רבות נאמר על התקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה כעת. בקושי יצאנו מהתפוצצות בועת האינטרנט של 2001, ושוב אני מוצאים עצמנו בעיצומו של משבר נוסף, שרוב המומחים טוענים שיהיה קשה וארוך בהרבה מקודמיו. וכאילו להוסיף, נכנס לתמונה בישראל המצב הביטחוני-מדיני המורכב ודעת קהל עולמית פחות מאוהדת, בלשון המעטה.
במהלך האינתיפאדה השנייה התגוררתי בעמק הסיליקון, וחוויתי מהצד השני של האוקיינוס כיצד ישראל נתפשת בתקופת משבר בסכסוך הישראלי-פלסטיני. כל אימת שפתחתי עיתון, טלוויזיה או רדיו וגלשתי באינטרנט, מצאתי את עצמי מתקשה להבין כיצד הסיקור יכול להיות כל-כך חד צדדי. מדוע מדינת ישראל מתקשה להסביר את עמדתה לעולם? איפה ההסברה? או בלשון עולם העסקים: איפה השיווק?
במהלך שהותי בעמק הסיליקון רכשתי מספר תובנות המסייעות לי עד היום להציג בהצלחה את עמדתנו. בחו"ל, אנו נתפשים כישראלים, נקודה. הנטייה הפוליטית האישית שלנו לא רלוונטית וגם לא מעניינת את בן שיחנו. פשוט לא איכפת לאף אחד. מבחינתו, כשישראלי לא מביע תמיכה במדינה, התרגום המיידי הוא תמיכה בצד השני. זה לא משנה אם הצבעתי מרצ, קדימה, או ישראל ביתנו - מבחינת בני השיחה שלנו, כולנו אותו דבר. כולנו ישראלים המייצגים את המדינה.
השבוע שוחחתי עם חבר ישראלי בארה"ב, שבחר שלא להשתתף בהפגנות הפרו-ישראליות שהתקיימו בעמק הסיליקון במהלך מבצע "עופרת יצוקה". לדבריו, הוא אינו מרגיש בנוח להביע תמיכה פומבית בישראל כאשר בעזה נהרגים אנשים חסרי ישע. מלחמה היא דבר נורא, וקשה שלא להזדהות עם הסיפורים האנושיים הקשים, אולם במסגרת תפקידנו ככוחות העזר להסברה, אל לנו להתבלבל: ישראלי שבוחר לא להשתתף בפעילות הפרו-ישראלית, או נמנע מלהפגין תמיכה גורפת במדינה, לא רק שאינו מסייע, הוא באופן ישיר, גם אם בלתי מודע, מחזק את עמדת הצד השני.
מספר רב
של פיצ'רים
המצב המדיני שלנו מורכב. בלשון שיווקית, מדובר במוצר הכולל מספר רב של פיצ'רים, שחלקם בעייתיים. אחת הטעויות הנפוצות היא לדון בכל פיצ'ר בנפרד במקום לדון במוצר כולו. העובדה שכל מוצר מכיל מספר פיצ'רים בעייתיים אינה הופכת את המוצר כולו למוצר נחות או רע. כשנכנסים לחנות של אפל, למשל, לבחון iPhone חדש לרכישה, אף אחד לא מתמקד בעובדה שהמכשיר כבד, שהוא מחליק בקלות ושיש לו מקלדת די בינונית. מדוע כשמדובר במכירה של מדינת ישראל, אנו בוחרים לעבוד בצורה הפוכה בדיוק?
כשאנו הישראלים יושבים בארקפה ומבקרים את ההנהגה ומעשיה, אין בכך כל פגם. פעילות זהה בחו"ל מתורגמת מיידית לתמיכה בצד השני. מבחינת התושבים שם, כולנו ישראלים ומצפים מכולנו לתמוך במדינה, ואם אני כישראלית לא תומכת, כיצד ניתן לצפות מהם לתמוך בנו? לאנשי עסקים המסתובבים בעולם יש השפעה, הזדמנות ואחריות לתרום למערך ההסברה של ישראל. בעוד אין זה מתפקידנו לנסח את המסר, יש ביכולתנו להעביר אותו באופן נחוש ויעיל. נקודה למחשבה. *
טלי אבן הייתה בעבר שותפה בקרן הון סיכון וכיום מעורבת בפעילות בתחום הקלינטק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
