תחום: ניתוח ביג דאטה
גיוסים: אין. בעלים ומשקיעה יחידה
"אלגוריתם סטטיסטי שמסוגל להתממשק לכל מערכת בשוק האנרגיה בזמן אמת, ולהתריע על תקלות מתפתחות. אנחנו יודעים למנוע תקלות קריטיות בדליפת נפט או גז, למשל. אנחנו אוספים מידע מכל הצנרות והטורבינות, והאלגוריתם מזהה סטיות מינימליות בציוד. כל סטייה היא התחלה של תהליך שיוביל לקריסת המערכת או לתקלה קריטית ששווה עשרות ולעתים מאות מיליוני דולרים ללקוח. מספיק שציפור נכנסת לטורבינה והיא מושבתת למשך יום, העלות היא יותר מ–10 מיליון דולר. בואי נגיד שאנחנו המובילאיי של שוק האנרגיה.
"אנחנו חברה של ביג דאטה אנליטיקס, היחידים בשוק הזה, ואין לנו מתחרים".
"יש לי עוד שתי חברות, אחת לפיתוח עסקי ואחת לייעוץ והשקעות, ועסקתי במסחור טכנולוגיות החוצה, בעיקר לרוסיה ויפן, שאני דוברת את השפות שלהן. ב–2010 פנה אליי מדען שכתב תיאוריה על ניטור מנועים למטוסים ומסוקים בזמן אמת. "פיתחתי את הרעיון שלו למוצר, וראיתי שאנחנו מסוגלים לתת התרעה של שש דקות, שזה דבר ענק. אבל בגלל שזה תחום רווי ואי אפשר להתחרות בו, חיפשנו תחום אחר, ואחרי מחקר עשינו שיפט לתחום האנרגיה. כבר חמש שנים אני פועלת במימון עצמי".
"כשפתחתי את החברה היה לי לקוח עם רווח מהיום הראשון, כך שנכנסתי לשוק עם דריסת רגל משמעותית. היום, אחרי שנה וחצי, כבר הכנסתי את החברה ל–20 שווקים. יש התעוררות לצורך הזה".
"להיות אישה בתחום כל כך גברי זה מאוד קשה, כי מצפים לגבר וכשרואים אישה חושבים אוטומטית שהיא המזכירה, במיוחד בתחום כמו אנרגיה.
"ביזמות צריך הרבה כוח רצון, כולם והכול יכולים להפיל אותך, במיוחד אם את אישה, כי גברים לא מקבלים בקלות אישה מצליחה - זה מאיים עליהם".
"גיליתי שאת לבד במערכה, ושבסופו של דבר כל אחד דואג לעצמו. גם כשליוויתי יזמים הבנתי שזאת תעשייה, וזה ביזנס. היום כשאני יזמית בעצמי זה צורם לי, לכן אני נותנת ייעוץ חינם לכל מיני סטארט–אפים שאני אוהבת.
"אני רוצה לעזור מכל הלב וללא תמורה לאלה שיש להם סטארט–אפ טוב, ותשוקה אליו. בסופו של דבר, היזם לבד במערכה, הכסף אוזל על ימין ועל שמאל, וההחלטות הן רק שלו".
"אני ישנה פעמיים בשבוע, כי אין לי מספיק זמן ביממה. יש לי 2,000 מיילים ביום, ו–500 הודעות ברשתות החברתיות. אני מתייגת הכול בתיקיות ועושה גיבויים, אבל הכלי שהכי עובד הוא התזכורות בקלנדר - הכול רשום שם. יש לי שלושה טלפונים, למקרה שאחד קורס".
"אני לא יכולה לדרוש מאחרים מה שאני דורשת מעצמי. הדרישות שלי מעצמי מאוד גבוהות, והבנתי שזה לא יביא לשום מקום אם אדרוש אותו הדבר גם מאחרים. זה יהיה לקפוץ מעל הפופיק.
"הבנתי שאת ההרגשה שלי של כמה שאני חרדה לעסק וכמה שאני נהנית ממנו, אף אחד לא יכול להבין. לכן אני מתאימה את עצמי לעובדים שלי. קודם פסלתי את כל העובדים, ואז הבנתי שאני צריכה להנמיך ציפיות".
"אני מאמינה ברפלקסיה. טעויות גורמות למפח נפש, אבל גם למחשבה, הרהור ולמידה. אני עושה רפלקסיה על כל מה שנחשב ל’לא הצלחה’ - אני בודקת את עצמי, האם זה תכנון של משהו שלא קרה? עסקה שנפלה בגלל משהו? לא צריך לטבוע ברגשות אשם על משהו שלא הצליח.
"הסדק שאת יוצרת בעצמך ייתן לגיטימציה לאנשים אחרים לפרוץ אותו, ולתת למים לחלחל בו - תהיי שלמה עם עצמך".
