יש משהו מנחם במחשבה שהעבר קרוב • הוא שוכן מתחתינו, ולא כל כך עמוק, אפשר להגיע אליו, ללמוד ממנו
אדם הוא כמו גלקסיה: נראה שבלי החומר האפל, הסודות, השריטות, ההדחקות, אתה דליל ושקוף ולבד
ביקום חליפי, לראש ממשלת ישראל ולי היו יכולות להיות בדיחות פרטיות שרק שנינו נבין בחדר מלא אנשים
בגובה מאה קילומטרים מעל פני כדור הארץ ירחף ג'ף בזוס, אוחז בחלום הילדות שלי
האופציה התל אביבית: האיחוי והריפוי אולי לא יגיעו, אבל מה זה משנה • קחו את המילים הגדולות ותנו לנו כמה ימים קטנים, רגילים כאלה
גם נפילה שלא פוגעת, נספרת, משפיעה, ומצטברת בנפש המסוכסכת • כל נפילה פוערת מכתש קטן
חזרתי הביתה מלוד עם לב במשקל של 12 טונה. המעלית בקושי סחבה אותי. צנחתי כמו אבן לשינה טרופה ומלאת ביעותים, שנקטעה על ידי עוד אזעקה
כל-כך הרבה צעדים קטנים נעשו בכיוון הנכון - צעדים צולעים, מהוססים, אבל בכיוון הנכון • עכשיו צריך להתחיל הכול מהתחלה, רק ממקום יותר נמוך
אני כל כך כועס, בחיי. גם על עצמי, שעדיין יש לי ציפיות מנבחרי הציבור ושלוחיו, אבל בעיקר על נבחרי הציבור ושלוחיו שהגיעו לשפל שאין כמותו
אני קצת מבין את נתניהו שמוכן לוותר על הרבה, ובלבד שלא לעזוב את המעון בבלפור • הדירה שאני גר בה לא שלי, כמו שבלפור הוא לא הבית שלו, אבל אחרי כל השנים באותו הבית, תסכימו, לפעמים תחושות השייכות והבעלות יכולות קצת להתבלבל בתוך הראש
אפשר להסכים על זה שהלכנו רחוק מדי עם המריבות, הניכור, השבטים, המחנות והמכות • אז מה עושים? לחזור אחורה אי אפשר, וגם לעצור את הזמן אף אחד עדיין לא הצליח, אבל הלו, לא חייבים להמשיך וללכת במעגלים - תמיד אפשר לשנות כיוון
לא צריך להיות חוקרי פיזיקה כדי להבין שהמודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית כבר לא מספיק
השבוע קרו לי כמה אירועים שנתנו לי חתיכת פרספקטיבה על החיים וגם השכיחו ממני את המדינה והממשלה
בחיי שאין לי שום חשק לטוס לחו"ל כרגע. תמיד אהבתי את הארץ, אבל בשנה האחרונה מערכת היחסים שלנו עברה שלב
כתבתי לכם שלא אצביע, אבל אין לי אומץ. ביום שלישי אצביע, ולו רק כדי שלא לוותר על הזכות לקטר עד הבחירות הבאות
אני שומע על שלל יוזמות לתמריצים לעובדים שיחזרו לעבוד, ויש לי רעיון לתמריץ שיכול להיות נחמד: מה דעתם על ליצור מקומות עבודה הוגנים יותר?
בחירות 2021בנימין נתניהוהורים וילדיםהפגנותהקורונה הכלכליתחיסון לקורונהימי קורונהנגיף הקורונהרצועת עזהתרבות