ב"מעריב" לא החמיצו את ההזדמנות. הם הרימו לדוד קליין את הכדור להנחתה, והנגיד סיפק את הסחורה והנחית. "אז יכול להיות שבנק גדול יתמוטט כאן?", נשאל הנגיד בראיון לעיתון.
"זה לא תסריט דמיוני. אני לא רואה אותו מתקיים בתקופה הנראית לעין, הבנקים הישראליים מבוססים ויכולים לעמוד בפני המצב הכלכלי שקיים היום, אבל אני חושב שצריך לחשוב גם על האפשרות הזו", עונה הנגיד. מכאן ועד לכותרת הראשית מרוחה לרוחב העמוד, היתה הדרך קצרה. באותיות הקטנות אמנם צויין, שקליין לא רואה את זה בעתיד הנראה לעין, אבל זה כבר לא משנה. האימפקט במסחר במט"ח ביום שישי ובמניות הבנקים היום (א') כבר נוצר.
האם היציאות התקשורתיות של הנגיד מתוכננות? כנראה שכן. אתה לא במקרה מתראיין לעיתון של שישי בבוקר, מופיע בכנס בשישי בצהריים ומתראיין לרדיו בשבת בבוקר. האם ההתבטאות בעניין הבנקים היתה החלקה? שוב, כנראה שכן. אבל קליין רצה להעביר מסר ברור, חד ושיעשה גלים: הממשלה עסוקה בנושא הבטחוני-מדיני, ואין לה זמן לעסוק בבעייה הכלכלית-חברתית.
קליין מדבר על תהליך ההתכווצות שעובר המשק מזה שלוש שנים. יותר מדויק יהיה לדבר על שש שנים. אין טעם לעסוק בשאלה מי אחראי למיתון; גם לבנק ישראל והמדיניות המוניטרית חלק לא מבוטל באחריות לכך. יותר חשוב לקליין לדבר על העתיד וכיצד נחלצים מהמצב הנוכחי. הפיתרון אינו יכול להיות בציפיה שהאינתיפאדה הנוכחית תסתיים והמשבר העולמי בהיי-טק יגיע אל קיצו. לא ניתן להעריך כמה זמן תהליכים אלה יתמשכו, ובינתיים המשק הולך ומתכווץ.
קליין בוחר להעביר מסר לממשלה דווקא בתקופה של טרום בחירות, כדי שזו שתוקם לאחריהן אכן תנקוט בצעדים ההכרחיים. גם הפוליטיקאים, כשהם משוחררים מכבליהם, מבינים את האמת:
״הסתיים העידן בו המדינה יכולה לסייע בתשלומי העברה לכל מי שלא רוצה לעבוד במקום לכל מי שלא יכול לעבוד. אין כסף. ״הסתיים העידן בו הסקטור שעובד, מרוויח ומשתכר, מוכן לשאת בנטל מס גבוה ובלתי אפשרי, כדי לממן את הוצאות רווחה. הוא פשוט יעבור לפעול במקומות אחרים.
״הסתיים העידן בו אין הגבלה על כמות החרדים שלומדים ואינם עובדים. חלקם, לפחות, יצטרכו להצטרף למעגל העבודה.
״הסתיים העידן בו עלות העסקת עובד זר תהיה נמוכה בצורה כה משמעותית מעובד ישראלי, כשבדרך נרמסות כל הזכויות הסוציאליות שלו ביחד עם החובות ההומניטריות שלנו.
״כן, והסתיים גם העידן בו המדינה יכולה להרשות לעצמה להתנהל פול-טיים בתחום הבטחוני-מדיני, ופארט-טיים בלבד בתחום הכלכלי-חברתי.
אם הטכניקה של שתי ממשלות שמציע הנגיד נראית כמו ניסוי מעבדה לא מוכר, אז שיחפשו שיטה אחרת. אבל המשך המצב הקיים, של חוסר עשייה כמעט מוחלט בתחום הכלכלי, הוא מרשם מדויק להמשך ההידרדרות. הצבת יעדים גם בתחום הצמיחה והתעסוקה (לא רק בתחום האינפלציה) ויישום של תוכנית לעמידה ביעדים אלה, חייבים להיות המשימה הראשונה של כל ממשלה.
לא בטוח, שהתקשורת זה המקום המתאים ביותר לומר שקיימת סכנה להתמוטטות בנק גדול, גם אם לא זה בדיוק מה שקליין אמר. אולם כנראה שהגענו למצב, שבמקומות המתאימים יותר, כבר לא כל כך מעוניינים להקשיב לו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
