הוועדה לבחינת פתיחת בתי המשפט לתקשורת אלקטרונית, מציעה לאפשר סיקור אלקטרוני בבג"ץ, לתקופת ניסיון.
הוועדה הגיעה למסקנה, כי מתן היתר לסיקור אלקטרוני בבג"ץ, משרת את האינטרס הציבורי ועשוי לתרום לידיעת הציבור אודות עבודתו של בית המשפט. כך, למשל, בעתירות העוסקות בנושאים חוקתיים, בעתירות הדנות בסוגיות חברתיות או כלכליות המצויות על סדר היום הציבורי או בעתירות המעוררות עניין ציבורי אחר.
יחד עם זאת, ממליצה הוועדה להשאיר בידי בג"ץ את שיקול הדעת לאסור על סיקור אלקטרוני של הליכים המתקיימים בפניו; להורות על הפסקת הסיקור האלקטרוני של ההליך או חלק ממנו; וכן להתנות את הסיקור האלקטרוני בתנאים שימצא לנכון.
זאת, בכדי להבטיח כי הסיקור האלקטרוני של הליכי בג"ץ לא יפגע שלא כדין בזכות להליך הוגן, בטוהר ההליך השיפוטי, בזכות המתדיינים לכבוד ולפרטיות ובמעמדו של בית-המשפט בעיני הציבור.
באשר להליכים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט האחרים, ממליצה הוועדה בשלב זה להמשיך ולאסור סיקור אלקטרוני. בעניין זה, סבורה הוועדה, כי על בתי המשפט לנהוג בזהירות רבה, ולהתיר סיקור אלקטרוני של הליכי משפט שאינם הליכי בג"ץ, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן המעוררים עניין ציבורי כללי מיוחד. לגישת הוועדה, יש להיזהר מפתיחה נוספת של הליכי משפט בישראל לתקשורת אלקטרונית.
הוועדה מציינת, כי בהתחשב בסיכונים הטמונים בסיקור אלקטרוני של הליכי-משפט, יש לערוך את הניסוי בזהירות רבה, במתכונת זמנית ומצומצמת, ובכפוף למגבלות ולסייגים.
הוועדה ממליצה, כי בכל מקרה אין להתיר כניסת תקשורת אלקטרונית לאולמות המשפט בהליכים דיוניים בהם נשמעים עדים. עם זאת, יש מקום לשקול במקרים מיוחדים ומתאימים התרת צילום והקלטה של הליכי משפט לצרכים תיעודיים או לימודיים. באשר לשידור החומר - ניתן יהיה לשקול שידור למטרות האמורות רק בחלוף זמן ניכר ממתן פסק דין סופי בהליך, כפי שייקבע ובכפוף להסכמת המשתתפים שנטלו בו חלק, על מנת למזער את הפגיעה בפרטיותם.
הוועדה שמעה על ההסדרים הנהוגים במדינות אחרות, על הניסויים והמחקרים שנערכו בסוגייה של סיקור אלקטרוני של הליכי משפט בעולם, ואת הטיעונים המקובלים לתמיכה בצעד של פתיחת בתי המשפט לתקשורת אלקטרונית - אל מול החששות מפני צעד כאמור.
בצד המלצותיה, סבורה הוועדה כי יש לתת משקל נכבד לחששות מפני סיקור אלקטרוני של הליכי משפט, ולכן יש לנהוג במתינות ובזהירות בנוגע להרחבת היקף הסיקור האלקטרוני של הליכי משפט בישראל, ואין הצדקה להנהיג תיקוני חקיקה בעניין זה.
לדעת הוועדה, הבעיות העקרוניות והמעשיות הכרוכות ביישום ההחלטה לפתוח את בית המשפט הגבוה לצדק לתקשורת האלקטרונית הן רבות, גם כאשר מדובר בהיקף ניסיוני ומוגבל. בהסמכתה ובכישוריה של הוועדה הנוכחית, אין כדי לאפשר לה להכריע במכלול הסוגיות הטכניות והתקציביות הכרוכות בעריכת הניסוי.
הוועדה ממליצה, כי תוקם ועדת היגוי מקצועית, שתמונה במשותף על ידי נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים. הוועדה תדון בהיבטים הטכניים והתקציביים הכרוכים בעריכת הניסוי ותקבע את הכללים והמגבלות שלפיהם יופעל הניסוי, זאת על פי המלצותיה של הוועדה הנוכחית.
הוועדה ממליצה לקחת בחשבון את הצורך להגן על טוהר ההליך השיפוטי; על הזכות להליך הוגן; על זכויות הצדדים הנוטלים חלק בהליך השיפוטי ועל כבודם; על מעמדו וכבודו של בית-המשפט וכן על עצמאותו השיפוטית.
הוועדה סבורה, כי עריכת הניסוי לא מצריכה שינוי חקיקה קיימת, והכללים שייקבעו על ידי ועדת ההיגוי לשם הסדרת תנאי הניסוי, יעוגנו בהנחיות מטעם נשיא בית המשפט העליון.
כן ממליצה הוועדה לשקול, אם הדבר אפשרי מבחינה מעשית ותקציבית, וכן לשקול את האפשרות להשתמש בצילום והקלטה של ההליכים המתקיימים בפני בית המשפט העליון לצרכים ארכיוניים והיסטוריים.
בראש הוועדה עמדה שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש. אחד מחברי הוועדה צירף דעת מיעוט, הגורסת בהרחבת היקף הניסוי להליכי משפט נוספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.