שר התקשורת: המדינה מכשילה ומעכבת יזמים פרטיים בתחום התקשורת

ריבלין התייחס בדבריו למגבלות ולקשיים שמטילים פקידי הממשלה על יזמים פרטיים בתחום התקשורת. לדבריו, פקידים אלו מנסים, ביחד עם גורמים נוספים, להטיל אימה על הציבור מפני "המשפחות שעלולות להשתלט על חיינו".

ה"משפחות" האמורות הן קבוצות התקשורת הגדולות, הנמצאות בבעלות פרטית, כמו ידיעות אחרונות, דיסקונט השקעות, אליעזר פישמן, הארץ ודנקנר. לדברי ריבלין, הדבר הפך לאובססיה של ממש.

לדברי ריבלין, "כשנפגשתי לראשונה עם אותם רשעים איומים, המאיימים להשתלט על נשמתנו, אותם חברי המשפחות האיומות, שכל חטאם הוא רצונם לפתח את שוק התקשורת, את המדינה ואת כלכלתה, וגם להרוויח כמה לירות, הם התריעו בפני, כי אינם עומדים עוד בהתעללות הבירוקרטית, וכי פשוט ימשכו את ידיהם מהשוק הישראלי. אט אט גיליתי, עד כמה הם צודקים".

ריבלין אומר, כי "אני רוצה שנפסיק להפריע. אני רוצה שהתערבות שלנו כממשלה, תהיה מינימלית, ותיוחד למקרים של כשלי שוק מובהקים, שבהם השוק החופשי אינו מצליח להביא תוצאה מיטבית, מבחינת האינטרס הציבורי".

לדבריו, פקידי משרדי המשפטים, האוצר ומשרדי ממשלה נוספים, "איבדו כל קשר למציאות הכלכלית, לעולם הדינמי, המהיר, הגלובלי, שכלכלת ישראל היא חלק ממנו". לדבריו, פקידים אלו "סבורים, כנראה, כי העולם ימתין להם עד שיגבשו המלצות, ימציאו חוות דעת מלומדות, ויגישו את מסקנותיהם על כל עניין שעל הפרק.

"שוק התקשורת יכול, מבחינתם, להתמוטט. שוק השידורים יכול, מצידם, לקרוס לחלוטין. התחרות יכולה למות עוד בטרם נולדה, וישראל יכולה לפגר אחרי העולם כולו. העיקר שיישמר הפלורליזם הקדוש, ושחס וחלילה לא יוכל איש לעשות רווחים בישראל", אמר ריבלין.

בשיחה עם "גלובס" אמר ריבלין, שפקידים אלו "מחליטים החלטות שונות בבוקר בצהרים ובערב, הם מרגישים זנוחים, נדחקים לקרן זווית, לא במרכז הפוקוס. אם הם רוצים, הם יכולים להיבחר לכנסת ולהיות במרכז העניינים".

ריבלין ברך את מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, דני רוזן, שמסיים את תפקידו בסוף החודש, ואת המנכ"ל הנכנס, אורי אולניק. עם זאת, אמר ריבלין, כי התעקשותו של רוזן על כך, שכל מי שרוצה לספק שירות יקים גם תשתית, היתה בלתי סבירה. "כמה תשתיות כבר אפשר להקים?", שאל.

ריבלין הצהיר, כי משרד התקשורת נחוש בתוכניתו לפתוח את שוק התקשורת הפנים ארצית לתחרות של ממש, למרות המשבר הפיננסי בשוקי העולם, שמקשה על החברות לגייס את ההון הדרוש. לדבריו, "התחרות איננה קדושה ואיננה מטרה בפני עצמה. התחרות היא אמצעי בלבד, שכל תכליתו הבטחת שירות טוב יותר במחירים נמוכים יותר לכולם".

ריבלין התייחס להחלטת ועדת השרים להפרטה בעניין בזק, המאפשרת לרוכש גרעין השליטה למכור 10% מהמניות ללא אישור שר התקשורת, ואמר, כי "גופי ממשלה שונים נאלצו להתגמש ולהכפיף את ההחלטה האסטרטגית להפריט את בזק גם לתנאים הלא פשוטים של היום".

בכך התייחס ריבלין להתנגדות השב"כ למכירת אפילו מנייה אחת ללא אישור ממשלתי, מחשש להשתלטות עויינת. ריבלין הוסיף, כי קיימים כיום בשוק התקשורת בכירים, שהיו בעבר בכירים במערכת הביטחון, וסייעו בשכנוע השב"כ בעניין זה. הוא התכוון בעיקר למנכ"ל בזק, אילן בירן, שהיה מנכ"ל משהב"ט.

בירן דרש בכנס מהמדינה להסיר את האזיקים והכבלים מעל בזק, ולהשלים את תהליך ההפרטה.

נשיא סלקום, יעקב פרי, האשים את בזק בהיותה מונופול דורסני, התורם לעיכוב פתיחת שוק התקשורת לתחרות, ודואג, שתנאי התחרות שייווצרו יהיו בלתי אפשריים לשחקנים חדשים.

המשנה למנכ"ל דיסקונט השקעות, בני איינהורן, אמר, כי יש צורך להפריד בתיקון לחוק הבזק בין סעיפים העוסקים במתן רישיון תקשורת לחברות הכבלים, שעליהם יש כבר הסכמה, ובין סעיפים אחרים, הקשורים בעיקר לתחום השידורים.

לדבריו, הדיונים על הסעיפים האחרים מעכבים את ההחלטה על מתן רישיון תקשורת לחברות הכבלים.