תשלום במזומן ורווחיות מוגבלת: עסקת המיליארדים של דודי עזרא בשוק העופות

כחלק מהסכסוך המתמשך בין קונצרן המזון נטו אחזקות, שבשליטת דודי עזרא ודוד מצסה, לבין שני בעלי מניות מיעוט בחברה־הבת נטו מלינדה, נחשפו לאחרונה נתונים חדשים אודות שוק הבשר הגדול והפופולרי בישראל - העופות. הללו התפרסמו במסגרת זימון לאסיפת בעלי מניות של נטו מלינדה, שנועדה לאשר את הארכת הסכם שיווק העופות שלה מול משחטת טל הל יסכה, השייכת לאחיו של דוד מצסה, גבריאל. 

● כ-11 מיליון שקל בשנה לאייזק דבח ובתו בדלתא, ומי שיאן השכר בתל אביב עד כה?
● המותג שהפך למכרה הזהב של רמי שביט 

מדובר בהתקשרות שתחילתה בשלהי שנת 2019, אז חתמו שתי החברות על הסכם שיווק והפצת עופות בכשרות רגילה, ללא בלעדיות, בהיקף שנתי צפוי של עד 800 מיליון שקל, וזאת בתמורה לעמלת שיווק קבועה עבור כל ק"ג עוף (שיטה מקובלת למיקור חוץ, לפי נטו מלינדה). החל מאותו מועד טל הל החלה לצמצם את השיווק וההפצה העצמאית, כאשר באוקטובר 2021 היא סגרה את המערך שלה לחלוטין, ומאז תוצרתה מופצת ומשווקת על־ידי נטו מלינדה. 

כשנתיים לאחר חתימת עסקת העופות מכר יו"ר נטו, דודי עזרא, כמחצית ממניותיו בחברה לידי דוד מצסה (המחזיק כעת בכ־23% ממניות נטו) תמורת 273 מיליון שקל - במחיר כפול משווי השוק שלהן דאז. בעקבות אותה עסקה הגיש פעיל שוק ההון יהודה שנהב בקשה לתביעת נגזרת, ובמקביל פתחה גם מור גמל ופנסיה (המחזיקה ב־5.4% ממניות נטו מלינדה) בהליך משפטי דומה.

בין היתר נטען כי פעילותה של נטו מלינדה מול ספקית העופות של משפחת מצסה הורחבה במאות מיליוני שקלים, תוך מתן הנחות מפליגות שפגעו ברווחי החברה (נטו), וכי תנאי סחר הללו נועדו "לפצות" את משפחת מצסה על רכישת המניות מידי דודי עזרא בפרמיה על מחיר השוק.

קבוצת נטו אחזקות, השולטת בנטו מלינדה, הונפקה בבורסה לפני כ־40 שנה תחת השם "מאיר עזרא" ועוסקת בייצור, ביבוא ובשיווק והפצה של מוצרי מזון. בין מותגיה נמנים: טיבון ויל, ויליגר, דלידג, שלושת האופים, מג'יק וריץ'; ולצד מוצרי בשר, דגים, גבינות ומאפים, היא מספקת גם מוצרי צריכה ביתיים (נון־פוד). מחזור המכירות של הקבוצה ב־2023 עמד על כ־4.4 מיליארד שקל.

עסקת שיווק העופות, טוענת נטו מלינדה, תרמה בשנים האחרונות "תרומה משמעותית למחזור מכירות החברה, פעילותה ורווחיותה". כך, בשנת 2023 תרמה עסקת שיווק העופות למחזור המכירות כמעט מיליארד שקל - כ־21% מתוך סך המכירות של החברה. תרומתה לרווח התפעולי עמדה על 14 מיליון שקל, כ־13% מכלל הרווח התפעולי של הקבוצה.

נתון מעניין שנחשף בזימון לאסיפה הוא שנטו מלינדה משלמת לטל הל על העופות שהיא רוכשת מידיה במזומן, באופן שחוסך לטל הל עלויות מימון יקרות, שהאמירו בשנים האחרונות בשל עליית הריבית בשווקים. כך, בכל פעם שטל הל מספקת לנטו מלינדה עופות להפצה ולשיווק, היא מקבלת את התשלום באותו רגע, ולא לפי תנאי התשלום המקובלים בענף העופות - של 60 ימי אשראי. 

"עסקה רווחית והוגנת"

הסכם העופות מגיע לאישור האסיפה הכללית של נטו מלינדה לאחר דיונים שקיימה החברה עם סגל רשות ניירות ערך, שקבעה כי לעדי עזרא (בנו של דודי עזרא, אליו הועברו מניות המשפחה) ולדוד מצסה, בעלי המניות הגדולים בנטו אחזקות, יש עניין אישי הדדי בהתקשרות, ולכן לא די באישור הדירקטוריון להתקשרות.

ההסכם המעודכן קובע כי העמלה שתקבל נטו מלינדה מטל הל יסכה תעלה בשיעור של 17% (עלייה ריאלית של 2% מעל לעליית המדד, מאז ההתקשרות הראשונה בין הצדדים), כך שתעמוד על 1.17 שקלים לק"ג עוף, בתוספת מע"מ. כן היא תהיה צמודה מעתה לעלייה במדד המחירים לצרכן. תוקפו של ההסכם החדש הוא לשלוש שנים, כשהיקף העסקה, שלא הוגבל בעבר, יעמוד על עד 1.2 מיליארד שקל בשנה.

בהתאם לכמויות ששווקו במחצית הראשונה של שנת 2024, טוענת נטו מלינדה, עמלת השיווק המעודכנת תביא לתוספת רווח לפני מס של כ־8 מיליון שקל במונחים שנתיים (תוספת להכנסות ללא תוספת להוצאות). 

לצורך תמיכה בהסכם, הזמינה נטו מלינדה עבודה כלכלית מחברת הייעוץ פרומתאוס, שקבעה כי "בהתאם לתחשיב, לשיטתנו ההתקשרות רווחית, ולפי ניסיוננו עומדת במתחם הסבירות (וזאת עוד טרם שיפור עמלת השיווק מ־1.13 שקל לק"ג ל־1.17 שקל)".

בעקבות בקשה נוספת של מספר גופים מוסדיים, לקבל חוות־דעת הוגנות של אחד ממשרדי רואי החשבון המובילים, פנתה נטו מלינדה לקבלת חוות־דעת שכזו מפירמת PwC, שבסיכומה נקבע כי "מנקודת מבט פיננסית, העסקה של החברה עם טל הל מניבה לחברה רווחים משמעותיים ומהווה עסקה הוגנת עבור כלל בעלי המניות בחברה".

"רווחיות של 'קומודיטי'"

מפירוט התנהלות השוק נשוא ההתקשרות עולה כי ישראל היא מעצמה עולמית בכל הקשור לצריכת עוף לנפש, העומדת על 49 ק"ג לשנה. זהו נתון גבוה בפער ניכר לעומת ארה"ב, שם עומדת הצריכה השנתית הממוצעת על 35.7 ק"ג, ומעל פרו שבדרום אמריקה (33 ק"ג) ואוסטרליה (30.3 ק"ג לנפש). הכמות הנצרכת בארץ אף גבוהה ביותר מכפליים מהממוצע במדינות ה־OECD - שעומד על 21.9 ק"ג בלבד.

ניתן להסביר את ההיקפים הדרמטיים של צריכת העופות בארץ במחיר הנמוך יחסית וכן בכשרות, שכן במדינות אחרות יש צריכה משמעותית של בשר חזיר שבישראל כמעט אינו נצרך. 

ככלל, מדובר בשוק מקומי ענק. נטו מלינדה מציינת כי תפוקת התרנגולים לפיטום בארץ עלתה מ־450 אלף טונות בשנת 2010 ל־578 אלף טונות בשנת 2020 - עלייה של כ־29%. ערך התפוקה, כלומר העלות הכספית של בשר העוף, עלה ביותר מ־40% ל־3.8 מיליארד שקל באותן שנים.

נטו מלינדה מציינת כי השוק מורכב ממספר רב של משחטות קטנות הפועלות בהיקפים זניחים עם יכולת ייצור מוגבלת, לצד חמישה גופים מובילים, המכונים "אינטגרציות עופות גדולות" - שהן מילועוף, עוף טוב, קבוצת א.ת, טל הל ועוף עוז. כל אחת מהחמש, מסבירה נטו מלינדה, היא כבר בעלת מערך שיווק והפצה עצמאי מלבד טל הל (שקשורה איתה בהסכם ההפצה).

לפי נטו מלינדה, מכירת עופות היא "מוצר קומודיטי עם רווחיות נמוכה", מאחר שמדובר במוצר צריכה בסיסי שאינו נבדל מהותית בין ספקים/יצרנים שונים, ולכן התחרות בשוק מבוססת בעיקר על מחיר. הרווח התפעולי של טל הל במחצית הראשונה של 2024 עמד על 2.2% מההכנסות.

לא טסים, אוכלים עוף

בצד המאבקים המשפטיים, בעלי המניות בנטו מלינדה מחייכים בשנה החולפת: הזינוק במחירי המזון, לצד הישארות הציבור בארץ בקיץ (בשל הפסקת הטיסות מישראל על־ידי חברות תעופה זרות), סייעו לענף וגם למחירי המניות. כך זינקה מניית נטו מלינדה  ב־92% בשנה החולפת לשווי של 1.9 מיליארד שקל. עם זאת, בסיכום שלוש השנים האחרונות, המניה עדיין איבדה כשליש מערכה.