הלחצים מאחורי הרפורמה בתביעות ייצוגיות והברקס לחברות הביטוח

בוועדת החוקה של הכנסת מתקיימים בימים אלה הדיונים בהצעת החוק הממשלתית, שאושרה בקיץ בקריאה הראשונה, ואשר נועדה לחולל רפורמה בענף התובענות הייצוגיות.

ההצעה, שגובשה על־ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, מבקשת לייעל את השימוש בכלי האכיפה הפופולרי. תביעה ייצוגית מאפשרת לתבוע גופים חזקים במשק בשם קבוצה גדולה של נפגעים מהציבור.

● מדוע התפטר אמיר ברנע והאם יחודש העימות בין מגדל לרשות שוק ההון 
● פרשת חברת היהלומים של לבייב: מנהל שהבריח בשווי עשרות מיליוני דולרים ירצה עבודות שירות 

נכון להיום מוגשות כ־2,500 ייצוגיות בשנה לבתי המשפט, ולפי הנהלת בתי המשפט, רק 22% מהן מסתיימות לטובת הקבוצה או בקבלת התביעה. כדי לצמצם את הצפת בתי המשפט בתביעות סרק, הפוגעות בעיקר בעסקים קטנים, הצעת החוק מחייבת, בין היתר, פנייה מוקדמת לבית העסק לגבי הפרות בנושאים כמו חוק הספאם. ההצעה גם מפחיתה את שכר־הטרחה לעורכי הדין בענף - סעיף הנתקל, כצפוי, בביקורת מצידם.

 עו״ד כרמית יוליס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה(משפט אזרחי) / צילום: איל יצהר

מאמצים לקבל הקלות

מאחורי אחד הסעיפים ברפורמה עומדים מאמצים לקבל הקלות, מצד שחקנים חזקים במיוחד. למשרד המשפטים בוצעו פניות מצד חברות ביטוח לכלול בחוק צעדים מרחיקי לכת. בין היתר, גורמים בענף ביקשו כי ניתן יהיה לדחות ייצוגית אם חברת הביטוח נתנה הודעת חדילה שלפיה היא מפסיקה לגבות את הפרמיה, או אם הפוליסה אושרה מראש על־ידי הרגולטור.

במשרד המשפטים לא נענו לפניות הללו. במקום זאת העדיפו שם לגבש הסדר הנחשב "רך", ומתמקד בהבניית שיקול־הדעת שיפעיל בית המשפט - וגם זאת, רק לגבי עילות תביעה מסוימות.

ההסדר שנכנס בסופו של דבר להצעת החוק מתמקד בייצוגיות נגד חוזי ביטוח ארוכי־טווח. מדובר בפוליסות שנרכשו עד 2015 לתקופה בלתי מוגבלת, או לתקופה של 20 שנה ומעלה, ואשר לא ניתן להכניס בהן שינויים. לדוגמה, פוליסות ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה וסיעוד.

הסעיף נועד להתמודד עם מצבים אבסורדיים, שבהם אפילו אם השינוי היה לטובת המבוטח - לא ניתן היה לעדכן את הפוליסה. לדוגמה, עדכון לשקל במקום לירה. לפי הסעיף, בית המשפט יוכל לשקול האם אותה פוליסה קיבלה בזמנה אישור מהממונה על הביטוח. מדובר במצב שהיה מקובל עד לפני כמה שנים, כאשר הרגולטור אישר מראש או אפילו הכתיב תנאים בפוליסות ביטוח. כיום כבר לא נדרש אישור כזה.

לפי ההצעה, במקרים כאלה יוכל בית המשפט לשקול את עוצמת הפגיעה בחברה אם תתקבל התביעה נגדה, וזאת כשיקול יציבותי המנחה את הרגולציה בשוק הביטוח. בית המשפט יוכל אף לשקול האם יהיה קושי להביא ראיות בתיק בגלל הזמן שחלף, והאם החוק בנושא השתנה.

עורכי דין המייצגים תובעים בהליכים ייצוגיים סבורים כי ההסדר מקל מדי עם חברות הביטוח. "כבר היום החברות מעלות טענות הגנה לגבי אישורים שקיבלו מהרגולטור, אבל בתי המשפט לא מקבלים את זה. הצעת החוק מקילה עליהן", אומר עו"ד מתן פריידין, הנמנה עם קבוצה של כ־50 עורכי דין המייצגים תובעים.

לדבריו, "יש כאן אפקט מצנן. מעבירים מסר בעייתי, שלפיו לא רוצים תביעות נגד חברות ביטוח. מוצדק למנוע תביעות סרק, אבל דווקא בשוק ההון יש תת־אכיפה. צריך להקל בתנאים לגבי תביעות ייצוגיות שם, ולא להחמיר", הוא אומר.

 עו''ד מתן פריידין, מומחה בתביעות ייצוגיות ושותף במשרד נחשון פריידין / צילום: מיכל קושרוב

למה רק חברות ביטוח

עו"ד פריידין תוהה מדוע נתפר סעיף מיוחד למידותיהן של חברות הביטוח, שאינו חל על עסקים אחרים. במשרד המשפטים בדקו עם רגולטורים נוספים ומצאו כי בעיית החוזים ארוכי־הטווח והישנים שקיבלו מראש אישור רגולטורי מאפיינת רק את ענף הביטוח.

עו"ד עידו חיטמן, שותף מוביל במשרד ארנון, תדמור־לוי, המייצג חברות ביטוח בהליכים ייצוגיים, סבור כי "בתיקים רבים היכולת של חברות הביטוח להתחקות אחר מסמכים ואישורים מהרגולטור היא כמעט בלתי אפשרית. עבר הרבה זמן, והרבה פעמים האנשים שהיו מעורבים באישור הפוליסה נפטרו".

 עו''ד עידו חיטמן / צילום: ניקי וסטפהל

החוק חל כאשר התביעה הייצוגית מצויה כבר בשלב מתקדם יחסית. בית המשפט אף לא יוכל לדחות תביעה נגד חברת ביטוח לפני שהיועצת המשפטית לממשלה חיוותה את דעתה לגביה.

עו"ד פריידין מסרב להתרגש. "ליועצת לוקח לפעמים חצי שנה או שנה להביע עמדה לגבי הסדרי פשרה בייצוגיות. אז מבחינתנו נוותר על העזרה שלה ונסתדר מצוין", הוא מעיר.

מנגד, עו"ד חיטמן סבור כי הרפורמה מתחייבת כי היא מאפשרת לחברות להתגונן מתביעות לגבי פוליסות שעברו לגביהן עשרות שנים.

במשרד המשפטים מבהירים כי הרפורמה לא משנה מהותית את המצב הקיים סביב חברות ביטוח, אלא מדגישה בפני בית המשפט את השיקולים הראויים לגבי תביעות ייצוגיות בענף.