בשבועות הקרובים אמורה ממשלת ישראל לדון בתוכנית "ישראל 2028", אשר עניינה תכנון אסטרטגי ל-20 השנים הבאות. בין יעדי התוכנית - צמיחה של 6% בשנה, השקעות ענק בתשתית, זינוק בהשכלה, כניסה לרשימת 15 המדינות העשירות בעולם, הקפאת ההוצאה הביטחונית וצמצום הפערים בין שכבות ה אוכלוסייה.
יש לברך על כל יוזמה של הממשלה, להתמודד עם בעיות קשות אלו. אולם דומה, כי מוטב שהטיפול בהן ייעשה לא רק באמצעות גיבוש תוכנית אסטרטגית של הממשלה, אלא באמצעות פרויקטים תלת-מגזריים, כשלצד הממשלה, כמגזר הראשון, יהיו שותפים גם המגזר העסקי (המגזר השני), וארגוני החברה האזרחית וארגונים ללא כוונת רווח בישראל - כמגזר השלישי.
יתרונה של התמודדות משותפת של שלושת המגזרים, טמון בכך שהיא משיאה את יתרונותיו של כל מגזר ומגזר. שותפות תלת-מגזרית שכזו מתבקשת במיוחד לנוכח המציאות, שבה מעמדה של הממשלה כגורם ביצועי בלעדי הולך ופוחת, ולעומת זאת מתפתח באופן ניכר מעמדם של המגזר העסקי והמגזר השלישי כגורמים מבצעים, בין היתר עבור הממשלה.
הפנמת שינוי זה, המתרחש בכל העולם המערבי, תביא ליצירת מנגנוני ביצוע חדשים, במסגרתם תוכל הממשלה להתמקד בתכנון האסטרטגי ובקביעת תוכניות העבודה, מימונן ופיקוח עליהן, ויהיה באפשרותה להותיר את ביצוען בידי המגזרים האחרים, אשר אף ישתתפו במימון חלק מן התוכניות.
השקעה משותפת של שלושת הצדדים תביא לחיזוק החברה האזרחית והעצמתה, באמצעות פיתוח תוכניות ופרויקטים שיתמודדו עם הבעיות הכלכליות והחברתיות, אשר רק טיפול ארוך טווח, במסגרת תכנון אסטרטגי בשיתוף שלושת המגזרים, יאפשר להוציאם מן הכוח אל הפועל. לא פחות חשובה מכך הינה העובדה כי שיתוף פעולה כזה, משמעותו כבר בטווח הקרוב היא יצירת מנוע צמיחה נוסף משמעותי ביותר, אשר יסייע בהשגת היעדים של תוכנית "ישראל 2028". כבר כיום מהווה הפעילות הכלכלית של המגזר השלישי כ-10% מהתמ"ג ו-26 אלף ארגוני המגזר השלישי מעסיקים עובדים מתנדבים, בהיקף של יותר מ-500 אלף איש.
במהלך מלחמת לבנון השנייה הומחשה חיוניותו של המגזר באספקת שירותים ומצרכים יסודיים לאזרחי המדינה, ועלייתו ככוח כלכלי וחברתי משמעותי, אשר מבצע חלק מהתפקידים המסורתיים של רשויות המדינה. במסגרת החשיבה המוצעת בתוכנית "ישראל 2028", חובה למצות את הפוטנציאל הגלום במגזר השלישי על אלפי ארגוניו, שחלקם עוסק כבר כיום בקידום היעדים שבבסיסה של התוכנית האמורה.
החשיבות האסטרטגית של השותפות התלת-מגזרית זכתה לאחרונה להכרת הממשלה, בהחלטתה מיום 24.2.08 על הקמת "שולחנות עגולים", בהם ישתתפו נציגי שלושת המגזרים, שידונו במערך היחסים ביניהם ובדרכים לקידום שיתוף הפעולה, הידוק קשרי הגומלין בין המגזרים, ויצירת שותפויות איתנות. החלטה היסטורית זו על מיסוד השיח התלת-מגזרי מקדמת את מיצוי הפוטנציאל הגלום במגזר השלישי כמרכיב חיוני במנוע צמיחה של כלכלת ישראל. כמאמר המלך שלמה "טובים השניים מן האחד, והחוט המשולש לא במהרה ינתק".
* הכותב הוא עו"ד ושימש עד לאחרונה כראש רשות התאגידים במשרד המשפטים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.