כעת נהנים בחברה הישראלית מהגאות בוול סטריט ומהנהירה אחר תעודות סל ומדדים, כמו S&P 500, למשל. פאנדגארד החתימה כמה מקרנות הענק של וול סטריט, כאלה שמנהלות 100 מיליארד דולר ומעלה, וחשפה בינתיים רק שני שמות שהסכימו לכך - סיטי וסטייט סטריט. היא צירפה אליה סביב שולחן המשקיעים כמה קרנות ענק כמו המילטון ליין ו-Key1 של יוצאי גולדמן זאקס, שהובילו בה השקעה של 100 מיליון דולר בחודש שעבר לפי שווי של כ-400 מיליון דולר, כך על פי ההערכה. קרן הענק צ'ארלס ריבר מסייעת להפיץ את המוצר בקרב שחקניות הענק.

שוק קטן, פוטנציאל הכנסות גדול

הגאות במסחר והפעילות הפיננסית בשנה האחרונה העלו את החברה על הגל. לפי ההערכה, הכנסותיה עולות באופן מתואם לעליות בפעילות קרנות הנאמנות, תעודות הסל ותכניות הביטוח אותן היא מנהלת - אם כי בשיעור נמוך יותר. בהתאם לכך, גם כשהשוק יורד היא סובלת מירידה בביצועים בשיעור נמוך מעט יותר.

בינתיים, החברה צומחת במהירות ומכפילה את הכנסותיה מדי שנה. קצב ההכנסות השנתי שלה עומד על פחות מ-20 מיליון דולר ובסביבת החברה מאמינים כי היא תמשיך לצמוח בקצב מהיר בהתחשב בגודל השוק - שווי המתחרה FIS עומד על כ-42 מיליארד דולר - ובחוזים הגדולים אליהם ניתן להגיע בו. השוק שעומד לרשותה, מוסדות פיננסיים גדולים המנהלים 100 מיליארד דולר ומעלה, קטן יחסית וכולל רק 400 שחקנים, אך כל חוזה שכזה מגלם הכנסות אפשריות של עשרות מיליוני דולרים לתקופה שיכולה להימשך אפילו עד 20 שנה.

גופים שמרניים שלא השתנו עשרות שנים

מלבד מספר השחקנים קטן, עומדים בפני פאנדגארד אתגרים לא פשוטים: עליה לשווק את המערכת שלה לגופים גדולים ושמרניים באמצעות תהליכי מכירה ממושכים, שבסופם היא נדרשת להחליף מערכות קריטיות שפעילות עשרות שנים ללא שינוי. עם זאת, המגמה בעולם הפיננסי ברורה: גיל הפרישה עולה, מספר החוסכים לפנסיה רק הולך וגדל, ואיתו המגוון ביכולות המסחר גם לנכסים מסוכנים יותר או פחות. בשנתיים הקרובות מתכוונת פאנדגארד לבצע קפיצת נחשול גם לשוק האירופי, לאחר הצלחה מסוימת בניו יורק ובבוסטון.