תוצאות האמת בצרפת: השמאל ניצח בבחירות, אך אין רוב לאף מפלגה

גוש השמאל בצרפת - המורכב מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, הירוקים, הקומוניסטים ומפלגת השמאל הקיצוני LFI - הוא המנצח של הבחירות בצרפת, שבוע בדיוק אחרי שהסיבוב הראשון הראה כי גוש הימין נמצא "בשערי השלטון" והיה בעל סיכוי להקים ממשלה.

● "נער הפוסטר" שעוזר לימין הצרפתי להחליק את התדמית הבעייתית 
● פרשנות | ניצחון הלייבור בבריטניה: הציפיות בשמיים, אבל המציאות הגלובלית מעבר לפינה 

תוצאות האמת שפורסמו בצרפת הבוקר (ב') מעלות כי הגוש זכה ב-188 מושבים מתוך 577 המושבים בפרלמנט, והוא הגדול ביותר בו. גוש המרכז, "יחד", בהנהגתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, קיבל 161 מושבים, בעוד גוש הימין, בהובלת מפלגת "האיחוד הלאומי", בהנהגת מרין לה-פן וז'ורדן ברדלה, זכה ב-142 מושבים. מפלגת המרכז-ימין "הרפובליקנים" קיבלה 48 מושבים ויתר 38 המושבים הלכו למפלגות קטנות.

התוצאה המפתיעה דחקה את "האיחוד הלאומי" מהמקום הראשון שחזו לה המדגמים לפני שבוע, למקום השלישי. היא תוצאה של קמפיין רב-עוצמה שהתפתח בשבוע האחרון, שקרא ל"חזית הרפובליקנית" - ברית רעיונית של כל המפלגות הלא-קיצוניות - "לעצור" את עלייתה לשלטון של המפלגה. מאות מועמדים מגוש השמאל (NFP) ומגוש המרכז (ENS), במחוזות בהם "האיחוד הלאומי" איימה לנצח, הסירו את מועמדותם בשבוע האחרון, והפצירו בבוחריהם להצביע לכל מועמד שאינו מהימין הפופוליסטי או השמאל הקיצוני. 

התוצאות התקבלו אמש בתשואות במפלגות השמאל, שקראו לבוחריהם בימים האחרונים לצאת בהמוניהם ולהצביע. שיעור ההצבעה היה הגבוה ביותר מזה שלושה עשורים, עם כ-68%. לפי הנוהג, הנשיא מטיל את הקמת הממשלה על הגוש הגדול ביותר, אולם הוא אינו מחויב לעשות זאת. מועמד הגוש לראשות הממשלה הוא רפאל גלוקסמן, מהמפלגה הסוציאליסטית.

מנהיג המפלגה העמיתה בגוש - "צרפת הבלתי-כנועה" - ז'אן לוק מלנשון, אמר בנאום אמש כי הוא מצפה שהנשיא "יטיל על מועמד השמאל" את מלאכת הרכבת הממשלה. הוא חגג את הניצחון היחסי של הגוש, ואמר כי הציבור "בחר במדיניות שלנו". בין היתר, הגוש קורא להוריד את גיל הפנסיה ל-60 (במקום הרפורמה של מקרון שהעלתה אותו ל-65), לבצע רפורמה שתקל על מהגרים לא-חוקיים להסתדר בצרפת, להעלות משמעותית את שכר המינימום ולפקח על מחירי מוצרי יסוד.

שקט והלם השתררו במטה מפלגת "האיחוד הלאומי", שספגה בסיבוב זה מפלה גדולה יותר מזו שחזו לה הסקרים האחרונים. המפלגה הפסידה ברוב מכריע מבין כ-300 מרוצים בהם הובילה בסיבוב הקודם, בשל התגבשותה של "החזית הרפובליקנית" נגדה. מרין לה-פן אמרה כי "זה רק עניין של זמן עד שנגיע לשלטון". לדבריה, היא אינה מאוכזבת מהתוצאות, בין היתר, משום שהמפלגה כמעט והכפילה את כוחה.

ההימור של מקרון נכשל

הבחירות התקיימו אחרי שהנשיא מקרון החליט, בתגובה לניצחון של האיחוד הלאומי בבחירות לפרלמנט האירופי ב-9 ביוני, לפזר את הפרלמנט וללכת לבחירות חדשות. ההימור הזה מסתמן גם הערב הזה ככישלון, כאשר מפלגתו צנחה במספר המושבים מ-245 בפרלמנט הקודם ל-161 כעת, לפי המדגמים.

כעת, צרפת נכנסת לטריטוריה בלתי-מוכרת. לאף גוש אין רוב כדי להקים ממשלה באופן עצמאי. לכאורה, מקרון אמור להעניק על-פי הנוהג את המנדט להרכבת הממשלה לגוש הגדול ביותר - כלומר, ל"חזית העממית החדשה". גוש זה כורך יחד מפלגות "רפובליקניות" יחד עם השמאל הרדיקל (LFI) בראשות ז'אן לוק-מלנשון, שנחשב למוקצה באותה מידה כמו הימין הקיצוני מבחינת השלטון. המועמד המקרוניסטי לראשות הממשלה, סטפן סג'ורן, אמר כי "אין סיכוי" להקים ממשלה ביחד עם מלנשון.

אפשרות נוספת הנשקלת היא הקמת קואליציה של גוש המרכז של מקרון יחד עם חלק מגוש השמאל, עם "הבנה" שמלנשון לא יפיל את הממשלה - מעין ממשלת מיעוט מרכז-שמאל. ממשלה כזו צפויה לשבור שמאלה ולטרפד הרבה מהרפורמות שמקרון ניסה לקדם בשנות כהונתו. תיאורטית, ישנה גם אפשרות ל"קואליציה רחבה", שתיווצר על-ידי גוש המרכז של מקרון, הרפובליקנים שרצו עצמאית, וכן חלק מהנציגים שנבחרו מגוש השמאל, לבד מאלו של LFI הרדיקלית. מעולם לא שלטה בצרפת קואליציה שכזו, המייצגת באופן כה בולט את "המחנה הרפובליקני".

בשני המצבים, מקרון יצטרך לשנות את המדיניות שלו באופן משמעותי. והדרך להגיע לקואליציה שכזו צפויה להיות אטית מאוד. לכן, האי-ודאות ששוררת כעת במערכת הפוליטית הצרפתית צפויה להשפיע על כהונתו של מקרון, שבאופן תיאורטי נותרו לו קרוב לשלוש שנים לנשיאות. החלטתו הנמהרת בחודש שעבר מעבירה כעת את הכלכלה השנייה בגודלה באירופה למצב של חוסר תפקוד, חוסר חזון ומתחים פנימיים, בדיוק בנקודת המצב שבה אירופה נדרשת ליציבות ולחזית אחידה, כדי להתמודד עם המצב באוקראינה ועם האפשרות של נשיא חדש ועוין בבית הלבן, החל מהשנה הבאה.