ניצחון לוורסצ'ה האיטלקית: נאסר על ורסצ'ה הישראלית להשתמש בשמה

בהחלטה תקדימית הורה רשם סימני המסחר על מחיקת כל הסימנים של חברת ורסצ'ה 83 הישראלית מאז 1989: "מטעה את הקונים"

ניצחון לחברת Gianni Versace האיטלקית על ורסצ'ה 83 הישראלית, של בניהו צדיק-פור: רשם סימני המסחר הורה באופן תקדימי על מחיקת כל חמשת סימני המסחר הרשומים של ורסצ'ה הישראלית מאז שנת 1989 (!), לגבי וריאציות בעברית ובלועזית של הסימן המפורסם Versace.

זאת לאחר שהפוסק בקניין רוחני, נח שלו שלומוביץ, קבע כי סימני המסחר נרשמו שלא בתום-לב, מתוך רצון להידמות למותג האיטלקי, תוך שהחברה הישראלית "רוכבת על המוניטין של ורסצ'ה האיטלקית ומבלבלת את הציבור לגבי מקור הסחורה שהיא מוכרת".

משמעות ההחלטה הנוכחית היא למעשה שעל האחים צדיק-פור להפסיק לאלתר את הפעילות תחת השם Versace, אחרת יפרו את סימן המסחר האיטלקי. כעת נותר למחוזי בת"א להכריע בבקשה לצו מניעה קבוע וכן בנזקים הכספיים השונים שגרמה החברה הישראלית למותג האיטלקי.

זו הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בסעיף 39(א)(1) לפקודת סימני המסחר, המאפשר לבטל סימן מסחר, אף שנרשם לפני למעלה מ-5 שנים, אם הרישום נעשה בחוסר תום-לב. הפוסק שלומוביץ קבע שלסעיף זה תחולה רטרואקטיבית ביחס לסימנים שנרשמו לפני כניסתו לתוקף (99'), וכי הוא חל גם כשהשימוש בסימן נעשה בחוסר תום-לב.

החברה שייסד המעצב האיטלקי ג'יאני ורסאצ'ה, המיוצגת על-ידי עו"ד צבי חוברס ממשרד גלוזמן, שם-טוב, חוברס, ברויד ושות', ועו"ד רון קלגסבלד ממשרד פרייס-קלגסבלד, מנהלת מאז שנת 2000 הליכים משפטיים נגד האחים בניהו ויהושע צדיק-פור, הן בבית המשפט והן בפני רשם סימני המסחר. ב-2001 חייב המחוזי את ורסצ'ה 83 להתקין בחנויותיה, בחזית החנות ובאזור הקופה, שילוט בולט המבהיר כי אין כל קשר בינה ובין הסחורה הנמכרת בה לבין ורסאצ'ה העולמית.

משמעות ההחלטה הנוכחית היא למעשה שעל האחים צדיק-פור להפסיק לאלתר את הפעילות תחת השם Versace, אחרת יפרו את סימן המסחר האיטלקי. כעת נותר למחוזי בת"א להכריע בבקשה לצו מניעה קבוע וכן בנזקים הכספיים השונים שגרמה החברה הישראלית למותג האיטלקי.

"שיקר במכוון"

מה שפעל לרעת צדיק-פור היה היעדר "הסבר סביר, עקבי ואמין" לבחירתו בסימן המסחר "ורסצ'ה". צדיק-פור סיפר כי הוא מעורה בשוק הטקסטיל מגיל 12, אך שמע על לראשונה על המעצב ג'יאני ורסאצ'ה רק בהתנגדות לרישום סימן המסחר שלו. צדיק-פור גם שינה גרסאות: תחילה טען שאין לשם ורסצ'ה משמעות או מקור, בהמשך טען שנאמר לו שזהו שם כפר איטלקי, ואחר כך טען שזהו דווקא כפר אלבני.

הפוסק לא האמין לצדיק-פור, בין היתר משום שלא הסביר כיצד ידע לאיית בכתיבה איטלקית נכונה את המילה ורסצ'ה, לאור העובדה שאינו דובר איטלקית, בזמן שאדם סביר היה מאיית זאת Versache, כמקובל ברוב שפות העולם. "האמת אינה נר לרגליו של צדיק-פור", קבע שלומוביץ, "וכל תכליתו להציג מצגים שיתאמו את האינטרסים המשרתים אותו באותה עת".

עוד קבע כי צדיק-פור "שיקר במכוון וביודעין בעת העידו" לגבי דברים מסוימים, והתעלם בתצהירו מדברים שהתשובות לא היו נוחות לו. כן נפסק שהחברה הישראלית עשתה רבות כדי להידמות לאיטלקית: פרסום קטלוגים באנגלית בלבד, פתיחת חנות בכיכר המדינה, שימוש במילים באנגלית בתוויות הבגדים ונטישת סימנים המעידים על "ישראליות" המותג.

הטעיית הציבור בפועל, ציין הפוסק, הוכחה בסקר טלפוני בו השיבו 93% מ-600 המשיבים שוורסצ'ה היא חברה איטלקית ולא ישראלית, מה שמוכיח שהצרכן הרוכש ורסצ'ה בארץ סבור כי קנה את המותג מחו"ל. "מצב בו הציבור מוטעה מהסימנים הרשומים בפנקס, וורסצ'ה 83 קוצרת הצלחה אותה לא זרעה הוא בלתי נסבל שהרשם אינו יכול לתת לו יד".

ורסצ'ה 83, שיוצגה על-ידי עוה"ד יעקב וחנה קלדרון, חויבה ב-40 אלף שקל הוצאות.