שוק ניירות הערך המסחריים (CP) ממשיך לתפוס תאוצה. היום הודיעה אפריקה ישראל, כי בכוונתה לגייס עד 600 מיליון שקל באמצעות CP. נזכיר, כי CP הן איגרות חוב קצרצרות לטווח של חודשים ספורים בלבד, שמטרתן לסייע לחברה בניהול הנזילות השוטפת.
אפריקה היא אחת החברות הוותיקות שמגייסות אשראי באמצעות CP, שכן היא עושה זאת כבר מספר שנים. החידוש כעת הוא שהחברה דירגה את ה-CP באמצעות חברת מדרוג, על-מנת שקרנות הנאמנות הכספיות יוכלו להשתתף בהנפקה. ה-CP של אפריקה זכו בדירוג 1P. בכך, מצטרפת אפריקה לחברת גמא מימון, שגייסה בשבוע שעבר 100 מיליון שקל. אפריקה וגמא הן ככל הנראה סנוניות ראשונות לקראת גל הנפקות מסוג CP.
עד לאחרונה שוק זה היה מנומנם למדי. בעוד שבעולם מנהלות ה-CP כ-2.5 טריליון דולר, הרי שבארץ שוק זה הכיל על-פי הערכות כמה מיליארדי שקלים בודדים, כשעיקר המשקיעים ב-CP היו קופות הגמל וחברות הביטוח.
לפני חודש וחצי החל שוק ה-CP להתעורר. הסיבה לכך היא פריחת הקרנות הכספיות. קרנות אלה נכנסו בסערה לשוק בתחילת ינואר, ובתוך חודש וחצי גייסו יותר מ-7 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות הן קרנות סולידיות במיוחד, המשקיעות בעיקר במק"מ עם מח"מ ממוצע של שלוה חודשים. כמו כן, יכולות הקרנות הכספיות להשקיע ב-CP, וזאת למרות שמדובר בני"ע שאינו סחיר.
הגיוס המאסיבי של הקרנות הכספיות עורר צימאון מצד הביקוש ל-CP, כשנראה ששוק הקרנות משווע להנפקות שכאלה.
"שוק ה-CP הוא כרגע שוק של קונים", אומרת טל רובינשטיין, סמנכ"ל כלל חיתום ואחראית על תחום ני"ע מסחריים בחברה. "בכל שבוע אנחנו מקבלים כמה טלפונים ממנהלי קרנות, שרק מחכים למוצרים הללו, שצפויים לתת להם את התשואה העודפת בקרנות הכספיות", היא מציינת.
מצד אחד, הקרנות הכספיות הן מוצר מאוד פופולארי המגייס כספים רבים, במיוחד בתקופה זו בה הציבור רק מחפש מחסה מפני הסערות בשווקים. מצד שני, מנהלי הקרנות מתקשים להתחרות באפיק זה, שכן מדובר במוצר גנרי למדי. הבדלי התשואה בין המנהלים השונים הוא אפסי. ה-CP הוא למעשה המקור המרכזי ליצירת תשואה עודפת ויתרון על פני מנהלי קרנות אחרים, ולכן מחכים מנהלי הקרנות השונים בכיליון עיניים לכל הנפקה.
יתרון משמעותי נוסף עבור קרנות הנאמנות הוא הנזילות הגבוהה שה-CP מציעות. ל-CP תחנות יציאה אחת לשבוע. כלומר, מדי שבוע יכולות הקרנות לדרוש את כספן בחזרה מהחברה. בקרנות נאמנות הנחשבות למוצר תנודתי שסובל מגלים של פדיונות וגיוסים, היתרון הזה קריטי. "התחנה מוגדרת מראש בערך מתואם, כך שהפדיון לא יכול להיות בהפסד", אומרת רובינשטיין.
לעומת זאת, באחזקה באג"ח קונצרניות רגילות אין תחנות יציאה, אלא יש למכור את האג"ח בשוק. הנזילות הנמוכה המאפיינת את האג"ח הקונצרניות גרמה לכך שבקיץ האחרון, בגל הפדיונות הגדול בקרנות הנאמנות, נאלצו הקרנות למכור את האג"ח שהחזיקו בכל מחיר. כך, נגרמו הפסדים כואבים למשקיעים רבים. תחנת היציאה השבועית בקרנות הכספיות מונעת תרחיש דומה.
למרות הפריחה של הקרנות הכספיות, יש לזכור כי היקף הביקוש אותו הן יכולות להזרים ל-CP הוא מוגבל. כל קרן כספית יכולה להחזיק עד 25% מנכסיה ב-CP, וכן קרן נאמנות רגילה יכולה להשקיע רק עד 5% מנכסיה במכשיר זה, מכיוון שמדובר בני"ע לא סחיר.
כמו כן כל קרן כספית יכולה להשקיע עד 2.5% בנכסיה באותו CP. משמעות מגבלה זו היא שבהיקף הקרנות הכספיות הנוכחי העומד על כ-7 מיליארד שקל, סך הקרנות הכספיות יכולות לרכוש 175 מיליון שקל באותה הנפקה. כך לדוגמה, אם אפריקה אכן תגייס 600 מיליון שקל, רק פחות משליש מהסכום יוכל לגייס בקרנות הכספיות.
גם אם הקרנות הכספיות ימשיכו לצמוח בקצבים חדים ויגיעו להיקף שוק של 20 מיליארד שקל, הרי שבהנפקה מסוימת הקרנות כולן יוכלו לרכוש רק עד חצי מיליארד שקל. "קבענו מגבלות קשיחות שכאלה, שכן המטרה המרכזית שלנו היא שהקרנות הכספיות יהיו סולידיות ככל האפשר. החשש הוא ממצב שבו קרן אחת תציג תנודתיות, ובכך תהרוס את התדמית הסולידית של כולן", מסביר דודו לביא, מנהל מחלקת הפיקוח על קרנות הנאמנות ברשות ני"ע.
"יש אמנם מגבלות על היקף הרכישה של CP בקרנות, אולם צריך לזכור כי העובדה שניתן לקרנות הכספיות להשקיע ב-CP החייתה שוק שלא היה קיים לפני כן. גם הקלות שניתנו בעבר להנפקות שכאלה לא סייעו. בעקבות כניסת הקרנות הכספיות נוצר רחש בשוק לגבי ה-CP, וכעת גם גופים נוספים כמו קופות הגמל מתעניינים בהשקעה במכשיר", הוא מוסיף.
עשר הנפקות בדרך
גם בקרב החברות יש התעניינות בגיוס חוב באמצעות CP. "יש כמה חברות הנמצאות בתהליך דירוג, ולהערכתי הן ייצאו לגיוס בשבועות הקרובים. כמו כן, כל נייר שמונפק יוצר גל של עניין בקרב החברות", אומרת רובינשטיין.
היתרון המרכזי עבור החברות הוא כמובן עלויות גיוס נמוכות יותר, לעומת גיוס באמצעות הלוואת On-Call מהבנקים (הלוואה קצרת מועד המתחדשת בדרך-כלל באופן אוטומטי).
בשוק ההון מעריכים שעלות הגיוס באמצעות CP נמוכה ב-0.5%-1% לעומת הלוואת On-Call מהבנק. עודפי הביקוש ל-CP יוצרים מצב, שבו חברות יכולות לגייס בריבית נמוכה יחסית, מה שהופך את השוק הזה לאטרקטיבי במיוחד עבורן. "להערכתי, בעוד כמה חודשים, כשיצטרפו הנפקות נוספות, תחל התחרות על הריבית", אומרת רובינשטיין.
יתרון נוסף הוא גיוון מקורות האשראי של החברה. ישנן חברות רבות, במיוחד חברות גדולות כמו אפריקה ישראל, שנמצאות קרוב למאוד למגבלת לווה בודד במערכת הבנקאית. ה-CP הוא מקור נוסף המאפשר להן "לשחרר את החגורה", לפנות מסגרות אשראי ולנתב את המסגרות הבנקאיות לכיוון הטווח הארוך יותר.
מנגד, החיסרון לחברות נובע מהנזילות הגבוהה של ה-CP. המשקיעים רשאים מדי שבוע לדרוש את כספם בחזרה, ועל החברות לספק זאת. לעומת זאת, בעבודה מול הבנקים - הבנק בדרך-כלל גמיש יותר.
היתרונות בגיוס CP רבים, ובכל זאת עד לאחרונה שוק זה כמעט שלא היה קיים. אבל, כעת מסתמן כאמור שהשוק מתחיל לתפוס תאוצה. "רשות ני"ע והבורסה מעודדות את המכשיר ומספקות כל הזמן פתרונות אד-הוק לכל מיני סיטואציות, כדי לאפשר את ההנפקה ולהביא לצמיחת השוק", אומרת רובינשטיין. עד היום הונפק CP אחד שהקרנות יכולות להשקיע בו, והוא של גמא מימון. כעת נראה, כי גם אפריקה עומדת להנפיק, ועל-פי הערכות בשוק ההון, בתוך כמה חודשים יונפקו עוד כ-10 ניירות שכאלה. לא מן הנמנע שבטווח הארוך כל החברות הגדולות ישתמשו במכשיר הזה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.