המשקיע הבכיר שסבור: זו התעשייה שישראל חייבת להמר עליה

חיים סדגר, חווית על בשרך את תקופת התפוצצות בועת הדוט.קום. האם כיום, בעקבות ה־AI, אנחנו בנקודה דומה?
"בשנה וחצי האחרונות חברות מכרו הרבה סיפורים וחלקן התרסקו. אבל במשבר הדוט.קום היו פי עשרה יותר סיפורים. לכן הייתי אומר שזו רק בועונת".

חברת אנתרופיק למשל, שפיתחה את הצ'טבוט הפופולרי קלוד, גייסה באחרונה לפי שווי של יותר מ־60 מיליארד דולר, וההכנסות שלה דלות. גם OpenAI כנראה מפסידה בכל חודש סכומים משמעותיים.
"הסיפור על AI הוא נפלא, אבל הוא לא יכול להיות מנותק מהצד הפיננסי. האם OpenAI יכולה להפוך לרווחית? תשאלו את סם אלטמן. אני מניח שהוא לא רוצה להיות רווחי כרגע. דווקא סטארט־אפים צעירים שמציעים כל מיני כלי AI - נניח אפליקציה לתרגום סימולטני - כנראה ייעלמו במספרים גדולים, ויישארו רק הרווחיים.

● הצוללת|המומחית שבטוחה: קטאר עובדת לטובת חמאס, מצרים נמצאת במקום ההפוך
● הצוללת| ניר צוק רוצה לשבור את הכללים, ולא רק בהייטק

"יהיה גל של סטארט־אפים שייעלמו. זה לא הסיפור של חברות הביג־טק. גוגל, שרכשה באחרונה את וויז ב־32 מיליארד דולר - הקנייה הזאת הייתה סבירה בשבילה כי יש לה אינסוף מזומנים.

"האם לגוגל מותר להשקיע מיליארדים בטכנולוגיית קוונטום, גם אם היא תבשיל רק עוד 15 שנה? ברור שמותר לה ואף רצוי שתעשה זאת. היא לא תיעלם מחר בבוקר. גוגל, מיקרוסופט, אנבידיה - אלה חברות שהפכו להיות מין אוניברסיטאות, שיכולות לחקור כל מיני תחומים ללא מגבלה תקציבית. הרווחים של אנבידיה משוגעים. לכן התשובה שלי לשאלה אם אנחנו בפתחו של משבר כמו הדוט.קום היא כן ולא".

מה אתה זוכר מתקופת המשבר ההיא?
"המשבר ההוא היה כמו סופה שגרמה למדבר של שלוש שנים בתחום ההייטק. רוב החברות לא שרדו את זה, ורוב קרנות ההון סיכון, שהיו אז בעיקר בארה"ב, לא שרדו את זה. נמחקו מאות חברות בארה"ב, כולל שמות מוכרים. זה היה משבר נורא בסקטור הטכנולוגי. התעשייה התחילה לצמוח מחדש ב-2003. אנחנו בסקויה ישראל שרדנו את זה כי חברות שהשקענו בהן שרדו. היה לנו גם קצת מזל".

אם נביא בחשבון את הציפייה למיתון עולמי לנוכח מלחמת המכסים בהובלת טראמפ וכל הטלטלות הגיאו־פוליטיות, היום אתה מודאג יותר או פחות?
"לעצמי אני פחות דואג, כי אני מבוגר יותר. לילדים ולנכדים אני דואג יותר, גם בצד הכלכלי ובוודאי בצד המלחמה, לא רק בישראל. נקודת החיכוך העולמית בין מזרח למערב כיום גדולה מאוד, ויש גם נקודות חיכוך בין אירופה לארה"ב ובין רוסיה וסין. יש מלא בלגן בעולם. בשנת 2000, בתקופת הדוט.קום, לא היינו במצב של מאבק בין גושים. היינו בטוחים שהשלום העולמי בפתח. סין לא הייתה מעצמה".

"רק 8,000 הייטקיסטים עזבו? אני אופטימי"

אגב דאגה, דוח חדש של רשות החדשנות מראה שבתוך פחות משנה מפרוץ המלחמה עזבו יותר מ־8,000 הייטקיסטים את הארץ. איך אתה רואה את זה?
"ברור שלמלחמה יש השפעה על בחירות המגורים שאנשים עושים, במיוחד הייטקיסטים, כי להם קל יחסית לעזוב. בסוף אם יש לך אפשרות לרילוקיישן אתה אומר לעצמך: בוא נברח מבית המשוגעים הזה לשנתיים.

"לכן אני מסתכל על הנתונים האלה בדיוק הפוך - רק 8,000 עזבו, זה יכול היה להיות יותר גרוע. ואם זה כך, יש כנראה משהו בחיבור שלנו לארץ הזאת, שהוא שונה מזה שקיים בין כל עם אחר למולדתו. ממשלת יוון למשל הציעה בזמנו למשקיעי הייטק הקלות משמעותיות במיסוי. לא קפצנו ליוון. יש כאלה שכן, אבל לא נעלמנו בהמונינו.

"בעיניי, אם ישראל עדיין מצליחה להחזיק אנשים בתוך המלחמה הזאת, שהתרגלנו אליה אבל אין בה שום דבר נורמלי, ויש קהילה שלמה שיכולה להגר אבל לא עושה זאת - יש פה משהו טוב, מאוד טוב. אני מאוד אופטימי".

אתה נוהג לומר שהקמת מדינת ישראל דומה לתהליך של הקמת סטארט־אפ., שהפך לחברה מבוססת ועכשיו עתידו לוט בערפל.
"קצת בדומה למצב של אינטל. צבעי הלוגו של אינטל הם כחול־לבן, כמו צבעי הדגל שלנו".

למה הכוונה?
"אינטל, שהחלה את דרכה כחברה קטנה והפכה למעצמה, איבדה את הדרך. ממש באחרונה נכנס לתפקידו מנכ"ל חדש, ליפ־בו טאן, שהוא גם משקיע בעברו (ייסד את קרן ההשקעות וולדן - ה"ו וא"ג). עם ההנהגה הנכונה היא יכולה להצליח. כך גם ישראל. אם זה לא יקרה, היא לא תתקיים. זה כל כך פשוט. לעומתנו, המקרה הכי גרוע של אינטל הוא שהיא תירכש במחיר נמוך יותר. אצלנו המשבר הרבה יותר קשה כי הוא אנושי וכואב. זה סטארט־אפ של בני אדם והכול תלוי בהנהגה".

 מנכ''ל אינטל ליפ-בו טאן. ''הוא אוהד ישראל, אז כולנו רוצים שיצליח'' / צילום: ap, Business Wire

נזכיר שהיית בכיר באינטל שנים רבות. אתה פסימי או אופטימי לגבי גורלה?
"ליפ־בו טאן הוא אוהד ישראל, אז אנחנו כולנו רוצים שיצליח כי זה יעזור לתעשייה שלנו. הוא השקיע בעשר חברות מקומיות לאורך השנים, כמו Habana Labs, ProteanTecs, Lightbits. אם יש מישהו שיכול להביא את החברה למקום טוב יותר זה בהחלט הוא, כי הוא מכיר היטב את עולם השבבים. בואו נגיד שאני אופטימי, קצת".

אגב הנהגה נכונה, אתה סבור כי ישראל חייבת להשקיע מתקציביה כדי לדחוף קדימה סטארט־אפים בתחום הדיפנסטק. תסביר.
"יש כאן המון אנשים מופלאים עם רעיונות מטורפים שאין לשום מדינה בעולם, כי הם היו במלחמה לפני רגע. והעולם, לצערנו הרב, הגדיל משמעותית את השקעתו בביטחון (בשנת 2023 ההוצאה הצבאית העולמית הגיעה לשיא של כ-2.44 טריליון דולר, כך לפי ארגון Sipri - ה"ו וא"ג). הדיפנסטק הישראלי הוא תעשייה שמתעוררת, אבל היא יכולה למות בדקה כי הלקוחות הם לא כאן. צה"ל הוא לקוח קטנצ'יק, בניגוד למה שחושבים.

 מפעל רובוטיכאן בפארק התעשייה בעומר. ''צה''ל הוא לקוח קטנצ'יק'' / צילום: צילום מסך

"אם נכה על הברזל, יכולה לפרוח כאן תעשייה שתייצר בשניים־שלושה העשורים הקרובים את מה שההייטק הנוכחי ייצר ב-30 השנים האחרונות. יש כאן הזדמנות נדירה. כשאני פוגש אנשים מהאוצר ומשוחח עמם על הנושאים האלה, אני מתרשם שהם מבינים מה הם צריכים לעשות, אבל ידיהם כבולות בגלל מגבלות פוליטיות.

"תעשיית ההייטק לא צריכה את המדינה כרגע, ואילו תעשיית הדיפנסטק כן זקוקה לה. בלעדיה, הרגנו תרנגולת שיכולה להטיל ביצי זהב".

תחדד מדוע העזרה הממשלתית כל כך נחוצה כאן.
"בעבור משקיעים זה מסוכן כי מדובר בתעשייה שעוד אין מספיק ניסיון השקעה בה. אבל אם המדינה באה ואומרת: על כל דולר שאתם שמים אני אוסיף דולר - זה נותן תמריץ לבנות קרנות שישקיעו בתחום. זו תעשייה ששונה בתכלית מהטק המוכר לנו כיום, כי היא משתמשת בחומרה, לא בתוכנה. אני מכוון למוצרים כמו כוונות ירי מבוססות AI, רחפנים וכן הלאה. אתגר נוסף שעמו מתמודדות החברות בתחום הוא שהן מוכרות לממשלות וצבאות, וזה בכלל לא קל".

"נראה החלפה טוטאלית של כוח אדם בידי AI"

את אסף רפפורט, שהוביל את וויז לאקזיט הישראלי הגדול ביותר, הכרת כשסקויה ישראל השקיעה באדאלום, שהוא ממייסדיה ונמכרה ב־320 מיליון דולר למיקרוסופט ב־2015. מה תוכל לספר עליו?
"אם היית שואלת את אסף ביום הראשון שלו באדאלום אם הוא יגיע לוויז, אני מניח שהוא לא היה רואה את התמונה הזאת. יזמים מיוחדים - אתה מזהה אותם בשלב הראשון. האם אפשר לצפות שיזם מדהים יהפוך לסיפור כזה? לא, אף פעם לא".

שווה להזכיר שפגשת גם את מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, בימים שבהם הם עוד עבדו בגראז'. זה היה ב־1999. ספר על הנסיבות.
"פגשתי אותם כשנה אחרי שסקויה העולמית השקיעה בהם. היה כנס שסקויה ערכה למשקיעים שלה, שנקראים LP'S, ושם פגשתי את סרגיי ולארי. הם סיכמו עם סקויה, שהם יריצו את כל מנוע החיפוש בלילה על המחשבים במשרדים של סקויה ב-Sand Hill Road קליפורניה, כי לא היה להם מספיק כוח מחשוב".

איך התרשמת מהם?
"כיזמים הם היו מדהימים. הייתה להם יכולת מכירה פנומנלית. לא כולם מבינים את זה, אבל היכולת לספר את הסיפור ולדחוף אותו קדימה היא הדבר הכי חשוב ליזמים, כמעט אין דבר חשוב מזה, במיוחד בשלבים הראשונים".

אתה גם בקשר קרוב עם דניאל שרייבר, מנכ"ל למונייד, שבה השקעת במסגרת סקויה ישראל. בראיון לצוללת הוא אמר שבקרוב ה־AI תחליף את כל שכבת הג'וניורים בחברה. מה דעתך?
"אני מאוד מתחבר. אנחנו נראה החלפה טוטאלית של כוח האדם בידי AI. הסיבה שהיא מחליפה את כולנו היא שרובנו עושים עבודה שגרתית שחוזרת על עצמה, כולל רופאים ועורכי דין. אבל יש טוויסט בעלילה: אני לא חושב ש־AI תשתלט עלינו".

מדוע אתה חושב כך?
"כי בנינו את ה־AI דרך מה שאנחנו מכנים 'מודל שפה גדול' (Large Language Model). ברמה האינטלקטואלית אנחנו כבר לא מגיעים לקרסוליו. הוא טוב מאיתנו. איפה הוא נמצא מאחורינו? ברגשות.

"הפילוסוף רנה דקארט אמר: אני חושב משמע אני קיים. אלא שאז הגיע חוקר המוח מאוניברסיטת קליפורניה, אנטוניו דמסיו, שספרו המפורסם ביותר הוא 'השגיאה של דקארט'. דמסיו טען: אנחנו מרגישים, משמע אנחנו קיימים (I feel, therefore I am). הרי כל החלטה שלנו מבוססת על רגש, גם אם מדובר ברגש קטן שאנחנו אפילו לא יודעים שהוא שם. החלטות כמו בחירת מקצוע ומקום עבודה, הן כולן מבוססות רגש.

"לבינה מלאכותית אין רגשות. היא לא יכולה לקבל החלטות לבד כי אין לה מנוע שידחוף אותה לזה. היא לא יכולה לרצות. על המכונות שמנו את התבונה אבל לא נתנו להן את הדבר הכי חשוב, את היכולת לרצות. וכשהן לא יודעות לרצות הן גם לא ירצו להשתלט עלינו. כך שעד שלא נכניס למערכות האלה את הרגשות - ואפשר לקרוא לזה Emotional Language Model - הן לא ישתלטו עלינו, כך לפחות להערכתי".

העסקה שכמעט נפלה

קרן ההון סיכון הנוכחית של חיים סדגר, S Capital (בשותפות איה פטרבורג) הייתה מהראשונות להשקיע בחברת Run:AI הישראלית, שנמכרה לאנבידיה בסוף 2024 תמורת 700 מיליון דולר. לכאורה, תהליך המכירה היה בגדר רכבת הרים רגשית ליזמים ולמשקיעים, שכן השלמת העסקה הייתה תלויה באישור של נציבות הסחר הפדרלית (FTC) של ארה"ב.

ממשל ביידן חשש אז שאנבידיה רוכשת את החברה הישראלית כדי לחסל אותה - שהרי הטכנולוגיה שלה מאפשרת לחסוך בכוח המחשוב של מעבדיה. במשך שמונה חודשים עמד אישור העסקה על כרעי תרנוגלת והיזמים והעובדים נחקרו.

אחרי שטראמפ נבחר לנשיא בנובמבר העסקה אושרה, שכן היה ברור שהממשל החדש ייטה לאשר מיזוגים, ולאחר שאנבידיה הוכיחה כי היא לא מתכוונת לסגור את השימוש בפלטפורמה של החברה הישראלית לחברות שבבים אחרות.

אך בשיחה עם סדגר, הוא טוען: "זו כלל לא הייתה רכבת הרים. למעשה, התפללנו שהרגולטור לא יאשר את הרכישה. המכירות של Run:AI גדלו באותה השנה, 2024, פי שבעה מבלי שאנבידיה הייתה מעורבת. בסוף השנה אמרנו 'וואלה, החבר'ה האלה עושים משהו מטורף'. העסקה נפלאה ואנחנו שמחים שהיא קרתה. אבל אמרנו לעצמנו: כך או כך זה טוב".