תחום: למידת מכונה ובינה מלאכותית בענף הבנייה
מערכת שמקבלת את כל הנתונים מאתר הבנייה ומשכללת את קבלת ההחלטות של המנהל בשטח בזמן אמת.
במשך כעשור עבדה באינטל, ובתפקידה האחרון ניהלה בה קבוצה גלובלית. "לנהל אנשים בסין זה לא כמו בישראל ובאירלנד, ואינטל היא בית ספר מדהים בניהול ולימוד תהליכים. לא היה יום שלא למדתי משהו. עזבתי כי נזקקתי לחופש כדי ליצור משהו חדש מאפס. אי אפשר להתחרות בתחושה של להגות רעיון ולראות אותו מיושם בשטח".
להיות יזמית "אחרי אינטל עשיתי הפוגה קצרה כדי להיות אמא, ובזמן הזה הקמתי בית ספר דמוקרטי. את הסטארט–אפ הקמתי ב–2016, ואחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לקבל עצה ממנטור להירשם לאקסלרטור הבינלאומי מסצ’אלנג’. נרשמנו, ואפילו ניצחנו. הזכייה נתנה לנו בוסט, ואפשרה לנו להמשיך לממן את הניסויים הראשונים ואת הגשת הפטנט".
"אבא שלי קבלן, גדלתי באתרי בנייה. באיזשהו ערב שורטט פתרון על דף נייר. אחי, שהוא מהנדס בניין ומנהל פרויקטים, אמר שהוא חייב שהמנהלים שלו יראו את זה. הם ראו והתלהבו, וככה קמה החברה. מדף נייר התפתחנו למוצר אמיתי. כיום אנחנו עובדים עם חברה אחת בארץ, ונמצאים במו"מ עם חברות בארה"ב".
"רצפת הייצור של אתרי בנייה מבולגנת ומבוזרת ויש בה המון ספקים, עובדים ורעש. זה פס ייצור לכל דבר ועניין, ואנחנו מסוגלים ללמוד את התהליך ולייצר ממנו תובנות. בשלב הראשון ייצרנו סנסורים שממוקמים במקום הכי אסטרטגי של אתר הבנייה - במנוף, מה שהופך אותו למעין מגדל פיקוח. אני מתחילה באיסוף מידע בשטח, ובמקביל בלימוד תוכניות הבנייה והביצוע. אני מפרקת את כל המידע ומנתחת אותו, כדי לדעת מה עומד לקרות שלושה צעדים קדימה, כך שאוכל להתריע בפני מי שצריך. המטרה היא לשנות תעשיות שלמות ממקום לא פולשני".
"לא לקרוא מייל פעמיים - אם פתחתי מייל, אטפל בו.
"חשוב לי לתכנן את היום לפי דקות. זה קשה, אבל יעיל. פגישה יכולה להימשך גם רבע שעה, ואם מתכננים את הזמנים מספיקים יותר במהלך היום.
"באינטל למדתי להיות רגישה לניואנסים ולפתח יכולת אמפתיה, לראות את האדם ולא את המשימה או את הביצוע. התחלתי כמנהלת חסרת סבלנות כלפי מי שלא הבין מיד מה אני רוצה, אבל למדתי לעצור, להקשיב ולהיות אמפתית.
"אני גם יודעת לבקש ולקבל פידבק. בצבא הבנתי שזה משהו שאני חייבת לפתח בעצמי, כמו שריר. זאת שאלה של מנהיגות".
"לעולם לא אזום פגישה בלי שהשקעתי רגע מחשבה במה שיש לי להציע לצד השני. לכנסים אני הולכת אם יש לי פוזיציה של דוברת, שמאפשרת לי לייצר קשרים בקלות בלי לבזבז זמן. הבאתי עכשיו לארץ ארגון מסן פרנסיסקו שנועד לעשות בדיוק את זה - הרעיון הוא יצירת קהילה, חברים מוזמנים על ידי מנהל הקהילה לפי המלצות של חברים אחרים, ופעם בחודשיים יש מפגש שבו כולם מדברים.
"פעמים רבות סטארט–אפ שיוצא משלב הסודיות רוצה לקבל פידבק רלוונטי. היופי הוא שזה מעגל, וכולם מציגים את עצמם, כך שהדיון מתנהל בשקיפות. החברים הם בדיוק מי שיכולים לתרום לקידום הטכנולוגיה בבנייה - מייסדים של סטארט–אפים, בכירים בחברות מבוססות כמו אוטודסק וטרימבל, בכירים בחברות הקבלניות, וכמובן, אנשי הון סיכון".
"השאלה היא לא אם יש לי חומרים מושלמים או אם עשיתי הכנה טובה לפגישה, אלא מה היכולת שלי להביא את עצמי ועד כמה יש לי כוח לסחוף אחריי אחרים. הפגישות היותר מוצלחות היו אלה שבאתי אליהן פחות מוכנה".
"הגעתי מהעולם התאגידי, ולמדתי שיש אנשים מדהימים באקוסיסטם הישראלי שרוצים לעזור, ורק צריך לדעת לבקש. אף אחד לא יעשה את שיעורי הבית בשבילנו, אבל אם נגיע עם בקשה ספציפית, זה יקרה".
"אני משתדלת לעשות את זה עם כל המנטורים שלי - אני מבקשת בקשות ספציפיות בלי להעמיס עליהם, כדי שאוכל לקבל את התוצאות שיעזרו לי".
"בתחילת השנה אחד המגזינים הגדולים בארה"ב פרסם קול קורא בכנס שמחבר בין קבלנים גדולים לבין טכנולוגיות בשלות, והם ביקשו דוברות.
"שלחתי בקשה והתקבלתי - הייתי הסטארט–אפ היחיד על הבמה. המסקנה שלי היא שצריך קצת להעז וגם קצת להתעלם מהדרישות היבשות, כי תמיד קיימת האפשרות שאת מועמדת טובה יותר מהאחרים. את ה’לא’ כבר יש לך. היום כל הלידים שלי לארה"ב הם מהכנס הזה".
