לקראת יציאת המשלחת לארה"ב: באוצר מגבשים תוכניות סופיות בנוגע למכסים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מנכ"ל האוצר אילן רום והכלכלן הראשי שמואל אברמזון קיימו היום (א') הערכת מצב בסוגיית ההתמודדות עם תוכנית המכסים של ממשל טראמפ. בערב יקיימו שיחת המשך עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כחלק מההיערכות לדיוני המשא-ומתן מול האמריקאים.

● ביטול רכש הגומלין ועסקאות מול סין: המכסים הכניסו את ישראל לפלונטר
● פרשנות | טראמפ בירך את ישראל, אבל התכוון להגיד: סידרתם אותנו כל-כך הרבה שנים

באוצר שואפים להוציא שתי משלחות לוושינגטון: הראשונה תורכב מהצוותים המקצועיים ותטוס בהקדם האפשרי לשיחות מול מקביליהם בממשל. בהמשך תצא טיסה נוספת, בראשות השר סמוטריץ', כדי להשלים את העסקה. ההכרעה לגבי הרכב הנוסעים לארה"ב ותזמונם תיקבע על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר גם שר הכלכלה ניר ברקת מעוניין להשתתף בשיחות בארה"ב.

המכס בגובה 17% שהוטל על סחורה מישראל נתפס על-ידי משרד האוצר כנקודת פתיחה גבוהה למשא-ומתן. גובה המכס, כך מסתמן, ייקבע לא רק לפי הנוסחה היבשה שהציגו האמריקאים בשבועות האחרונים.

טכנית, בארה"ב מחשבים את גובה המכס לכל מדינה לפי גירעון הסחר מולה. במילים אחרות, ככל שהמדינה מוכרת לארה"ב יותר מכפי שהיא קונה - כך שיעור המכס שיוטל עליה גבוה יותר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במסיבת העיתונאים המשותפת עם הנשיא דונלד טראמפ כי ישראל תפעל לצמצום גירעון הסחר. ובהנחה שאנחנו לא רוצים לייצא פחות - נצטרך לייבא יותר.

איך עושים את זה? בישראל כבר הודיעו על ביטול המכסים המעטים שהיו על סחורה אמריקאית ועל העתקת רפורמת היבוא מאירופה ליבוא מארה"ב. אבל זה לא מספיק כדי להוריד את המכס משמעותית.

למעשה, באוצר אפילו לא מנסים לתמחר כמה אחוזי מכס ייחסכו לישראל כתוצאה מכל אחד מהצעדים שהוכרזו ומאחרים שעל הפרק, כמו ביטול הדרישה לרכש גומלין. זאת מתוך הבנה שגובה המכס בפועל ייקבע במשא-ומתן, בחבילה כזו או אחרת, ולא לפי נוסחה פשוטה.

הבירוקרטיה תצומצם?

אם המכס שיוטל על ישראל לא ייקבע רק לפי הנתון היבש של גירעון הסחר, מה עוד יקבע את השורה התחתונה? ייתכן כי התשובה נמצאת דווקא בטיפול בבירוקרטיה.

כל עסק בארץ מכיר את ההתמודדות עם הבירוקרטיה הישראלית, שעשתה לעצמה שם גם בקרב חברות בארה"ב. הפרק שהוקדש לישראל בדוח תוכנית המכסים של ממשל טראמפ, הצביע על שורה של דרישות ורגולציות שמקשות על חברות אמריקאיות לעשות עסקים בישראל. למשל, חוסר שקיפות רגולטורי, תקינה שרירותית ודרישות דרקוניות במכרזים ממשלתיים. נשמע מוכר גם לאוזניים מקומיות.

את צמצום הבירוקרטיה שלא הצליחו להשיג כל מחאות העצמאים והוועדות הציבוריות והרפורמות לפתיחת התחרות בארץ במשך שנים, עשויים כעת להביא האמריקאים בזמן קצר מישראל.

עיקרי הדברים בחבילת הצעדים וההטבות שתציע ישראל לאמריקאים בביקור בוושינגטון מתבססים על ההערות בדוח של ממשל ארה"ב. בישראל מנסים לספק מענה לכל אחת מהסוגיות שהועלו, בהן בפן הבירוקרטי.

למשל, בארה"ב הלינו על כך שעדכונים בחקיקת המזון זמינים רק למנויים למאגר משפטי פרטי, מה שיוצר חוסר בהירות עבור יצואנים אמריקאים לגבי דרישות רגולטוריות עתידיות. טענה אחרת היא לחוסר נגישות לרכש הביטחוני בישראל בגלל דרישות לסוכנים מקומיים או חשבונות בנק מקומיים, בניגוד לנגישות שניתנת לחברות ישראליות בשוק האמריקאי. ובתחום המסחר האלקטרוני, הקושי הוא בהגבלות הישראליות על העברת מידע מעבר לגבולות, המקשות על פעילות עסקית דיגיטלית.

על כל החסמים הללו יצטרכו בישראל לתת מענה כדי לזכות בהקלות בתוכנית המכסים. ייתכן כי הבשורה לפתיחת הבירוקרטיה הישראלית תבוא דווקא מהאמריקאים - אבל באופן שישרת רק אותם. עסקים ישראלים ימשיכו לחלום על טיפול נמרץ שכזה בסבך הבירוקרטי שעמו הם מתמודדים תדיר.