האביב ופסח מביאים עימם שלל מיני קדחת. קדחת ניקיון, קדחת קניות וגם - קדחת השחת. חלקנו חשים צורך להיות צרכנים שקולים, המודעים לסביבה, אשר צורכים תרסיסים שאינם פוגעים בשכבת האוזון, חומרי ניקוי פריקים ביולוגית, לובשים בגדי כותנה ולא בדים סינטטיים ועוד.
חלק מתהליכי קבלת ההחלטות שלנו, כצרכנים, מבוסס על מיתוסים ואמירות שאינם מבוססים מדעית. הם נשמעים "נכון" ו"ירוק", אך המצב לא תמיד כך ואדגים זאת במספר מצומצם של דוגמאות.
כל מוצר צורך משאבי סביבה, אנרגיה, מים ומשאבי טבע אחרים, לתהליכי הייצור, השימוש והסילוק בסוף מחזור החיים. מתברר, כי למעלה מ-80% מכלל התשומות שצורכת חולצה נובעים מעצם השימוש בה, כביסה, ייבוש, גיהוץ. 20% בלבד מהתשומות נצרכים לתהליך הייצור והסילוק.
עוד מסתבר, כי חולצות כותנה צורכות בעת השימוש יותר משאבים מחולצות המשולבות בסיב סינטטי: טמפרטורת הכביסה גבוהה יותר, הייבוש איטי יותר וגם צריך לגהץ, עוד תשומת אנרגיה.
מכאן, צרכן "ירוק", הלובש חולצות כותנה בגלל שהן עשויות מחומרים טבעיים, משתמש בסופו של דבר, ביותר משאבים מאדם "פרקטי".
פעמים רבות עולה השאלה מדוע במרכולים אנחנו מקבלים שקיות פלסטיק ולא שקיות נייר, שהרי שקית הנייר היא מוצר מתכלה ואילו הפלסטיק נערם באתרי ההטמנה. התמונה המדעית מעט שונה מהקביעה הנחרצת הנ"ל:
אם נשווה 10,000 שקיות, הרי שמבחינת צריכת האנרגיה לייצור - מדובר בסדרי גודל דומים, אולם מבחינת זיהום אוויר, הן של תהליך הייצור והן של תהליך הפירוק הביולוגי במטמנת הפסולת, סך המזהמים משקיות הנייר הוא פי שלושה! מבחינת כמות הפסולת מדובר ביחס של 1 ל-10 לטובת שקית הפלסטיק, ויחס דומה מתקבל מחישוב מזהמי המים, בתהליך הייצור והסילוק.
שתי הדוגמאות הפשוטות שהובאו כאן מצביעות על מספר בעיות שיש לתת עליהם את הדעת. כיצד מחשבים עומס סביבתי של מוצר או תהליך? התשובה היא ע"י ביצוע תהליך סיסטמטי, הנקרא ניתוח מחזור חיים (life cycle assessment) של איסוף נתונים בכל שלבי המוצר אשר סוכם את תשומות האנרגיה וחומרי הגלם, ואת הפליטות - למים, לאוויר ולקרקע.
בהמשך, נדרש לשרש עמדות מוטעות ולהביא לידיעת הציבור חלופות שהוכחו בכלים מדעיים כמוצדקות יותר מבחינה סביבתית. מחקרים רבים בעולם עוסקים בתחום זה של ניתוח מחזור חיים, אולם בישראל, הגישה המחקרית הזו עדיין אינה מקובלת.
עובדה, באתר של המשרד לאיכות הסביבה ניתן טיפ חד משמעי "לא לכלים חד-פעמיים". עפ"י מחקר שנערך בהולנד, שוות 1,800 כוסות חד-פעמיות, מבחינת התשומות הסביבתיות שהן צורכות, לשתיה של 1,800 פעמים מכוס קרמיקה (בגלל האנרגיה הנדרשת לייצורה, בגלל המים והדטרגנטים לשטיפה וכו'). המחקר המדעי חייב להיות חלק מתהליך קבלת הנתונים וקבלת ההחלטות. דווקא בנושאים הסביבתיים, בהם אי הוודאות והאמונות, עלולות להביא להחלטות שגויות אשר יהיו יקרות מבחינה כלכלית, וגרוע מכך - גרועות מבחינה סביבתית.
הכותבת ממוסד שמואל נאמן בטכניון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
