טראמפ השפיל את מנהיגי אירופה. התגובה לא איחרה להגיע

אחרי ההשפלה הפומבית שספגה בסוף השבוע אירופה מידי ממשל טראמפ בוועידת מינכן לביטחון, מנסים מנהיגי היבשת לגבש תגובה הולמת שתבטיח את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה. נשיא צרפת עמנואל מקרון מכנס הערב (ב') פסגת חירום של חלק ממנהיגי האיחוד האירופי בפריז, בניסיון לתאם עמדות ולדרוש "מקום ליד השולחן" בשיחות השלום המפתיעות על אוקראינה, שעליהן הכריז הנשיא האמריקאי בתיאום עם הצד הרוסי בימים האחרונים. 

● פרשנות | טראמפ מתכונן לפרק את השותפות בת 75 השנים בין ארה"ב לאירופה
● האם הפתרון למשבר האירופי הוא מעבר לכלכלת מלחמה?
● הידידות הטובות ביותר של ישראל מהדקות יחסים, וזו המפסידה הגדולה
● כותרות העיתונים בעולם | ישראל תתקוף באיראן? הפרופסור שבטוח: זו הסיבה להדלפה

ההשתלחויות בוועידת הביטחון של סגנו ג'יי.די. ואנס - בנאום מפתח באולם המרכזי של מלון "באיירישר הוף" - בממשלות אירופה, תוך השוואתן למשטרים הפשיסטיים ששלטו ביבשת בעבר, וההחלטה של דונלד טראמפ לעקוף לחלוטין את אירופה בנושא אוקראינה, זיעזעו את היבשת ואיחדו את השורות, גם אם באופן רגעי. "מודאגים, מזועזעים ומתוסכלים. נציגי ממשלות אירופה שבים ממינכן עם תחושה ששבו משלושה ימים ששינו את העולם", נכתב ביום שני בעיתון "לה מונד". ברחבי היבשת, כלי תקשורת ציטטו את דבריו התמציתיים של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, בנוגע לסופה בפועל של הברית הטרנס-אטלנטית: "נגמרו הימים שארה"ב תמכה באירופה רק כי היא תמיד עשתה זאת".

על הפרק עומדים כעת גיבוש כוח שמירת שלום עם חיילים אירופים, סיוע צבאי לאוקראינה, דרישות למעורבות בכל הסדר ביטחון עתידי ואפילו דיון בהקמת צבא כלל-אירופי. "בלי אוקראינה וללא אירופה, לא יהיה משא-ומתן אמיתי, ולא יהיה שלום לטווח הארוך", ניסה להבהיר נשיא מועצת האיחוד, אנטוניו קושטה, בשם המנהיגים.

הצעדים הללו במישור הביטחוני נמצאים ברקע מלחמת סחר שכבר התחילה בין ארה"ב לאירופה, שכוללת מכסים על פלדה ואלומיניום (25% החל מהחודש הבא), מכסים על כלי רכב (החל מאפריל), איום בקיזוז מע"מ אירופי על חברות אמריקאיות ושלל צעדים שנועדו להיטיב עם הכלכלה האמריקאית על חשבון זו האירופית ולצמצם את גירעון הסחר ביניהן.

קרוב יותר למוסקבה מאשר לבריסל

שלוש שנים אחרי שהתחילה המלחמה באוקראינה, אחרי שקיבלה מיליוני פליטים, הקצתה עשרות מיליארדי אירו בציוד צבאי ויותר מכך בסיוע פיננסי, אירופה נמצאת בהלם משום שנראה כי נקודת הפתיחה למשא-ומתן מצד טראמפ קרובה הרבה יותר למוסקבה מאשר לבריסל, או לקייב. כך לגבי התבטאות שר הביטחון האמריקאי פיט הגסת' כי אוקראינה לעולם לא תצטרף לנאט"ו, כך לגבי הוויתורים הטריטוריאליים הנרמזים; כך גם לגבי הסדרי הביטחון הנדרשים, שאמורים למנוע מוולדימיר פוטין לנקוט צעד דומה, ולא לפעול לגרות את התיאבון הרוסי להשיג נתחים נוספים מברית-המועצות לשעבר באמצעים צבאיים.

טראמפ משדר כי הוא "לא סופר" את אירופה בשל חולשתה הצבאית, אבל בחישובים כספיים נראה שהיבשת אפילו עקפה את ארה"ב בסיוע לאוקראינה. מדינות אירופה הוציאו יחד עד כה כ-70 מיליארד אירו בתמיכה פיננסית והומניטרית לאוקראינה, ועוד כ-62 מיליארד אירו בתמיכה צבאית, לפי נתוני מכון המחקר הכלכלי של קיל, שמנטר את הנתונים בשלוש השנים האחרונות. זאת, בהשוואה ל-50 מיליארד ו-64 מיליארד מארה"ב, בהתאמה.

זו אחת הסיבות לכך שהאירופים דורשים כעת להית מעורבים. בפסגה שהחלה ביום שני בארמון האליזה, הם אמורים לגבש הצעה לכינון כוח שלום אירופי, שייפרש ב"קו שני", הרחק מהחזית, כדי לוודא את קיום ההסכם אך לא להסתכן בגלישה למלחמה אזורית. "כל ארכיטקטורת ביטחון שקשורה באוקראינה צריכה להיות מקובלת על אירופה", אמר מקרון. צרפת ובריטניה תומכות בשליחת חיילים לכוח שכזה. פולין מתנגדת לכך. גרמניה נמצאת על הגדר.

המנהיגים גם ידונו בקרן ההתחמשות האירופית, פרויקט שאמור להקפיץ לא רק את ההוצאה הביטחונית האירופית עד לרמה שתוכל להתמודד עם רוסיה, אלא גם ליצור קונסולידציה בתעשייה האירופית שתייעל את ההצטיידות. עד כה, גרמניה התנגדה למהלך. כעת - בשל השוק של מינכן 2025 - היא עשויה להסיר את התנגדותה. אפילו הפרויקט הוותיק להקמת צבא כלל-אירופי (PESCO) - יותר מסגרת רעיונות ומסגרת ארגונית בשלב הנוכחי מאשר הצעה קונקרטית לאיחוד בפועל של צבאות - עשוי לעלות לדיונים, על פי הדיווחים.

פועלים מהר לגיבוש הסכמות

כדי לגבש הסכמה מהירה, מקרון פעל בזריזות כדי לכנס רק את מנהיגי גרמניה, פולין, ספרד, איטליה, הולנד ודנמרק, עם ראשי האיחוד האירופי ומזכ"ל נאט"ו. "הכול קורה כל-כך מהר, ואם יש משהו שהאיחוד האירופי נודע בו הוא, הרי שזו האטיות שלו", אמר דיפלומט אירופי שהיה בוועידת מינכן ל"פייננשל טיימס". כעת מנסים להאיץ את התהליך, ועצם הכינוס שלא במסגרת האיחוד הוא יוצא דופן.

גם מנהיג בריטניה קיר סטארמר צפוי להשתתף בפגישה, לפני שייסע לוושינגטון. הוא אמר כי בכוונתו לשמש "גשר" בין וושינגטון לאיחוד האירופי. המנהיג הבריטי לא חסך בסופרלטיבים לגבי היות השיחות קו פרשת מים בעבור אירופה: "זהו רגע של פעם בדור לביטחון הלאומי שלנו... איננו יכולים לתת לחילוקי הדעות בתוך ברית נאט"ו להסיח את דעתנו מהאויבים החיצוניים שאנחנו עומדים בפניהם".

"מקום לאירופה בשולחן הדיונים"

בינתיים, מהבית הלבן מגיעים מסרים סותרים. שר החוץ מרקו רוביו אמר כי אוקראינה דווקא כן תוזמן למשא-ומתן, בניגוד לדברים שאמרו בכירים בממשל שאמורים להיפגש השבוע בסעודיה עם צוות המשא-ומתן הרוסי. כשטראמפ נשאל בעת מפגש עם העיתונות אם יאפשר לאירופה לרכוש נשק אמריקאי לטובת אוקראינה, הוא השיב בחיוב.

מאחורי הקלעים, האירופים שואבים עידוד מסוים בעובדה שארה"ב שיגרה מכתב לשש מדינות מפתח שבו היא שואלת אותן כמה כוחות יהיו מוכנות להקצות לשמירה על הסכם שלום באוקראינה, כמה כסף הן מתכוונות להוציא על חימוש אוקראינה ועל תמיכה פיננסית. "אני לא דואג אם נוזמן להשתתף בשיחות או לא", אמר שר החוץ הפולני רדוסלב סיקורסקי, "הדרישה שנהיה מעורבים בעתיד אוקראינה תחייב זאת".

מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה רמז כי אם אירופה מעוניינת ב"מקום בשולחן הדיונים", "עליה להוציא יותר על ביטחון, במיוחד בנוגע לאוקראינה". למעשה, אירופה רואה בשיחות, אפילו יותר מעתיד היחסים עם רוסיה, מבחן שיסמן לשורת מדינות - מגאורגיה מחוץ לאיחוד ועד לרומניה בתוכו - אם האיחוד הוא כוח לחבור אליו או גוף שנאבק על מקומו בעולם.