המשבר בהדסה: בג"ץ שלח את הצדדים לגישור אצל רובינשטיין

המשבר בבית החולים הדסה עובר לפסים של גישור - כך החליט היום (ג') בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. השופטים יורם דנציגר, עוזי פוגלמן ונעם סולברג, שישבו בהרכב שלפתחו נתגלגל המשבר, היו נחושים להביא את הצדדים להתחיל בגישור אצל השופט אליקים רובינשטיין, שפרש רק לאחרונה. עם זאת, על-פי העמדות שהשמיעו הצדדים הנצים בדיון ולאחריו - יש סיכוי שהנושא ישוב עד מהרה לפתחו של בג"ץ.

בעתירה עצמה שהוגשה לבג"ץ עלו 3 דרישות עיקריות: פסילת המודל שהחל ליישם משרד הבריאות, אשר במסגרתו רופאים מבית החולים שיבא מתגברים את המחלקה בהדסה; הענקת היתר להקמת מחלקה מקבילה בבית החולים שערי צדק; והדחתו מהתפקיד של מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין.

השופט דנציגר מסר את החלטת ההרכב לאחר שהשופטים התייעצו ביניהם: "הגישור יתחיל ביום רביעי, והשופט רובינשטיין, שקיבל את אישור הנשיאה ויעשה זאת ללא תמורה, יקיים פגישות עם כל הצדדים. הראשונים יהיו, בשעה תשע, העותרים; בעשר - המדינה; לאחר מכן שערי צדק; ואז פגישה עם הרופאים".

דנציגר הוסיף כי "המגשר יעדכן ביום חמישי ב-11, העתירה תיוותר תלויה ועומדת, ואנו נקפיד לעקוב אחרי כל ההליכים".

השופט יצר כעס בקהל ההורים כשאמר: "אוסיף כי השופט רובינשטיין מוסר לידיעת הצדדים כי הוא מכיר חלק לא מבוטל מהגורמים, כמו פרופ' יונתן הלוי (מנהל שערי צדק) וכמו פרופ' רוטשטיין שטיפל באופן אישי באביו של השופט רובינשטיין".

ההכרעה לפנות לגישור ניתנה כנגד עמדת הורי הילדים החולים העותרים, כפי שהובעה במהלך הדיון היום: "מעט מדי ומאוחר מדי. ההורים עברו יותר מדי גישורים שלא יצא מהם מאום".

ההורים עמדו במרכז הדיון וגם מחוץ לדיון עצמו, כשחלקם קיבלו בצעקות ובקללות את מנהל בית החולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין - תופעה שחזרה על עצמה במהלך כל אחת משתי ההפסקות לאורך הדיון.

רוטשטיין עצמו כנראה לא צפה את עוצמת ההתנגדות, כשאמר לפני שנכנס לאולם כי "התקווה היא שזה באמת יסתיים לטובת כולם".

לא כל ההורים היו משוכנעים שיש להתנגד לגישור, אולם הדעה השלטת הייתה ש"גם אחרי הגישור יחזרו לבית המשפט". לדעת ההורים, רוטשטיין עצמו משלה את הציבור ולא מעוניין בפתרון, כי "אין פתרון שיחזיק מים בהדסה. המחיצה המתוכננת לא תהפוך את המחלקה למחלקת ילדים".

בא-כוחם של ההורים, עו"ד אליעד שרגא, נימק בדיון את ההתנגדות לגישור גם בכך ש"לפני כחודש הוגשה העתירה, והוגשו בה 5 בקשות להקדמת הדיון בה, והן נדחו על-ידי בית המשפט - בניגוד לבקשות הפרקליטות - כשהטיפול לא מתבצע וההורים שובתים רעב".

עו"ד שרגא הוסיף כי "הייתה הסכמה להליך גישור, ולמרות זאת קיבלנו סירוב מהשר לאחר הגישור הראשון", ומעל לכל - "בית החולים לא יקבל את הפתרון אליו נגיע בגישור".

נציגת המדינה בדיון הסכימה לגישור, אך עמדה על כך שיהיה תחום בזמן וייערך בפיקוחו של בית המשפט. בתגובתה לעתירה כתבה המדינה כי יש ללכת לגישור מוסכם לטובת הילדים. בתגובתה לעתירה טענה המדינה כי אין צורך אמיתי בהקמת מחלקה מקבילה בשערי צדק, וכי גם הנהלת שערי צדק לא כללה דרישה כזו ברשימת הדרישות מנובמבר האחרון.

עוד טענה המדינה כי "משרד הבריאות סבור כי הנסיבות אינן מביאות למסקנה שיש הצדקה להדיח את פרופ' זאב רוטשטיין מתפקיד המנכ"ל. חילוקי דעות מקצועיים וניהוליים ברפואה תמיד היו ותמיד יהיו. ביחס להתבטאויותיו - אכן מוטב ונכון היה להימנע מהן".

נציגת הרופאים המתפטרים, עו"ד ארנה לין, הביעה את העמדה ש"אפשר להציע גישור אחרי ששומעים את העתירה - ממילא כולנו היום כאן". עמדה זו, שביקשה מבית המשפט להתחשב בעמדת ההורים, שונה מזו שהובעה בעבר, במסגרתה הרופאים הסכימו עקרונית לגישור בחסות בג"ץ.

השופט פוגלמן ציין בתגובה כי בהיעדר גישור - הצדדים יצטרכו ממילא להגיש תגובות. "מוצע פה מודל שהוא מיידי מבחינת הזמן, ללא הפוגה ובזמינות מלאה ודחיית ההצעה תהיה בכייה לדורות".

לחץ דומה יצר השופט סולברג בפנותו ללין: "הצעתנו תחומה בזמן, והיא ההצעה הטובה ביותר, למיטב קריאתנו את החומר".

נציג ההורים, עו"ד שרגא, אמר לאחר הדיון כי "אין מה לדאוג, ואנחנו ננצח. השופט רובינשטיין ילמד להכיר את הפציינט רוטשטיין, זה בקומה אחרת לגמרי. הרופאים לא יחזרו להדסה. איזה בן אדם נורמלי היה חוזר למקום עבודה שפורץ למחשבים ולתיק האישי?". הוא הוסיף כי "יומיים-שלושה ונדע אם הגישור יצליח - אם תוקם מחלקה בשערי צדק".

שר הבריאות יעקב ליצמן, בתגובה לתוצאות הדיון ולאמוציות החריגות במהלכו, פנה להורים וביקש "לשים את העבר מאחורינו ולתת הזדמנות אמיתית למהלך הזה, לטובת הילדים". לדבריו, "משרד הבריאות מייחל לכך שבמסגרת הגישור ימצא פתרון למשבר". 

רוטשטיין עצמו התבטא מיד בתום הדיון ואמר ל"גלובס": "בית המשפט נתן החלטה טובה שמעידה על הבנה את המצב. סוף-סוף אפשר יהיה להידבר, אחרי ש-7 חודשים לא הייתה הידברות".