פחות שירותים לצרכן הסופי או לעסקים קטנים, בלי אפליקציות, או שירותי ביטוח, וללא מוצרי "הישארות בבית" ● הסטארט-אפים המבטיחים של 2022 הן סדנאות פיתוח תוכנה שמייעלות תהליכים עבור חברות ענק ושמסייעות להן לצלוח את המשבר הכלכלי ● כל מה שאפשר ללמוד מרשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס
בשנים האחרונות התאמצו הישראלים להוכיח שהם יכולים לנצח את האמריקאים במגרש הביתי שלהם: להקים מותגי ענק צרכניים ולשווק אותם ישירות לצרכן האמריקאי או המערבי באמצעים מקוונים. כך פרחו להן חברות ביטוח דיגיטלי כמו למונייד, אפליקציות ללימוד נגינה כגון ג'ויטיונס או לשיפוץ תמונות סלפי כמו פייסטונס, תוכנות לניהול משימות כמו מאנדיי ושירות לבניית אתרים כמו אלמנטור. כולן דורגו בעבר במקום גבוה ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס על ידי מיטב המשקיעים הישראלים.
השנה, ברור שחברה הנסמכת על הלקוח הסופי, או אפילו על עסקים קטנים תתקשה לצמוח בשיעורים גבוהים. השתוללות המחירים והפיטורים ההמוניים מקטינים את כוח הקנייה של הצרכן הממוצע, שנעשה הפכפך ביכולת שלו להישאר נאמן למותג, בעת שעלויות השיווק בהגעה אליו נותרו גבוהות. לכן, השנה נעדר מקומן של אפליקציות להורדה, אינשורטק, מסחר אלקטרוני, או למידה אישית.
לא פלא שחברות - כמו אלה המדורגות בצמרת הרשימה - מעדיפות לפנות באופן ממוקד ללקוחות ענק המחפשים להתייעל, ולגדול עמן ככל שתהליכי הקיצוצים שלהם מתרחבים. זהו אולי הטרנד המרכזי המשתקף מהרשימה השנה.
בשורת ההתייעלות אותה מציעות החברות הישראליות נעשית בדרך כלל באמצעים של בינה מלאכותית המשפרת תהליכים ארגוניים כמו ייצור, שיווק, פיתוח וניהול כספים, וכביכול מייתרת את עבודתם של השכירים, המבצעים עבודה ידנית לרוב. בהזדמנויות אחרות, היא מגבירה את השקיפות של המנהל כלפי הארגון ומאפשרת לו לנטר בזבוזים ולקצץ היכן שצריך, מסייעת למחלקות שונות לעבוד יחד, למנוע כפילויות וליצור שפה משותפת, ולא פחות חשוב: להצדיק הגירה ממספר תוכנות ישנות לתוכנה יעילה אחת.
החברה המדורגת במקום הראשון, פרוטאנטקס, למשל, מוזילה את תהליך פיתוח וייצור השבבים על ידי איתור תקלות בכל אחד מהשלבים ומסייעת למחלקות שונות בתוך מפעלי ייצור, ענקיות רכב וטכנולוגיה לדבר זו עם זו. בילדוטס משתמשת בבינה מלאכותית ועיבוד תמונה כדי לתאם בין מנהלי בניין, קבלנים ועובדים ולאתר תקלות מבעוד מועד ואי-חפיפה בין התוכניות לביצוע בפועל; חברת הפינטק מאש פיימנטס מאפשרת למנהלי הכספים בחברות הייטק ובארגונים גדולים לשים לב בזמן להוצאות מיותרות ולנהל באופן ריכוזי יותר את ההוצאות בארגון. וולנט חוסכת לחברות את הצורך לשכור מומחי מצגות מכירה ואילו פקאן מאפשרת לצוותים עסקיים להבין את הלקוחות שלהם גם בלי להעסיק אנליסטים ממולחים.
יוצא אחד מן הכלל למגמה זו היא בוקאוויי (Bookaway), חברה שרוכבת על טרנד התיירות שחזר לקצבי טרום-הקורונה. בוקאוויי מאפשרת לתיירים לרכוש כרטיסים לתחבורה ציבורית במדינות מתפתחות בעלות תשתית מיושנת. היא מהדהדת את אפקט החזרה לשגרה, בו התיירים מפצים על שנים של הסתגרות בבתים, ומקדמים אגב כך את מניות חברות התעופה והנפקות של חברות תיירות דיגיטלית כמו טריפאקשנס הישראלית-אמריקאית.
נראה שהמיקוד בארגונים גדולים נעשה על חשבון, או בנוסף לעסקים קטנים ובינוניים. מעגלי המכירה לחברות גדולות אמנם ארוכים יותר, אבל בעידן הפוסט-קורונה מקובל לערוך אותם גם מרחוק, ולהציע יותר תוכניות לסוגים שונים של ארגונים. אם בעבר היה נדרש איש מכירות כדי למכור מוצר לארגונים שכאלה, כיום יותר ויותר חברות מפתחות אתר לשירות עצמי. כך גם קל יותר לחברות לצמוח: באמצעות מכירת שירותים אונליין. לאחר מכן, בעזרת שימוש באנשי תמיכה וקמפיינים שיווקיים ללקוחות קיימים הן מגדילות את המוצרים הנמכרים ומשמרות את הלקוח לזמן רב.
גם השנה עשר החברות המובילות, כמו העשירייה שלאחריה וגם זו השלישית - עדיין חסרות חברות מתחומים אחרים, כמו פודטק, אגריטק וקלינטק. למרות משבר האנרגיה והאקלים החמור, ענף ההייטק הישראלי עדיין לא משופע בחברות צומחות בתחום, שנכנסות להגדרות הדירוג: חברות צומחות מאוד בעלות פוטנציאל רווחיות, הנמצאות במסלול להנפקה עוד שנתיים או שלוש - במידה ודלתות שוק ההון יפתחו.
הישראלים עושים את הדבר שהם יודעים לעשות הכי טוב: לשפר באמצעות תוכנה תהליכים קיימים. אי אפשר להאשים את המשקיעים הישראלים: זמן רב נדרש כדי לטפח חברות לשלב הצמיחה המהירה, בוודאי חברות בתחומים מורכבים כמו תחליפי מזון או דלק ירוק הדורשים תקופת פיתוח וחינוך שוק ארוכה. נושא האקלים והאנרגיה הוא אחד המדוברים מזה שנים, אך נדמה שרק המלחמה באוקראינה שפרצה לפני תשעה חודשים והטלטלה במחירי הנפט והגז החלו לשנות את המטוטלת ויקח זמן עד שנראה את גל הסטארט-אפים המבטיח בתחומים אלה.
חזרה לרשימת הסטארט-אפים
