המכה הכפולה מארה"ב שבדרך לחברות הביטחוניות הקטנות

התעשיות הביטחוניות הישראליות שגשגו בשנים האחרונות על רקע רוחות המלחמה כאן אצלנו ומסביב לעולם. מדובר לא רק בחברות הענק המקומיות, אלא באינספור סטארט־אפים וחברות קטנות שקמו בישראל, ניצלו את "יתרונה היחסי" בתחום ושיווקו את מוצריהן לעולם. אבל בשנים הקרובות, ודאי על רקע המדיניות החדשה של הממשל האמריקאי ולמרות המתיחות הגאו־פוליטית העולמית, גובר החשש מפגיעה משמעותית בקצב הצמיחה שלהן, בין השאר בהיקף המכירות לארה"ב - אחד היעדים המשמעותיים של החברות הללו.

● לקראת יציאת המשלחת לארה"ב: באוצר מגבשים תוכניות סופיות בנוגע למכסים
● צרפת מתקרבת לספק 30 מטוסי קרב לשכנה של ישראל

ממשלת ישראל אומנם עוסקת בקדחתנות בנושא רכש הגומלין האמריקאי בניסיון לאזן את הגירעון המסחרי של ארה"ב, אבל בטווח הארוך ממשל טראמפ צפוי להשפיע מהותית על הסחר הביטחוני בין המדינות בסוגיה אחרת: כספי הסיוע השנתיים.

מזכר ההבנות הנוכחי, שעליו חתמו ב־2016 ראש הממשלה נתניהו ונשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, מבטיח לישראל רכש אמריקאי שנתי (FMF) בסך 3.3 מיליארד דולר וחצי מיליארד דולר נוספים לשיתופי־פעולה בתחום ההגנה האווירית - סכום הסיוע הגבוה ביותר אי־פעם. אלא שאותו מזכר הבנות מסתיים ב־2028, וישראל תידרש לפתור את ההסכם הבא (שצפוי להשפיע עד 2038) מול ממשל טראמפ.

כספי המענק לא ישמשו בתעשייה המקומית

עוד קודם לכן, סוגיה משמעותית שבה ממשל אובמה טיפל במזכר הנוכחי, היא סעיף ההמרות (OSP): היכולת להמיר לשקלים חלק מהמענק השנתי לטובת שימוש בתעשייה הביטחונית המקומית.

בתחילת ההסכם עמד סעיף ההמרות על 815.3 מיליון דולר (24.7% מתקציב הרכש), אבל הובטחה בו הפחתה עקבית שנועדה להפנות את ההשקעה לתעשייה הביטחונית האמריקאית. מדרגה משמעותית ביותר מתחוללת השנה: מתקציב המרות של 725.3 מיליון דולר (21.9%), חלה צניחה שמעוגנת בהסכם ל־450.3 מיליון דולר (כ־13.6%). בשנה הבאה תהיה צניחה נוספת ל־250.3 מיליון דולר (כ־7.5%), סכום דומה לזה שיהיה ב־2027. בשנה האחרונה למזכר ההבנות, 2028, סעיף ההמרות יעמוד על 0.

המשמעות היא שישראל אומנם תיהנה בשנה האחרונה מתקציב רכש, אבל התעשיות הביטחוניות בישראל לא יראו מכל הסכום ולו דולר אחד. מי שייהנו אלה חברות אמריקאיות, שהרי ישראל תהיה כבולה לחלוטין ברכש מהן לצורך מימוש הסכום הפוטנציאלי.

חברות ישראליות שיכולת ההתמודדות שלהן טובה יותר עם הסיטואציה הן אלה שמחזיקות בחברות־בנות בארה"ב, בהן שלוש הגדולות אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, וכן חברות נוספות כדוגמת יצרנית החימושים המשוטטים UVISION.

אותן חברות בנו במשך שנים אסטרטגיה שנועדה למשוך ממשלות לרכוש מהן, באמצעות הפעלת חברות מקומיות שמעסיקות עובדים מקומיים. חלק מהותי בשיקולי החברות בפתיחת שלוחות היה הידיעה שסעיף ההמרות יהיה בירידה. וכעת, כשמדינות העולם מנסות לצמצם את תוספת המכסים האמריקאית למינימום האפשרי, חברות־בנות שכאלה מספקות ורסטיליות חשובה.

מנגד, לחברות הקטנות יותר והסטארט־אפים אין בדרך־כלל שלוחות זרות שיכולות לקנות ולייצר בשמן, מה שמטיל צל כבד על המכירות העתידיות שלהן. הן יידרשו לבחון דרכים יצירתיות שיותירו אותן במאבק העסקי. לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), ארה"ב הייתה הלקוחה השנייה בהיקפה של התעשיות הביטחוניות הישראליות בין השנים 2024-2020, עם 13% מכלל היצוא.

הנורות האדומות בדרך לגיבוש ההסכם הבא

וכאמור, באופק נמצא מזכר הבנות חדש, כשמדיניות הממשל החדש לא מבשרת לו טובות. החל מחזרת דונלד טראמפ לבית הלבן ועד תחילת מרץ, עבר בקונגרס אישור מסגרת התקשרויות בסך מכירות של קרוב ל־12 מיליארד דולר, כך לפי מזכיר המדינה מרקו רוביו. עם זאת, העוגן הוא מזכר ההבנות, שמבטיח מענקי רכש שנתיים שלא תלויים באישורי קונגרס. משלושת המזכרים האחרונים עולה כי הם נחתמו שנה־שלוש שנים בטרם כניסתם לתוקף, כשזהו המוקדם ביותר היה מול ממשל אובמה.

"אני מאוד מוטרד מנושא מזכר ההבנות החדש", אומר ד"ר קובי ברדה, היסטוריון לפוליטיקה אמריקאית וגאו־אסטרטגיה ומרצה במכון HIT חולון. "יש כמה סימנים לא טובים, כשהבעייתי ביותר ניכר מאישור חבילת הסיוע לישראל בסך 14 מיליארד דולר - אבל כחלק מעסקת חבילה עם אוקראינה וטייוואן. בהצבעה על ישראל היו 21 חברים רפובליקאים שהצביעו נגד - וזו נורה אדומה".

איתות שלילי נוסף נובע מתדרוך הכתבים שקיים טראמפ בחדר הסגלגל, לצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כשהוא נשאל האם יוותר על המכסים, הוא השיב כי ישראל מקבלת כבר כיום 4 מיליארד דולר. "כששומעים את ההערה העוקצנית הזו מהנשיא, אי־אפשר שלא לשאול אם יהיה בעד מזכר הבנות חדש", מסביר ד"ר ברדה. "המותג 'ישראל' הפך לכזה שהדעות לגביו בקרב רוב האמריקאים שליליות. כשמכניסים את כל הסלט הזה בתוך מטריצה, זה מראה שהמלאכה תהיה מורכבת".

לגלובס נודע כי עד עתה התנהלו מגעים מסוימים בנוגע למזכר ההבנות הבא בין בכירים בירושלים לבין בכירים בוושינגטון, אבל אלה היו בגדר גישושים - ולא משא־ומתן משמעותי. כרגע לאף אחד מהצדדים אין אינטרס להיכנס למשא־ומתן קדחתני, שכן ממשל טראמפ מתעסק בעיקר בנושא המכסים, וישראל מתרכזת בניהול המלחמה ובסיוע מיידי, כשזה נדרש.

ההנחה: כל הכסף במזכר הבא יופנה לארה"ב

עוד מתקופת כינון מזכר ההבנות הנוכחי שבו סעיף ההמרות מסתיים באפס, הנחת העבודה במערכת הביטחון הישראלית הייתה שבמזכר ההבנות הבא - סעיף ההמרות יהיה על אפס מהרגע הראשון. כלומר, הממשל האמריקאי יירתם למזכר הבנות נוסף, אבל יחייב שכל הכסף ממנו יופנה לתעשייה ביטחונית בתוך ארה"ב. בישראל יש תקווה כי בצל המלחמה ייעתרו בוושינגטון להארכת סעיף ההמרות במידה מסוימת, אבל במקרה של ממשל טראמפ התקווה הזו עלולה לעלות בתוהו.

בין כה וכה, ההכרעה בקונגרס בנושא מזכר הבנות חדש צפויה להתקבל רק לאחר בחירות האמצע שיתקיימו עוד כשנה וחצי. אולם במטרה שמזכר הבנות חדש ייחתם ב־2027-2026, המלאכה הבילטרלית נדרשת כבר כעת.

"איני מכיר קבוצות עבודה שעובדות בנושא", אומר ד"ר ברדה לגבי פעילות ההכנה למזכר ההבנות. "זה אירוע שלא רק דורש את משרד הביטחון, אלא הבנה עמוקה של הרוחות במפלגה הרפובליקאית. אני מעריך שהסכם אפקטיבי תוך התייחסות לשחיקת הכסף צריך לעמוד על כ־4.2 מיליארד דולר בשנה. זה יהיה חלק ממאבק התקציב הבא בוושינגטון".

בסיכומו של דבר, המומחה לארה"ב מזהה גם סימנים חיוביים בזכות שדולת איפאק, שהצליחה בבחירות האחרונות ב־100% מהמועמדים שהיא קידמה. "השדולה שינתה את מדיניותה ועברה ממאחורי הקלעים אל קדמת הבמה. משנות ה־70 ועד 2022 הם היו נותנים מעין תו תקן, אך מאז עברו לספק כספי עמותה למועמדים. הם שמו כסף על 98 מועמדים דמוקרטים ושני רפובליקאים, ועם כולם ניצחו. איפאק יעשו את שלהם לגבי מזכר ההבנות, על אף שהם מסרבים באופן מסורתי לסיוע ישראלי".