פרוטוקול קיוטו אומץ ב-1997 ומחייב מדינות מתועשות להפחית את הפליטה המשותפת של גזי חממה בשיעור של 5.2% יחסית ל-1990.מדינות שחתמו על פרוטוקול קיוטו מתחייבות להפחית פליטת פחמן דו-חמצני וחמישה גזי חממה אחרים, להם מיוחסת ההתחממות הגלובלית. זאת, כאשר מדינות, אותן מגדירה האמנה כמתפתחות, פטורות מהתחייבויות דומות. פרוטוקול קיוטו הוא תוספת לאמנת היסוד של האו"ם לשינויי אקלים, שנחתמה ב-1992. בבסיס האמנה עומדת דאגה עולמית נוכח ההתחממות ההדרגתית - טמפרטורת כדור הארץ עלתה בממוצע ב- 0.6-0.3 מעלות צלסיוס מאז 1860 וצפויה לעלות עוד כ- 1-3.5 מעלות עד 2100. ההתחממות גורמת לאירועי מזג אוויר קיצוניים, עליית מפלס פני הים, בצורות ועוד. ישראל אשררה את האמנה ב-1996, ונכון למארס 2008, 192 מדינות הן צד לאמנה. כדי שניתן ליישם את צעדי ההפחתה הקבועים באמנה, אומץ פרוטוקול קיוטו. צפוי כי בעתיד יופנו דרישות הפחתת פליטות גזי חממה גם כלפי המדינות המתפתחות. ישראל אישררה את פרוטוקול קיוטו ב-2004, והיא נחשבת למדינה מתפתחת, למרות שהשוואת פליטות פחמן דו-חמצני בינה לבין מדינות אחרות מראה, כי ישראל נמצאת ברמה אחת עם המדינות המפותחות.