ברוך שפטרנו. בנק דיסקונט יצטרף מחר לכן השיגור של ההפרטה. בעוד חודשיים, אפילו קצת פחות, יהיה לבנק החבוט הזה מלך חדש, בעל-בית שיתמודד עם הבלאגן שיארגן לו ריקי בכר. רק לפני 9 חודשים התראיין יו"ר הבנק, אריה מינטקביץ, לרגל כניסתו לתפקיד והכריז חגיגית: "אני אהיה איש הרפורמות שישביח את המערכת לקראת הפרטה". גם בחלומות הכי רטובים של מינטקביץ, הוא לא תיאר לעצמו ששנה אחרי מה שאמר הוא יישב עם המלך הטרי של דיסקונט כדי לנסח לעצמו הסכם העסקה חדש, ומי יודע, ההסכם גם ישלב אופציות שמנמנות. שיהיה לו לבריאות.
קיץ עכשיו. בחודשיים החמים והלחים האלה, יולי-אוגוסט, יהיה פה ממש שמח. שמות יעלו, שמות ירדו, קבוצות יתגבשו, חלקן יתפרקו ואפילו חידת חמיצר תבוא על פתרונה: האם ישלוף ליאון רקנאטי את האס ויתמודד, באופן עצמאי, על דיסקונט כדי להחזיר עטרה ליושנה.
רגע לפני שדיסקונט נחלץ מציפורני המדינה, כמה רגעים לפני שמנסחים עקרונות ברורים על שאלת הריכוזיות ועל שאלות מעורפלות כמו למי מותר ולמי אסור לרכוש בנק, ראוי להטמיע את דעתו של דוד תדמור, הממונה על ההגבלים העיסקיים, בעניין הזה.
נכסים מ.י הותירה שטח אפור למתמודדים. היא הותירה בידיה את הזכות להתחשב בריכוזיות במשק בבואה לבחור את הזוכה במכרז. זו עמדה בעייתית ולא בהירה. נכסים מ.י אינה יכולה לפתוח פנקסי מכרז בלי לגבש עמדה ברורה ועקרונית לגבי ריכוזיות המתמודדים הפוטנציאליים. היא אינה יכולה לבקש משורה של בעלי הון להגיש הצעות ואחר-כך לפסול את עצם השתתפותם.
אם עמדתו של תדמור היתה מתקבלת קודם פרסום המכרז, אפשר ששטחים אפרפרים מהסוג הזה היו נצבעים בלבן. תדמור ביצע סימטריה נכונה בין הבנקים לבין בעלי השליטה בהם. החוק הרי אינו מתייחס במפורש לשאלה האם מה שאסור לבנק משיקולים של מניעת ריכוזיות במשק, מותר לבעלי השליטה בו. האם רשאים אותם בעלי הון, השולטים בקונגלומרטים, לרכוש גם בנקים. האם רשאי בעל השליטה בבנק להיות בעלים של קונגלומרט, ובכך לשלב בנק בתאגיד שלו. לדידו של תדמור, מובן שלא. ובצדק. מי שמבקש לפזר את מוקדי הכוח הכלכליים במשק, חייב לקבל את התיזה הזו ולבחון היטב האם יכול קונגלומרט להחזיק שליטה בבנק.
מספר גורמים הביעו כבר את התעניינותם בבנק: משפחת ספרא, בעלי השליטה בבנק איגוד, אליעזר פישמן, בעלי השליטה בבנק המזרחי, בעלי השליטה בבנק כללי, לב לבייב וצדיק בינו. חלקם עלול "ליפול" לתוך הגדרת הקונגלומרט של תדמור. עסקיו של פישמן מתפרסים מתקשורת (ידיעות אחרונות, גלובס ועידן) עובר בנדל"ן (מבני תעשיה וכלכלית) ועד לקמעונאות (גרינברג וכד'). למשפחת ספרא יש כבר בנק ואחזקה בסלקום, לשלמה אליהו יש בנק וחברת ביטוח, לקבוצת עופר-ורטהיים יש בנק ושורה של עסקים. בקיצור, מי שדואג לריכוזיות ומייחל להתפשטות מוקדי הכוח והשליטה בארץ, צריך לבדוק היטב לפני שיאפשר לארבע הקבוצות האלה כרטיס כניסה למכרז על דיסקונט.
ומי יבוא תחתם? אל דאגה. יבואו גם יבואו. אפילו משקיעים זרים יבואו. מניות בנקים הן הלחמניות החמות היום בעולם, בשווקים הן נסחרות במחירים מפולפלים. דיסקונט היא היום כלה בלויה, שמזניחה את עצמה. אין דבר. עם קצת מייק-אפ, ניתוח אף ושיפוץ חזה, היא תיראה פיצוץ. וכשיש כלה כזו יפה וחטובה עשרות גברברים ינקשו לה בדלת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.