רשימת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס עמדה השנה בסימן ההתמודדות עם הקורונה, אך גם הורכבה לראשונה בעזרת ועדה של 15 אנשי מקצוע בולטים בתחומים שונים, שכולם נכללו בעצמם ברשימה לאורך השנים. לצורך קבלת ההחלטה, עסקו חברי הוועדה בסוגיה העקרונית של מהי מנהיגות, וכיצד זו באה לביטוי במשבר הקורונה, שהצמיח והבליט הרבה מנהיגים חדשים.

שניים מחברי הוועדה באו מלב לבה של העשייה במשבר הקורונה: פרופ' רן בליצר, ראש תחום מערך החדשנות בכללית וראש קבינט המומחים של "מגן ישראל" (התוכנית הלאומית למאבק בקורונה), ומשה בר סימן טוב, ששימש כמנכ"ל משרד הבריאות בתחילת תקופת הקורונה, והוביל את ההתמודדות עם המשבר בגל הראשון.

לדעת בר סימן טוב, מנהיג צריך לדעת לשתף פעולה עם גורמים שמעולם לא עבד איתם, ובעיקר - לא ליפול לתבניות החשיבה הרגילות. "הוא נדרש לצאת מכליו", הוא מפרט, "לדעת לשנות את דרכי העבודה. הקורונה היא אירוע שלא חווינו כמותו וצריך ליצור עבורו מסגרת התייחסות ועבודה נפרדת.

"לי ברמה האישית, היה חשוב למצוא את האנשים שיודעים לחבר בין מערכות, לשים את האגו בצד ואת המשימה בחזית, אנשים שמבינים שהמפתח להתמודדות מוצלחת עם משברים ואתגרים היא חיזוק הכוחות המלכדים והסולידריות החברתית בין כל חלקי העם".
פרופ' בליצר מסביר כי בבחירת המנהיגים חיפש את אלה שתרמו תרומה מקצועית ייחודית בתחום מומחיותם, ובו זמנית הותירו חותם על הקהילה שסביבם, "כל אחד בדרכו, כל אחד בסגנונו".

ראש מועצת גזר רותם ידלין מציינת כי המשבר הנוכחי אינו רק משבר בריאותי, אלא גם משבר אמון של הציבור בהנהגה, שסע חברתי שמעמיק ומשבר כלכלי. לדבריה, "מנהיגות בימי קורונה נדרשת לייצר אמון, תקווה וחוסן. התנהלות בתקופה של משבר בריאותי וכלכלי מצריכה שינויים באורח החיים והתנהלות במצבי אי ודאות. כדי שהציבור ישמע להנהגה צריך שיהיה לו אמון בה. מנהיגות צריכה לייצר תקווה לקראת היום שאחרי וחוסן כדי לאפשר לציבור לדעת שהוא יכול לשרוד את התקופה".

ידלין שמה דגש גם על הקושי המיוחד שבו נתקל השלטון המקומי: "בשנתיים האחרונות אין באמת ממשלה בישראל - ממשלות מעבר או ממשלה ללא תקציב אינה רואה את תושביה, ודאי לא בתקופה משברית, אלא את צרכיה הפוליטיים בלבד. השלטון המקומי נכנס במקום שבו הממשלה לא קיבלה החלטות. הוא שלקח אחריות לבניית האמון עם התושבים, ליצירת חוסן בריאותי וכלכלי כאחד ובמציאת פתרונות יצירתיים בשטח".

כדוגמה לכך היא מזכירה את "החלטת השלטון המקומי להחזיר את כיתות א'־ד' לחמישה ימי לימוד בבתי הספר - שנעשתה בניגוד לעמדת השלטון המרכזי, אך התבססה על נתונים, למידה ויצירתיות".

לדבריה, בבחירה שלה היא חיפשה את מי שהוכיחו מנהיגות גם לפני הקורונה, ובמשבר הוכיחו מנהיגות יוצאת דופן. "כשאני רואה מנהיגים שפרצו מעבר לגבולות דווקא בתקופה משברית אני יודעת שהם יהיו פה גם ביום שאחרי".

גם טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם, מדברת על עליית קרנו של השלטון המקומי במשבר, זאת "בזכות לקיחת אחריות, יוזמה וחדשנות בפרקטיקות ציבוריות". אוחנה מספרת כי במשבר היא נדרשה לקבל החלטות שלא תמיד הלמו את הנחיות משרד הבריאות, אלא את "חוכמת המקום", כפי שהיא מכנה זאת. "הן תמיד ביטאו איזון והיגיון, שנסמך על חוות דעת של רופאים רבים המתגוררים בירוחם ומובילים את המאבק בנגיף גם ברמה הארצית".

"מה שהיינו מצפים מהמנהיגות הפוליטית"

אבי ילאו, אקטיביסט, יזם חברתי ויו"ר מפלגת צדק, מציין שעל רקע היעדר המנהיגות הפוליטיתקמו יוזמות מקומיות של פרטים וארגונים שסייעו לאזרחים. המנהיגים שנבחרו בפרויקט, הוא אומר, "מבטאים את מה שהיינו מצפים לראות במנהיגות הציבורית, הפוליטית, הכלכלית והחברתית בישראל. הם החליטו לרתום את הידע והניסיון שלהם לטובת הציבור בתקופה מאתגרת וסבוכה זו. מידת התרומה שלהם, הגיוון וההשפעה הם שהנחו אותי בבחירתם. הרשימה מלאה במנהיגים ומנהיגות שעוד נשמע עליהם רבות בהמשך".

איציק קרומבי, מנכ"ל ביזמקס וראש תחום תעסוקה במכון החרדי למחקרי מדיניות, מציין שמנהלים ומנהיגים רבים נמנעו מפעולה, וכנגדם בולטים "צעירות וצעירים רבים, שללא סמכות פורמלית וללא שהוכשרו לכך גילו מנהיגות יוצאת דופן והובילו מהלכים לטובת הציבור הישראלי".

מה שהנחה אותו בבחירת המנהיגים בפרויקט, אומר קרומבי, הוא היכולת לייצר אמון. "ללא אמון אין אפשרות להתגבר על מגפה או לגרום לאנשים לשמור על ההנחיות וללכת להתחסן.

"לא חיפשתי את האנשים שעשו את הפעולות הנכונות מתוקף תפקידם דווקא, אלא את אותם אנשים שהבינו את גודל השעה, שמו את כל הפחדים והחששות שלהם בצד ופעלו במנהיגות".

הח"כית לשעבר סתיו שפיר, כיום יו"ר התנועה הירוקה, חושבת שמנהיג צריך להפגין אומץ, צניעות, דוגמה אישית מעבר לרגיל ויכולת הקשבה. מנהיג, היא אומרת, "לא צריך לפחד או לנסות לשפץ את המציאות, אלא להישיר מבט לנתונים, לשאול שאלות, להביא את המומחים הטובים ביותר ולתת להם מקום, ולדעת לקבל החלטות אחרי שקלול כל המידע. חשוב מאוד להיות מסוגל לשתף בכך את הציבור כדי לבנות אמון והתגייסות ציבורית".

נוסף על כך, "בתקופה שבה רבים בציבור איבדו את פרנסתם, ומתמודדים עם אתגרים עצומים בבית ובמשפחה, מנהיג אמיתי צריך להיות בשטח. לתת ביטחון ולהצליח נוסף להחלטות היומימיות, לתכנן לטווחים ארוכים ולהשקיע בהם, גם כשהם לא משתלמים פוליטית. מנהיג שזוכר כל הזמן שהוא אמור לשרת את הציבור, ולא להפך, יהיה זה שיצליח במשימה הגדולה הזו.

לדבריה, "משבר הקורונה חשף את חוסר המנהיגות הממשלתי שאנחנו סובלים ממנו כבר שנים. מה שכן ראינו הוא את תקומתה של המנהיגות האזרחית: את המורים שהפגינו יצירתיות אדירה ומצאו דרכים אלטרנטיביות להמשיך וללמד; רופאים ואנשי טיפול שיוצאים מגדרם; ראשי רשויות שחיפו על חוסר המנהיגות הארצית והביאו פתרונות משלהם; וכמובן עשרות אלפי ישראלים שנלחמו בעת ובעונה אחת נגד הקורונה ונגד השחיתות הממשלתית".

המנהיגים הצעירים שבהם בחרה, היא מספרת, הם אלה ש"לא נתנו למוסכמות ולייאוש להפריע להם בדרך לעשיית שינוי, למחשבה על פתרונות יצירתיים ובנייתם בשטח. חיפשתי אנשים שמגיעים מכל חלקי החברה הישראלית, ויכולים להוות דוגמה ולהראות את הדרך לעתיד בהיר יותר".

פרופ' ירון זליכה, החשב הכללי לשעבר ואביר איכות השלטון ל־2009, מצביע על תכונות המנהיג בעיניו: "ידע מקצועי, נחישות, יוזמה, בקרת תהליכים, יכולת להוביל צוות ודוגמה אישית. אלה תכונות שנדרשות גם בזמן שגרה אך בעת משבר היעדרן עלול להפוך משבר לקטסטרופה".

לדבריו, "למרבה הצער נקלעה ישראל למשבר מהחמורים בתולדותיה ורמת המנהיגות שלנו כשלה במישורים רבים, מנהיגות שהתעלמה מידע מקצועי וביכרה שיקולים פוליטיים מכוערים, מנהיגות מגיבה ולא יוזמת. מנהיגות שמכחישה את כישלונותיה ולכן אינה מסוגלת לתקן תוך כדי תנועה. מנהיגות של אני ואפסי עוד".

ינקי קווינט, מנהל רשות החברות הממשלתיות היוצא ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל הנכנס, סבור שהאתגר הגדול בתקופת משבר כמו הקורונה הוא להפוך את המהלך לשינוי הסתגלותי של פרטים וארגונים. "מנהיג בתקופת הקורונה, נדרש לזיהוי מהיר של יכולותיו, סגולותיו ואופן תרומתו לשינוי דפוסי התפקוד בשעת המשבר", הוא אומר. הבחירה שלו במנהיגים התמקדה באלה מביניהם שנטלו יוזמה וחיפשו פתרונות יצירתיים שיישארו איתנו גם בתום המשבר.

"דוגמה למשרת ציבור בכל רמ"ח איבריו"

לבסוף התבקשו חברי הוועדה לציין שם של אחד מבין הנבחרים שעליו הם ממליצים באופן מיוחד כמנהיג שהתבלט בשנה שחלפה. קרומבי בחר בזאב סקלר, שהחברה שהקים סייעה לחרדים ללמוד מרחוק. לדבריו, סקלר הוא מסוג האנשים "שהחליטו לפרק את הקונפליקט בין שמירה על אורח החיים החרדי לשמירה על אורח החיים הכלכלי, הצליחו להתקדם מבחינה מקצועית ועסקית, להוביל מהלכי רוחב משמעותיים בתחום העיסוק שלהם, ויחד עם זאת לשמור על אורח החיים החרדי. להקפיד על קיום תורה ומצוות ועל שמירה על ערכי הקהילה, ולשמש מודל לחיקוי לצעירים וצעירות רבים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם התעסוקה".

ידלין בחרה באמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון. "בעיניי, הוא הדוגמה למשרת ציבור בכל רמ"ח איבריו, לראש עירייה שפועל מהלב והנשמה תוך הפגנת דוגמה אישית. בראש ובראשונה, אמיר אוהב את הוד השרון ואת תושביה - הוא קם בבוקר עם הוד השרון ואתגריה והולך לישון עם דאגותיה.

"מחד, אמיר ראש עירייה רציני, מעמיק ולמדן, ומאידך בעל חוש הומור וציניות משובחת. הוא ממלכתי, אך עומד איתן על עקרונותיו המקצועיים והפוליטיים, ולעולם לא יתכופף בפני שררה, סממני כוח או הצורך להיות פופוליזם זול. אני צופה לו עתיד משמעותי בהובלת השלטון המקומי והארצי".

בר סימן טוב בחר בנועם ויצנר, שהוא לדעתו "מסוג המנהיגים שאנחנו מאחלים לעצמנו: שקט, צנוע וכמעט נחבא אל הכלים, אבל יודע להיות בכל מקום שצריך אותו ולעשות את העבודה: מאינטגרציה של עבודת גופים רבים בממשלה ומחוצה לה, דרך כתיבת נהלים, חוזרים ותקנות ועד הופעות בתקשורת כשצריך".