מפוטרים נורא נחמדים

מנהלי קומברס התכוננו אתמול לגרוע מכל, אבל זה לא קרה. כפי שאומר אחד המפוטרים הטריים: "שאנחנו נפגין? אנחנו בהיי-טק. מוטב שנחפש עבודה אחרת"

נושא הפיטורים בכלל, ובתאגידי היי-טק בפרט, הצליח להגיע אפילו אל תוכנית הסאטירה האמריקנית "סטרדיי נייט לייב". ואין לזלזל בכך - התוכנית נחשבת לאחד הברומטרים הרגישים של החברה האמריקנית.

וכך נראה המערכון המדובר: שני אנשי עסקים מדושנים - האחד מנכ"ל חברת היי-טק גדולה, והשני מנכ"ל קונגלומרט רכב - מחליטים לקיים ביניהם התערבות: מי יצליח לפטר יותר עובדים בפרק זמן נתון.

מנכ"ל הכלכלה החדשה מפתיע בכישוריו, ומצליח להעיף הביתה 10,000 עובדים ביום אחד. אלא שמנכ"ל הכלכלה הישנה לא נשאר חייב וקורא אליו רבבות מעובדיו, שחולפים על פניו בזה אחר זה, תוך שהוא מטיח בהם: "אתה מפוטר!", "אותך ממילא לא אהבתי אף פעם!" וכיוצא באלה מילות נימוסין. כך הוא מפטר 70 אלף עובדים וזוכה בהתערבות.

אז ההיי-טק הפסיד אמנם בתחרות הווירטואלית ההיא, אבל הפיטורים ההמוניים (במציאות) של חברות ההיי-טק הגדולות - בחו"ל וגם בישראל - מתחילים להזכיר במימדיהם תופעות שהכרנו בעבר בתעשיות המסורתיות.

למרות זאת, ההשוואה בין שתי התעשיות חוטאת לכמה אמיתות. למשל: אין דינם של מתכנתים מפוטרים, שסביר שיוכלו להשתלב מחדש בשוק העבודה (אולי מיד, בחברה אחרת, ואולי בחלוף התקופה בה מנכ"לים חייבים להראות לבעלי המניות שהם מהדקים את החגורה), כדינם של פועלי ייצור, שנזרקו לאחר עשרות שנות עבודה במפעלים שקרסו ואין להם תקומה.

הצד השני של המטבע הזה הוא שאנשי היי-טק הם מפוטרים נורא נחמדים. הם לא מבעירים צמיגים, לא חותכים את הצמיגים של המרצדס של הבוס ובטח לא חותכים את הוורידים. אם כך, מה גרם אתמול (ג') למנהלי קומברס להתכונן לתרחיש אפוקליפטי של עלייה על הגגות וזעם פרולטריוני מצדם של העובדים שנתבשרו על פיטוריהם מהחברה?

האמבולנסים הועמדו הכן, הגג ננעל מחשש שמישהו יקפוץ (הבנין של קומברס לא כזה גבוה), והנבואה אכן הגשימה את עצמה קצת, כאשר עובד אחד התעלף ואחרים בכו. אחר כך התפזר העשן, ולמצבת מפוטרי ההיי-טק הישראלי נוספו גם 400 עובדי קומברס.

התשובה המתבקשת לשאלה שלעיל, היא שייתכן שראשי קומברס ביקשו להיערך לגרוע מכל (גם אם זה עדיין לא קרה בהיי-טק, הם בטח לא רוצים להיות הראשונים שדווקא אצלם זה יקרה).

מעבר לזה, אולי הם חששו שעובדי ההיי-טק, אלה עם המכוניות והאופציות, הולכים ומפתחים, שומו שמים, תודעה מעמדית. ארעיותם (מסתבר) של התגמולים הללו, העובדה שקשה היום למצוא חלופות לעבודה שאבדה, והדרך הלא תמיד נאותה בה נעשים הפיטורים - כל אלה עלולים להפוך את עובדי ההיי-טק ממפוטרים אדיבים למרקסיסטים זועמים.

אבל עוד ארוכה הדרך עד שנראה אלפי עובדי היי-טק משביתים חברות במחאה על פיטורים. לפני זה הם צריכים להקים איגודים מקצועיים של ממש ולהתעלות מעל החוזים האישיים. בינתיים זה לא קורה, ולראיה ציטוט מפי אחד המפוטרים הטריים, שהשיב לשאלה למה הם לא מפגינים: "שאנחנו נפגין? אנחנו בהיי-טק. עדיף לחפש עבודה חדשה".

בקיצור, מדובר עדיין בפיטורים דה-לוקס - מבחינת המפטרים, כמובן. במילים אחרות: האמצעים שננקטו ב"ליל הכלבים" של מפעל סולתם, כאשר הביאו המנהלים שומרים וכלבים להגן על המפעל מפני חמתם של הפועלים המפוטרים, לא יתרחשו כל כך מהר בחברת הייטק. בינתיים, מספיק גם אנטי-וירוס.