היזמים נחושים לעמוד בהסכמים"

לדברי אשרי, לא תמיד יש ליזמים את היכולת לממן התייקרויות כתוצאה מהמלחמה. "מצד שני, המדינה לא מוכנה שכל התייקרות תושת על הקופה הציבורית, כי בסוף יש קבלן שהתחייב למחיר וללוחות זמנים", הוא מסביר. "אבל בסוף המסר הוא אופטימי: כולם מבינים את החיוניות והחשיבות של התקדמות בפרויקטים, ואנחנו אפילו הופתענו מהנחישות של המדינה. היו מקרים שהנחנו שהמדינה תדחה מכרזים במצב כזה של אי וודאות, והופתענו מהמחויבות ומהיכולת למצוא פתרונות גם בימים קשים". כך, למשל, האריכה המדינה ליזמים את המועד לסגירה הפיננסית, שבו הם צריכים להשיג את המימון כדי לעמוד בהתחייבויות. ליזמים הזכאים הוענקו פיצויים.

איך דחיית הפרויקטים משפיעים על השוק ועליכם כמממנים?
"בשלב ההקמה חשוב שיימצאו פתרונות ושהיזמים יוכלו להמשיך לעבוד, כדי שפרויקטים חיוניים ליום־יום שלנו לא יתקעו. מבחינת היזמים, אם הם היו אמורים להקים פרויקט בשלוש שנים והוא נדחה לארבע שנים, המשמעות היא עוד שנה של תשלומי ריבית כיזם, לצד עלויות רבות אחרות שהתייקרו עקב המלחמה. אולי הם מרוויחים קצת פחות ממה שחשבו אבל התשלומים משולמים, והיזמים נחושים לעמוד בהסכמים".

ומה לגבי יזמים או קבלנים קטנים יותר?
"המקרים שאנחנו ראינו היו קשורים בעולם הסולארי לעליית הריבית ולעיכובים בחיבור לרשת החשמל. היו חברות שעבדו בריבית משתנה בשעה שהתעריפים שלהם היו קבועים, או שלא היו הכנסות כי הפרויקטים הסולאריים לא חוברו עדיין לרשת. זה יצר לחץ תזרימי, ואז ראינו שגופים עשו את ההתאמות הנדרשות, ומצאו פתרונות - למשל, מכירת מערכות לחברות. זה לא הגיע לכדי חוסר יציבות".

ובכל זאת היו עיכובים רבים. אחד מהם הוא בסגירה הפיננסית של הקו הכחול בירושלים. אתם מתחרטים על המימון שלו כשהקבוצה הזוכה התפרקה בעקבות המלחמה וחברות זרות שזכו במכרז החליטו לצאת ממנו?

"ממש לא. קשה לגורמים זרים להמשיך באותה הנחישות שיש לנו, הישראלים, שיודעים שהמלחמה תיגמר. בסופו של דבר, כל הגורמים עושים מאמץ למצוא פתרונות".

בעצם דחו את הדד־ליין לסגירה הפיננסית לסוף מרץ. זה תאריך ריאלי?
"זה תאריך מאוד ריאלי. בתור מי שמעורה בפרטים, החברות והמדינה פועלים בצורה מדהימה כדי שזה לא יידחה. אין ספק שזה הכניס אותנו למרתון של עבודה".

משקיעים זרים מתחילים לחזור ולשתף פעולה

למה אנחנו לא רואים את המוסדיים משתלבים יותר במימון פרויקטי תשתית?
"הגופים המוסדיים הם שותפים חשובים בפרויקטים אלה, וזה מתאים למדיניות ההשקעות ולצורכי ההשקעות שלהם, כי פנסיות דורשות השקעה בנכסים לטווח ארוך וההלוואות האלו הם לתקופות הכי ארוכות במשק. בפרויקטים מורכבים, אני חושב שמטבע הדברים הגופים המוסדיים רוצים לשתף פעולה עם הבנקים, אפשר לראות את זה בתחום האנרגיה הסולארית שהם משתלבים בצורה משמעותית יותר".

מה אתם שומעים מממנים אחרים בעולם על ישראל?
"חווינו תקופה בה היה קושי משמעותי. אני מקווה שכמו שחברות התעופה חזרו לטוס, גם בענף שלנו יהיה תהליך של חזרה. בחודש האחרון אנחנו רואים התעוררות, כך למשל, יש לנו פרויקט שאנחנו מציגים לגופים הזרים וקיימת אפשרות לשיתוף פעולה, מה שלא יכולנו להגיד לפני שני רבעונים - אבל זה תהליך".

איך המדינה צריכה להיערך למימון המטרו?
"המדינה עדיין מגבשת את הפרויקט מבחינה מימונית. אני חושב שצריכים להיות שני עקרונות: שיתוף פעולה של שלושת המגזרים, הפרטי, הציבורי והבנקאי, ויצירת מכרזים בסטנדרטים בינלאומיים. אני חושב שבכל המקרים שניסו לממן ולהקים פרויקטים בצורות אחרות לא הוכיחו עצמם לטובה. אם מבצעים פרויקט על תקציב המדינה ויש גירעונות - אז הכי קל לקצץ בפרויקטים ולא להעלות מיסים. ומבחינה ביצועית אנחנו יודעים שהשוק הפרטי הוא הגורם היעיל ביותר.

"בנושא המכרזים", הוא מוסיף, "מכרזי התשתית הישראליים הם לא מה שרגילים אליהם באירופה, וזה לגיטימי כי יש עוד מקומות בעולם. אבל כשאתה צריך כסף לפרויקטים בסדר גודל כזה, אתה צריך הרבה מאוד כסף מחו"ל וצריך להיות קשובים לצרכים של המממנים הזרים".

***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם