ד"ר איילה ברק וחברת "אי.י. מעבדות" תבעו את בן זוגה לשעבר של ברק, יצחק (חקי) ברק, ואת "נוגר יזום בע"מ" על סכום של 14 מיליון שקל, בטענה לתשלום חסר של תמלוגים עבור פטנט שפיתחו, ושהשימוש בו נמכר לחברה אמריקאית. את הפטנט פיתחו התובעות, והוא מאפשר חיטוי מים בזמן הליך ייצור הנייר, באופן המאפשר למפעלים לחסוך כסף וזמן, במקום לשלוח את המים למפעל טיהור.
● הלחצים מאחורי הרפורמה בתביעות ייצוגיות והברקס לחברות הביטוח
● שלושה פסקי דין בשבוע | הקרקע נרכשה על-ידי האב, אך נרשמה על הבן. למי היא שייכת?
החברות של בני הזוג לשעבר חתמו על הסכם שלפיו התובעות ימכרו את זכויות השימוש בפטנט לנתבעים, שיפיצו את הפטנט הישראלי בעולם באמצעות חברת הענק האמריקאית סולניס, והתמלוגים יחולקו בין הצדדים. התובעות טוענות לתשלום סכום נמוך ממה שסוכם.
הדיון הסתיים ללא הכרעה
התיק התנהל במשך שנתיים וחצי עד למחיקתו על-ידי התובעות בסוף דצמבר, בהתאם להחלטת בית המשפט. בתקופה זו הוגשו כתבי טענות ובקשות לגילוי מסמכים, נערך קדם-משפט, והצדדים נדרשו להכין תיק מוצגים.
לאחרונה קבעה השופטת תמר אברהמי כי ברק תשלם רבע מיליון שקל הוצאות משפט - סכום חריג במצב שבו הדיון לא הסתיים בהכרעה. ההגנה ביקשה לקבל 2.5 מיליון שקל הוצאות, וקיבלה רק עשירית, אך גם סכום זה הוא חריג ביחס להוצאות הנפסקות במצבים דומים.
נקבע כי בשל מחיקת ההליך לא הוכרעו טענות הצדדים, ואין צד זוכה. יחד עם זאת, נקבע כי ההליך התקיים לאורך זמן לא מבוטל והגיע לסיום מטעמים הקשורים בתובעות, לאחר שמהצד הנתבע נדרשה עבודה לא מבוטלת. "בנסיבות אלה יש מקום לפסיקת הוצאות לצד שכנגד ואף לא בהכרח 'סמליות' כטענת התובעות".
ההחלטה למחוק את התביעה על-ידי התובעות התקבלה לאחר שביקשו להוסיף ראיות ולתקן את רשימת העדים. ההגנה גילתה כי התביעה הוסיפה מסמכים רבים וחוות-דעת חשבונאית שלא גולו בשלב גילוי המסמכים, וביקשה להוציאם מהתיק, ולחלופין למחוק את התביעה.
מסמכים שהוגשו ללא היתר
השופטת קבעה כי מדובר במסמכים שהוגשו ללא היתר, וכי מדובר בצעד של "חשיבה מחודשת" לגבי ניהול ההליך, שהוביל להיוועצות במומחה ולאיסוף מסמכים שהיו בשליטת התובעות עוד קודם לכן.
"אין הסבר של ממש לכך שהמהלכים אלה לא נעשו בשלב שבו היה עליהם להיעשות, אלא רק עת נעשו בפועל. יוער כי גם כאשר התובעות החליטו בינן לבינן לפנות למומחה ולאסוף מסמכים בהתאם לבקשותיו, הן לא פעלו במקביל כדי להתריע או לבקש כל בקשה".
נקבע כי משמעות התנהלות התובעות היא הסגת ההליך לאחור באופן משמעותי, ואין הצדקה מערכתית לקבל את הבקשה ולאפשר לנהל את ההליך כמעט מחדש. "נראה כי המהלך המתאים הוא 'השבת התובעות לסוף התור', כאשר ההליך הנוכחי יימחק תוך שמירת זכויות", קבעה השופטת. המשמעות היא שהתביעה תוכל להיות מוגשת מחדש.
את התובעות ייצגו עורכי הדין צבי אגמון ותום כהנא. את הנתבעים ייצגו עורכי הדין צפריר נגבי, אייל אניאתי וויאולטה שיברסקי ממשרד נגבי, כהן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.