בליל יום רביעי האחרון, אותו כינה "יום השחרור", הטיל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מכסים כמעט על כל שותפת סחר של ארה"ב, בשיעור של 10%־54%. התוכנית גררה מפולת אדירה בשווקים בסוף השבוע, במהלכה נמחקו 6.4 טריליון דולר משווי השוק האמריקאי - הנפילה הדו-יומית הגדולה בהיסטוריה של וול סטריט. כיצד ייפתח שבוע המסחר בתל אביב על רקע הטלטלה? גלובס עושה סדר בכל הפרטים.
● תרחיש האימים לכלכלה שצופים הבנקים הגדולים, ויש גם סיבות לאופטימיות
● כשנאסד"ק בשוק דובי: לקחים מהתפוצצות בועת הדוט.קום
● הוא חזה את אחד המשברים הגדולים. למה הפעם הוא אופטימי
למה בוול סטריט חוששים ממיתון?
בבנקים הגדולים בעולם העלו בימים האחרונים את ההסתברות למיתון. כך, למשל, בבנק ג'יי. פי. מורגן כבר מדברים על הסתברות של 60% למיתון. ההסבר הוא שכאשר חברות רואות אי־ודאות כה קיצונית, הן קודם כל עוצרות את ההשקעות שלהן. ההנחה בשוק היא שהמכסים החדשים של טראמפ עלולים לפגוע באמון העסקים ולהוביל להאטה עולמית, בוודאי לאחר התגובה הסינית, שלא איחרה להגיע, עם מכסים של 34% מצידה, ובתוספת ההנחה שזו לא התגובה האחרונה מצד מדינות העולם.
בג'יי. פי. מורגן הסבירו כי "מדיניות משבשת בארה"ב היא הסיכון הגדול ביותר לתחזית הגלובלית... מדיניות הסחר של ארה"ב הפכה פחות ידידותית לעסקים מהצפוי. ההשפעה צפויה להתגבר באמצעות תגמול, ירידה בסנטימנט העסקי בארה"ב ושיבושים בשרשרת האספקה". הבנק הגדול בעולם, כמובן, לא לבד. גם גולדמן זאקס העלו את ההסתברות למיתון, וכך גם בנק HSBC, בנק אוף אמריקה ורבים אחרים.
מה המשמעות לריבית ולאינפלציה בישראל ובארה"ב?
מחר (ב'), תתקבל החלטת הריבית של בנק ישראל. בשוק מעריכים שהריבית לא תשתנה ושבנק ישראל לא "יגיב" לפני הפד האמריקאי. השאלה היא, כפי שמסביר מתן שטרית, הכלכלן הראשי של חברת הביטוח הפניקס, היא האם בנק ישראל יאותת מה דעתו על המצב: "עיני המשקיעים יהיו נשואות לעדכון התחזיות הכלכליות ולמסיבת העיתונאים שלאחר מכן - ובפרט, לשאלה האם וכיצד יתייחס הבנק לעלייה המחודשת באי־הוודאות המקומית והעולמית".
ביום שישי, ג'רום פאוול, יו"ר הפד, כבר סימן את הכיוון, כשאמר למעשה שלדעתו הריבית תישאר גבוהה בינתיים. "המחויבות שלנו היא לשמור על ציפיות האינפלציה לטווח ארוך מעוגנות היטב ולוודא שעלייה חד-פעמית ברמת המחירים לא תהפוך לבעיית אינפלציה מתמשכת," אמר פאוול, והוסיף כי "אנחנו נמתין לבהירות גדולה יותר לפני שנשקול התאמות כלשהן בעמדת המדיניות שלנו. מוקדם מדי לומר מה יהיה המסלול המתאים למדיניות המוניטרית".
החלטת הריבית הבאה של הפד תתקבל רק בעוד חודש, ובינתיים, השבוע יתפרסמו נתוני האינפלציה של חודש מרץ. לפי שעה, הכלכלנים צופים ירידה באינפלציה ל-2.6%. החשש הוא שבחודשים הבאים היא תשוב ותעלה בעקבות המסכים - מה שיגרור פחות ייבוא ופחות רכישות של הצרכנים בארה"ב.
מה ההשלכות על השקל והבורסה הישראלית?
באופן לא מפתיע, הבורסה בת"א נפתחה היום בירידות חדות. המניות הדואליות הגדולות בת"א חזרו עם פער ארביטראז' שלילי של 2.6%, מה שגרר פתיחה אנגלית בתחילת יום המסחר.
בשוק ההון מעריכים שגם מניות הבנקים, המראה של הכלכלה, ייפגעו. לאו דווקא כי הן נפגעות ישירות מהמצב, אך כאשר כל השוק יורד - הפגיעה עלולה להגיע גם אליהם. בנוסף, מחיר הנפט "חטף" גם הוא נפילה דו-יומית של יותר מ-10%, לרמה של 62 דולר לחבית WTI, מה שצפוי להשפיע גם על מניות ישראליות נוספות במדד המוביל, כמו דלק קבוצה וניו-מד אנרג'י . גם שותפות חיפושי הנפט נאוויטס , שנמצאת כפסע מהבטחת מקומה במדד ת"א 35, עשויה להיפגע. מנגד, מדובר בחדשות טובות לחברות התעופה, כמו אל על , שעבורן מחירי דלק נמוכים יותר הן בשורה חיובית.
המסחר בשקל-דולר ייפתח רק מחר, אך ההנחה היא שהדולר ימשיך להתחזק מול השקל, וזאת בהתאם לכלל לפיו כאשר יש ירידות בוול סטריט, הדולר מתחזק. במקרה הזה, היחלשות השקל נובעת מפעולות הגידור של הגופים המוסדיים, אשר רוצים לשמור על חשיפה באחוז מסוים לדולר, ולכן צריכים לרכוש יותר דולרים בזמן ירידות בשווקים.
איך תושפע ישראל ממיתון בארה"ב?
עדיין מוקדם לומר כי "הנה, הגיע מיתון", אבל שוק ההון הוא צופה פני עתיד. מיתון בארה"ב, אם יגיע, לא יישאר רק בתוך ארה"ב באופן ספציפי. ארה"ב מהווה כיום כ-70% ממדדי המניות העולמיים ונחשבת לקטר של הכלכלה העולמית. לא סתם היא מהווה את השוק הגדול ביותר. כמו במשברים הקודמים עד היום, האטה ומיתון בארה"ב יתגלגלו גם למדינות אחרות ובכללן ישראל.
משקיעים לטווח ארוך? רגע המבחן הגיע
כותרות העיתונים שחורות, מבשרות על דיכאון גדול, ומי יודע עד לאן הנפילות יגיעו. המכסים של טראמפ הפילו את השוק, והתגובה הסינית עם מכסים משלה על ארה"ב הובילו ליום נוסף של נפילות. כך, מדד הנאסד"ק כבר נכנס ל"שוק דובי", עם נפילה של יותר מ-20% מהשיא, ומדד ה-S&P 500 לא רחוק גם הוא (איבד בינתיים 17%). גם החוסכים הישראליים כבר נפגעים מכך, כאשר אלה שנמצאים במסלול ה-S&P 500 איבדו במצטבר 20 מיליארד שקל תוך יומיים. כ-10% מכלל חסכונות הגמל והפנסיה (130 מיליארד שקל) מושקעים ב-S&P 500.
אבל דווקא בזמנים האלה, נבחנים משקיעים לטווח־ארוך. מנהלי ההשקעות אומרים שצריך להיערך מראש לירידות, עם חשיפה למניות ש"תוכלו לישון טוב איתן בלילה" כשהירידות יגיעו. והנה הן הגיעו. הם גם יגידו לכם שאם תצליחו להחזיק, לחרוק שיניים ולא להיבהל, בסוף העליות יחזרו. קל להגיד, קשה לבצע, ובדיוק בגלל זה - המניות נותנות את הערך הגדול בטווח הארוך. "שוק המניות הוא מכשיר להעברת כסף מאנשים חסרי־סבלנות לאנשים עם סבלנות", אמר בעבר וורן באפט.
יש מקום לאופטימיות?
בסופו של דבר, תמיד התשובה לכך חיובית. מנהלי ההשקעות אומרים ש"אי אפשר לתזמן את השווקים", אף אחד לא יודע מתי יגיע הסוף לירידות, אבל הם מאמינים שבטווח הארוך השוק יחזור לעלות. לפחות היסטורית, הם צודקים: העליות תמיד הגיעו ולקחו את השווקים גבוה יותר. זה היה נכון אפילו אחרי השפל הגדול, שתי מלחמות עולם, וגם אחרי המשברים הגדולים של הדור האחרון: הדוט.קום בשנת 2000 והסאב פריים ב-2008.
בהקשר זה, אפשר להזכיר את דבריהם של ג'יימס דמרט, מנהל ההשקעות הראשי של Main Street Research, שמאמין שהשוק האמריקאי יסיים את השנה הנוכחית בשיא חדש. בשבוע שעבר, הוא אמר כי "ירידות חדות בשוק שכיחות יחסית במהלך תיקונים, והעובדה שאנו רואים את המגמה השלילית בשבועות האחרונים היא אישור נוסף לכך שאנו נמצאים בתיקון ולא בשוק דובי. בחודש פברואר, הבורסה בארה"ב הייתה במצב של קניית יתר והבשלה לתיקון, אבל כעת המטוטלת התנדנדה לכיוון השני, אנחנו נמכרים יתר על המידה והשוק בשל לעלייה. פעמים רבות, משקיעים פוסלים שוק של מכירת יתר ומפספסים את ההתאוששות", אמר.
האסטרטג הראשי של אופנהיימר, ארי ואלד, העריך בשבוע שעבר כי "הירידות האחרונות בשוק מעלות את הסבירות לראלי חזק במהלך חודש אפריל הקרוב. ייתכן שבמהלך 2025, השוק יירד בחדות פעם נוספת, אך הסביבה הנוכחית תומכת בראלי לתוך חודשי הקיץ... מבחינה היסטורית, המדד השיג תשואה של 1% במהלך החודש, אך במקרים בהם הוא התחיל מתחת לממוצע הנע של ה-200 ימים האחרונים, הוא השיג תשואה של 2.5%".
גם מתן שטרית, הכלכלן הראשי של חברת הביטוח הפניקס, מנסה ללמוד מההיסטוריה על העתיד. בשבוע שעבר, הוא ציין כי "מאז 1980, היו 15 מקרים בהם הרבעון הראשון של השנה הסתיים בתשואה שלילית במדד S&P 500. בכל אחד מהמקרים האלו, בדקנו מה קרה ברבעון שלאחר מכן (רבעון שני) - ומה קרה בשנה שלאחר מכן: ברבעון השני, התשואה הממוצעת עמדה על כ-2.5%, כאשר ב-9 מתוך 15 המקרים, נרשמה תשואה חיובית - כלומר, הסתברות של כ-60% לעלייה ברבעון הקרוב. בשנה שלאחר מכן, התשואה הממוצעת הסתכמה בכ-13%, כאשר ב-11 מתוך 15 מקרים נרשמה עלייה - כלומר, הסתברות של כ-73% לתשואה חיובית בשנה הקרובה.
שטרית הוסיף: "מכיוון שמדובר בשנה הראשונה לכהונתו של נשיא מכהן, בחנו גם את דפוסי הביצועים במחזור הנשיאותי של ארבע השנים. התוצאות מצביעות על כך שהרבעון הראשון שלאחר בחירות נשיאותיות הוא אחד הרבעונים החלשים ביותר. עם זאת, בהמשך השנה ובמיוחד במחצית השנייה של הקדנציה - הסטטיסטיקה נוטה להצביע על שיפור בביצועים. בשורה התחתונה, למרות הפתיחה המאכזבת של 2025, ואם ההיסטוריה תחזור על עצמה - בהחלט יש מקום לאופטימיות זהירה בהמשך הדרך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.