בית משפט השלום בתל-אביב זיכה היום (ג') מחמת הספק את חברת שירותי המעו"ף אופמת, לשעבר חברה-בת של אקסלנס, ואת מנהליה גולן כהן ורונן רשף, מעבירות של הרצת מניות פרטנר והשפעה בתרמית על מדד המעו"ף בשני ימי פקיעה בין מארס ליולי 2001.
מדובר בפרשה שנחשפה ב"גלובס" והייתה לגולת הכותרת של חקירות רשות ניירות ערך בשוק המעו"ף, ולאחד התיקים הכלכליים המורכבים ביותר שנידונו בבית המשפט (ודווקא על ידי שופט "אזרחיסט" מובהק).
השופט מנחם קליין, שבמהלך המשפט אף ביקר בחדר עסקאות ביום פקיעה של מדד המעו"ף כדי להתרשם ישירות מהפעילות בדקות הקריטיות, קבע שעל-רקע כללי המסחר הנהוגים בשוק המעו"ף, "יש סבירות ממשית לגרסה כי הנאשמים פעלו מתוך שיקולים מקצועיים וכלכליים גרידא, תוך הפעלת הידע המקצועי והניסיון המעשי שצברו, ולפיכך אין במעשיהם כל עניין פלילי".
קליין קיבל את טענת הסניגורים, לפיה "אין זה ראוי ורצוי לעשות שימוש בהליכים פליליים, בניסיון להטיל אחריות פלילית על הנאשמים בגין שיקוליהם הנוגעים בניהול סיכוניהם בדרך של ניתוח בדיעבד וב'תנאי מעבדה'". דרישת התביעה להרשיע את הנאשמים למרות שפעלו במסגרת כללי המסחר המקובלים ובמסגרת ניהול הסיכונים שלהם, הוסיף, "אינה מקובלת עליי".
בסוף הכרעת הדין בת כ-160 העמודים, קרא השופט "להסדיר בתקנות או בהנחיות הבורסה באופן מדויק מה מותר ומה אסור לפעילי המעו"ף לבצע ביום הפקיעה, בדקות שלפני הפקיעה וב'זמן הפציעות' שנקבע - דבר שלא נעשה בהיקף הנדרש והמתבקש עד היום. זהו תפקידו של הרגולטור ולא של ביהמ"ש".
אופמת ומנהליה הואשמו בהרצת מניית פרטנר ביום של החלפת מניות במעו"ף, ובהשפעה בתרמית על מדד המעו"ף בשני ימי פקיעה. זאת, תוך שימוש מתוחכם וניצול לרעה של שיטת המסחר שנהגה אז בבורסה, וניצול כוח הקנייה הגדול שלהם כפעילי מעו"ף בולטים ומרכזיים בשוק, הנהנים ממינוף גבוה מהבנקים.
בית המשפט בתוך עמו הוא יושב, ציין השופט. "תנודתיות שוק ההון לפני מועד פקיעת מדד המעו"ף היא מן המפורסמות", ומאחר שהמסחר במעו"ף שונה מהמסחר הרגיל, "אין זה ראוי לבחון את התנהגות הנאשמים על-פי המבחנים הכלכליים והמשפטיים שהוחלו בתיקי הרצת מניות רגילים", אלא על רקע כללי המסחר במעו"ף ביום של החלפת מניות ובימי פקיעה.
הוא קבע שפרופ' שמואל האוזר, שנתן חוות דעת מומחה עבור התביעה המסבירה כיצד גרפו הנאשמים כ-3.3 מיליון שקל, אינו מומחה "קלאסי" משום שהיה מעורב בחקירה עת שימש ככלכלן הראשי של רשות ני"ע, מומחיותו אינה בשוק המעו"ף והוא אף לא בדק נתונים ועובדות מרכזיות ומהותיות לעניין המשפט, כמו דפוסי פעולה כלליים של שחקני מעו"ף, היקפי פעילות בימי פקיעה והחלפה של אופמת ושל שחקנים אחרים ועוד. לעומתו, פרופ' אבנר קלעי, ששימש מומחה מטעם ההגנה, "הוא מומחה מהמעלה הראשונה בתחום".
השופט סירב לזקוף לחובתם של כהן ורשף את שתיקותיהם בחקירה ברשות. "לאחר שנוכחו לדעת שחוקרי הרשות 'ננעלו' על כיוון מסוים", ציין, "שתיקתם לגיטימית בעיניי". הוא מתח ביקורת על רשות ני"ע והפרקליטות, ש"כפי שאינן נותנות את הדעת בשאלת הגדרה ברורה למונח 'ני"ע', תוך רצון להרחיב את תחולת דיני ני"ע ככל הניתן, כך אינן רואות לנכון לקבוע כללים ברורים לפעילי המעו"ף".
הפרקליטות יוצגה על-ידי עוה"ד ציפי גז (כיום ברשות ניירות ערך) ואופיר רוטשילד, אופמת ורשף יוצגו על-ידי עוה"ד גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, ואילו כהן יוצג על-ידי עוה"ד דן שינמן, נוית נגב וגל הררי-גולדמן. (ת.פ. 4131/05).
התרגיל שהקפיץ את מניית פרטנר ב-49% ביום אחד / רקע
פרשת הרצת מניות פרטנר, ממנה זוכו היום גולן כהן ורונן רשף, החלה ביום האחרון של חודש יולי 2001, יום לפני שמניית החברה נכנסה למדד המעו"ף. באותו יום זינקו בתום המסחר מניות פרטנר ב-49%.
יום לאחר מכן, בעקבות העלייה החריגה במניה ועם הכניסה למדד המעו"ף, התממשה מניית פרטנר ונפלה ב-26%, כשהיא גוררת אחריה את המדד כולו. "גלובס" חשף אז כי אקסלנס היא זו שביצעה את הפעולה החריגה, שהקפיצה את המניה והביאה לצניחתה למחרת.
החברה הבת של אקסלנס, אופמת, ביצעה את התרגיל וגרמה לזינוק במניה באמצעות הזרמת ביקושים גדולים למניית פרטנר דקות ספורות לפני סגירת המסחר. במקביל, הצטיידה אופמת באופציות מכר על מדד המעו"ף. הירידה למחרת במדד המעו"ף סייעה לה לגרוף רווחים קלים, כאשר הקפיצה את המחיר לאופציות המכר.
בעקבות חשיפת "גלובס" פתחה רשות ניירות ערך בחקירה נגד מנהלי אופמת, כהן ורשף, בחשד להרצת המניות, שבמהלכה נחקרו גם מנהלי אקסלנס, רוני בירם וגיל דויטש. לפני כשנתיים וחצי הוגשו כתב אישום נגד כהן ורשף בחשד לעבירות בני"ע.
לבד מהרצת המניות של פרטנר, השניים הואשמו גם כי יום לפני הפקיעה של אופציות המעו"ף בחודשים מארס ויולי 2001, הם ניצלו את כוח הקנייה והמינוף הגבוה ממנו נהנו כדי להזיז את שער הפתיחה של הבורסה בצורה שתתאים לפוזיציה שלהם ותסייע להם לגרוף רווחים.
בית ההשקעות אקסלנס מנהל כיום עשרות מיליארדי שקלים במגוון תחומי פעילות, אך עד לפני שנים לא רבות המסחר במעו"ף היה מקור הרווח המרכזי שלו. לאקסלנס היה מוניטין בתחום ההשקעות במכשירים פיננסיים, והיא הייתה מהפעילים הבולטים בשוק המעו"ף המקומי.
בעקבות הפרשה, כפתה ועדת חברי הבורסה לפני כחמש שנים על אקסלנס למכור את אופמת, וזאת לאחר שהחברה רכשה את בית ההשקעות נשואה-זנקס. אקסלנס, שהחזיקה ב-50% מאופמת, מכרה את החברה לקבוצת פאי פיננסים בסכום שהוערך באותה עת ב-28 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.