היעדים וההזדמנויות: הרבה זמן לא ראינו מחירי טיסות כאלה

לאחר שנה שבה חברות התעופה הישראליות שלטו בשמי נתב"ג, נראה כי התמונה מתחילה להשתנות עם חזרתן ההדרגתית של החברות הזרות.

● תיקון החוק עבר: חברות תעופה זרות לא יצטרכו לפצות על ביטול טיסה
● רשות האוכלוסין קוראת לחדש דרכונים, אבל כמעט ואין תורים
● אמסטרדם מתקרבת: עוד חברת תעופה מודיעה על חזרה לישראל

מתחילת המלחמה אל על, ישראייר וארקיע נהנו מדומיננטיות בנתב"ג, ובמיוחד באוקטובר האחרון - שיא תקופת החגים. במהלך אותו חודש נרשם שפל חסר תקדים כאשר פעלו בנתב"ג פחות מ־20 חברות תעופה זרות. עם תחילת עונת הקיץ באפריל הקרוב, מספר החברות הזרות יוכפל, וגם היקפי הפעילות צפויים לגדול.

על־פי נתוני רשות שדות התעופה, בקיץ הקרוב צפויים לעבור בנתב"ג כ־1.8 מיליון נוסעים, עלייה משמעותית בהשוואה לקיץ הקודם, במהלכו אירעו המתקפות האיראניות וההסלמה הביטחונית בצפון שהביאו לגל ביטולי טיסות. בכירים בענף מציינים כי "השוק מתחיל להתנהג כמו בקיץ נורמלי, ואנחנו לא רחוקים משם. מספר החברות החוזרות מרשים בהתחשב באי־הוודאות שעדיין קיימת".

החברות הישראליות מככבות

השוואת היקף הפעילות של חברות התעופה בנתב"ג בין 2023 ל־2024 מצביעה על שינויים מרכזיים במבנה השוק. שנת 2023, שהתאפיינה בהתאוששות ממשבר הקורונה ובצמיחה הדרגתית, נקטעה באוקטובר עם ירידה חדה בפעילות התעופתית עקב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מנגד, 2024 הייתה שנת הסתגלות ובניית שגרה תעופתית חדשה תחת מציאות ביטחונית מורכבת.

המגמה הבולטת ביותר בשנה החולפת היא התחזקותן של החברות הישראליות, שהרחיבו את פעילותן באופן משמעותי כתוצאה מהיעדרותן של חברות תעופה זרות. אל על המשיכה להוביל את השוק ושמרה על מקומה במקום הראשון בשנת 2023 ו־2024. השנה, לעומת זאת, התחרות תגבר, ואל על, שצפויה להציע בין 350-450 טיסות שבועיות, תיאלץ להתמודד עם חלופות נוספות עבור הקהל הישראלי.

ישראייר, שהייתה במקום הרביעי ב־2023, הגדילה את פעילותה והפכה לחברה השנייה בגודלה בשוק הישראלי בשנה החולפת. השנה היא צפויה להפעיל כ־170 טיסות שבועיות, תוך התמקדות בטיסות ליעדים קרובים וטיסות פנים.

גם ארקיע התרחבה משמעותית ועברה מהמקום השביעי למקום השלישי. השנה היא צפויה להפעיל 150 טיסות שבועיות.

חברות הלואו קוסט חוזרות

שלוש החברות המקומיות יצטרכו כאמור להתמודד השנה עם תחרות חזקה מצד החברות הזרות. בראשן אפשר לציין את וויזאייר, שצפויה לחדש ולהרחיב את פעילותה עם 108 טיסות שבועיות ל־22 יעדים. החברה הייתה השחקנית השנייה בגודלה בשוק הישראלי ב־2023, אך ב־2024 ירדה למקום הרביעי לאחר שצמצמה פעילות בשל המצב הביטחוני.

גם ריינאייר ואיזי ג'ט צפויות לחזור בכל הכוח. שתי ענקיות הלואו קוסט האירופיות היו שחקניות דומיננטיות בשוק המקומי עד שנת 2023, אך נעלמו לחלוטין מהעשירייה הפותחת בשנת 2024. שתיהן צמצמו את פעילותן בשל חוסר יציבות ביטחונית וביטולי טיסות ארוכי־טווח. ריינאייר צפויה לחזור לשוק השנה עם 72 טיסות שבועיות ל־20 יעדים, איזי ג'ט תשוב לפעילות עם 38 טיסות שבועיות לשבעה יעדים.

אלה יתחרו בשתי החברות האירופיות בבעלות קווי חופשה הישראלית, בלו בירד וטוס, שנהנו מהיעדרן של המתחרות. ב־2024 הן התמקמו בעשירייה הפותחת של החברות הפעילות בנתב"ג, בין היתר לאחר שהרחיבו את הפעילות לערים אירופיות מרכזיות, ובהן סופיה, וינה, בודפשט, ברצלונה, פראג וברלין.

בקיץ הקרוב בלו בירד צפויה להפעיל 62 טיסות שבועיות, וטוס תציע 35 טיסות שבועיות. במקור, החברות התמקדו בעיקר בטיסות לאיי יוון ולקפריסין, ונכון להיום הן מתכננות להמשיך את הקווים לערים מרכזיות באירופה למרות חזרת חברות הלואו קוסט, שעלולה לאתגר אותן.

עם יציאתה של טורקיש איירליינס מהשוק, פליי דובאי ואיתיחאד הופכות לאופציה מרכזית לטיסות המשך דרך דובאי ואבו דאבי. פליי דובאי צפויה להפעיל 56 טיסות שבועיות, ואיתיחאד בין 20 ל־25 טיסות שבועיות, מה שמחזק את מעמדן כתחליף לטורקיש ופגסוס שהפעילו בעבר יחד יותר מ־100 טיסות שבועיות.

גם אתיופיאן איירליינס, שהתחזקה בהיעדר החברות הזרות, הצליחה להתברג למקום התשיעי ב־2024. גם היא משמשת כחלופה לחברות הטורקיות שמאפשרות קונקשנים, עם 19 טיסות שבועיות והיצע רחב של טיסות המשך מאדיס אבבה.

כבר עם ההודעות של חברות התעופה הזרות על חזרתן לפעילות ופתיחת מערכת ההזמנות, ניתן למצוא כרטיסי טיסה במחירים אטרקטיביים במיוחד. יעדים שבעבר היו יקרים להגעה, כמו לונדון, ברלין ומדריד, הופכים נגישים יותר, בעוד שהמחירים ליעדים שכבר היו זמינים בשנה האחרונה באגן הים התיכון ובמזרח אירופה צונחים לעתים לרמות נמוכות במיוחד ואף מתחת ל־100 דולר לכרטיסי הלוך ושוב.

ואלה שטרם חזרו

באפריל הקרוב יתקבלו החלטות גורליות של חברות התעופה הזרות שטרם חידשו את פעילותן בישראל. למרות ההתאוששות ההדרגתית, יש גם חברות תעופה גדולות שעדיין לא הודיעו על חזרתן. הסיבות לכך משתנות מחברה לחברה, אך ניתן למפות אותן לשלושה גורמים מרכזיים: אי־ודאות ביטחונית שמשפיעה על יכולת התכנון לטווח ארוך לחברות שמפעילות טיסות ארוכות־טווח, ועל כן גמישות פחות מאלה המפעילות טיסות ליעדים קרובים, אתגרים תפעוליים ולוגיסטיים וכן שיקולים פוליטיים ודיפלומטיים.

בין החברות המפעילות טיסות ליעדים רחוקים וחוששות לתכנן קדימה טיסות לישראל, נמנות אמריקן איירליינס, שהודיעה כי לא תשוב לישראל עד להודעה חדשה; אייר קנדה, שלמרות שטיסות החברה מופיעות במערכת ההזמנות לחודש מאי, החברה טרם הודיעה רשמית על חזרתה; וקתאי פסיפיק, שציינה כי לא תשוב לפני סוף מרץ, אך עד כה לא הכריזה רשמית על דחייה נוספת ולא פתחה מחדש את הקווים לישראל במערכת ההזמנות.

לא רק השפעות המלחמה מרחיקה חלק מהחברות הזרות מלשוב לפעול בישראל. וירג'ין אטלנטיק, למשל, מתמודדת עם מחסור בחלקי חילוף למנועי רולס רויס טרנט 1000, מה שפוגע בזמינות מטוסי הבואינג 787-9 שלה. בשל כך, היא דחתה לא רק את חידוש הקו לתל אביב, אלא גם את פתיחת הקו המתוכנן לבירת גאנה, אקרה, לפחות עד חורף 2025.

גם החברות הטורקיות טורקיש איירליינס ופגסוס לא צפויות לשוב לנתב"ג נכון להיום, זאת כמובן בשל שיקולים פוליטיים ודיפלומטיים ועל רקע היחסים המתוחים בין טורקיה לישראל. על־פי הערכות, הן צפויות לקבל החלטה סופית באפריל, כאשר יוקצו מחדש הסלוטים (משבצות הזמן להמראות ולנחיתות).

כמו כן, החברות רויאל אייר מרוק, ג'ורדניאן איירליינס ואיג'יפט אייר טרם הודיעו על חזרה, וגורמים בענף מעריכים כי הסיכוי לכך נמוך במיוחד. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר היציבות הדיפלומטית של ישראל מול מדינות אלה, יחד עם החשש מפגיעה תדמיתית או פוליטית במדינות־האם שלהן.