{25} {26} {29} {30} {27} {28}
מייסדים: ניר מינרבי, אמיר נוה ויהודה נוה
משקיעים: אנטרי קפיטל, Team8, HSBC
שנת הקמה: 2020 עובדים: 60 גיוסי הון: 63 מיליון דולר
לקראת סיום שירות הקבע שלהם, החלו ניר מינרבי ואמיר נוה, שניהם יוצאי תוכנית תלפיות היוקרתית, להיפגש כדי לתכנן את העתיד. לשניהם היה ברור שהם מתכוונים להקים יחד סטארט-אפ, אבל התחום עדיין היה פתוח, אולי מדעי המוח ואולי יישום כלשהו של ראיית מכונה. "אני התעסקתי בסייבר בצבא, ודווקא בגלל זה לא רציתי להמשיך במסלול הזה", מודה מינרבי.
מהר מאוד השניים הבינו שהתשובה נמצאת ממש מול עיניהם: אביו של אמיר, ד"ר יהודה נוה, הוא מומחה למחשוב קוונטי, עם ניסיון של שנים במחקר בתחום בטכניון וב-IBM. "על מחשוב קוונטי מדברים כבר 40 שנה, אבל בחמש השנים האחרונות התרחשה בו מהפכה אמיתית", מספר מינרבי. "כעת כבר לא שואלים כמו בעבר האם מחשוב קוונטי יקרה או לא, אלא מתי זה יקרה בדיוק, והתשובה היא שכנראה בקרוב. אז הבנו שאפשר לבנות משהו גדול בתחום".
השניים לא רק שאבו מנוה האב השראה, אלא גם צירפו אותו כמייסד לסטארט-אפ המחשוב הקוונטי שהקימו ב-2020 - קלאסיק (Classiq). נוה האב הוא הטכנולוג הראשי בחברה, שגייסה עד היום 63 מיליון דולר ומעסיקה כ-60 עובדים. "אפשר להגיד שהוא לקח את הסיכון הכי גדול משלושתנו כשעזב את IBM אחרי עשרים שנה", אומר מינרבי. נוה הבן מכהן כסמנכ"ל מוצר בחברה ומינרבי הוא המנכ"ל.
מחשב קוונטי מנצל את עקרונות מכניקת הקוונטים כדי ליצור מכונת חישוב חזקה ויעילה יותר מהמחשב הרגיל. בעוד מחשב רגיל עובד בצורה טורית, המחשב הקוונטי מריץ במקביל שורת פעולות, מה שיכול להגדיל לאין ערוך את עוצמתו.
בחודש שעבר חשפה IBM את המעבד הקוונטי החדש שלה שכולל 433 קיוביטים (ביטים קוונטים). זה אומנם פי שלושה יותר מאשר היו במעבד הקודם של החברה, אבל עדיין לא מספיק כדי להריץ את היישומים משני המציאות שכולם מצפים להם ממחשב קוונטי - יישומים שיסנתזו חומרים חדשים, יזהו דפוסים מורכבים בנתונים כאוטיים ואפילו יוכלו לפרוץ את ההצפנה של האינטרנט. כדי לבצע משימות כאלו, שייקחו מיליוני שנים למחשב רגיל בזמן ריאלי, נדרשת עוד קפיצה למעבדים של אלפי ועשרות אלפי קיוביטים.
אופציה אחת של קלאסיק הייתה להתמקד בבניית מחשב קוונטי, אבל המשמעות הייתה להיכנס לתחרות עם ענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון ו-IBM, שמשקיעות בו מיליארדים. במקום, החליטו מייסדי קלאסיק להתמקד בתחום הפחות צפוף של תוכנה למחשב קוונטי.
קלאסיק בונה פלטפורמה שמאפשרת פיתוח תוכנה למחשב קוונטי. במקום שהמפתחים יצטרכו לעבוד ידנית על כתיבת פקודות ספציפיות לכל קיוביט במחשב, משימה סיזיפית שרק מעט מומחים יודעים לעשות ושלוקחת זמן רב, הם יכולים לנסח את הפונקציונליות שהם רוצים להשיג והמערכת של קלאסיק תמיר אותה לפקודות לקיוביטים השונים.
אף שהמחשב הקוונטי עדיין אינו חזק מספיק, לקלאסיק כבר יש עשרות לקוחות משלמים - תאגידים ואוניברסיטאות. הלקוחות קונים רישיון שנתי לפלטפורמה בעשרות אלפי דולרים, כדי להתחיל לפתח בעזרתה את התוכנה שתשמש אותם כשהמחשב הקוונטי יעשה את הקפיצה הדרושה. ברולס רויס למשל, משתמשים בקלאסיק כדי להריץ סימולציות מורכבות של תנועת נוזל וגז במטרה לייעל מטוסים. "ארגונים שלא יתחילו לעבוד עכשיו על פיתוח תוכנה ויחכו עד שהמחשב הקוונטי היעיל יגיע, יפסידו במירוץ", פוסק מינרבי.
מינרבי מזהה שני סוגי מתחרים עיקריים שיש לקלאסיק. הסוג הראשון מורכב מחברות כמו זאפטאה (Zapata Computing), שגייסה 67 מיליון דולר. לפי מינרבי, זאפטאה פועלת יותר כספק שירותים שבונה ללקוחות את האפליקציה הקוונטית שלהם ידנית. "אנחנו נותנים ללקוחות את החכה והם נותנים לה את הדגים", אומר מינרבי. "זאת סוג חברה שמטרידה אותנו היום כי אנחנו יכולים להפסיד להם לקוחות, אבל בטווח הארוך ברור שהעתיד הוא טכנולוגי".
סוג שני של תחרות מגיע מסטארט-אפים כמו הורייזון קוונטום הסינגפורי, שמפתח גם הוא פלטפורמה לכתיבת תוכנה כמו קלאסיק. הורייזון קוונטום גייסה עד היום 16 מיליון דולר. "מכיוון שמדובר בתחום שנמצא בחיתוליו, אנחנו נחשבים כבר לשחקן המוביל בעולם בפיתוח תוכנה למחשב קוונטי, אפילו שאנחנו עדיין צעירים", אומר מינרבי. "רצנו קדימה וכבר יש לנו 30 פטנטים בתחום. המוצר של קלאסיק עובד על כל סוגי המחשבים הקוונטים הקיימים, בעוד לענקיות הטכנולוגיה אין אינטרס לבנות פלטפורמת פיתוח תוכנה שתרוץ גם על המחשבים של מתחריהם".
מינרבי התייחס גם לסוגיה שייתכן שלא יגיע כלל מחשב קוונטי יעיל וכל העבודה שהחברה עשתה תרד לטמיון: "כרגע זה יהיה סיפור גדול יותר אם לא נגיע למחשוב קוונטי מאשר אם כן, אבל אנחנו כסטארט-אפ רגישים כמובן לשאלת המתי. אם זה ייקח עוד ארבע-חמש שנים זה בסדר, אבל אם זה ייקח שמונה שנים ויותר וניכנס לחורף קוונטי, אז נדפקו. לזכותם של הלקוחות התאגידיים אפשר לומר שהם מוכנים להשקיע לאורך זמן בתחום. בגולדמן זקס לדוגמה מחזיקים צוות שעובד על קוונטים כבר שש שנים".