צבי זיו מבין מצוין

"הכל מתמוטט ומתפורר סביב צבי זיו", כתב מתי גולן בטורו ב"גלובס" אתמול. זו קביעה חזקה, מרשימה, התופסת את מלוא תשומת הלב של הקורא. רק פגם אחד קטן יש בה: היא מנותקת לחלוטין מהמציאות. מה באמת רואה מנכ"ל בנק הפועלים סביבו?

הוא (יורשה לי לעבור מעתה לגוף ראשון) רואה בישראל מערכת בנקאית שהוכיחה את עצמה עד כה כאחת החסונות ביותר בעולם המפותח. בעוד שבארה"ב - ובמידה רבה גם בבריטניה ובמדינות אחרות - מתמוטטים בנקים כאבני דומינו, ואחרים נזקקים לעירוי מאסיבי מהממשל, בארץ לא התמוטט שום בנק, ושום בנק לא פנה לממשלה כדי שתחלץ אותו מן המיצר.

הסכומים שהממשלה מבקשת להזרים דרך הבנקים (ולבנק הפועלים יש חלק נכבד בהם), נועדו כדי לסייע למשק לעבור את המשבר טוב יותר, ע"י העמדת אשראי בנקאי. הבנקים בכלל, ובנק הפועלים בפרט, לא זקוקים לסכומים האלה, מפני שהם איתנים.

גולן מדבר על "גישת אובמה, שהחליט להגביל את שכר הבכירים". צר לי, אך עליי לקבוע שהוא לא ירד לעומקם של דברים. תקצר היריעה מלהסביר את כל הפרטים הקשורים בתוכניותיו של אובמה, אבל פרט אחד שממנו מתעלם גולן הוא חשוב ועקרוני ביותר: כל ההגבלות שמבקש הנשיא החדש להטיל על שכרם של בכירים חלות, באופן מפורש ומובהק, רק על גופים כלכליים שביקשו סיוע מן הממשל - ולתקופה שבה הם מנצלים את הסיוע. חברה שתחזיר לממשל את סכום הסיוע פטורה מהמגבלות.

לא היתה, אין, ואני מעז לנבא שגם לא תהיה, כוונה להתערב בקביעת השכר בגופים אשר לא פנו אל הממשל בבקשת עזרה. לכן, מבלי להיכנס לדיון, לגיטימי לכשלעצמו, על שכר הבכירים, אין במה שגולן מכנה "גישת אובמה" שום בשורה או רמז למערכת בריאה וחסונה כמו מערכת הבנקאות הישראלית.

מעולם לא אמרתי "פאתטי" על איש, ודאי לא על ציבור שלם. אמרתי שההתעסקות בשכר הבכירים בבנקים "פאתטית", כי בבנק הפועלים יש מנגנוני התאמה אוטומטיים (לרבות כלפי מטה) של הבונוסים למנהלים ולעובדים, וכל מי שמצוי בעובדות יודע שאיננו זקוקים לתזכורות בעניין זה.

ההתעסקות בנושא הזה כעת מריחה כמו ניסיון לראות בהתנהלות הבנקים ומנהליהם גורם למצב הכלכלי בישראל - דבר חסר ידיים ורגליים (שלא כמו בארה"ב). לצערי, ברוחות הפופוליסטיות הנושבות גם מעל דפי העיתון, כל אמירה מסוג זה נהפכת ל"אמת צרופה".

שיטת התגמול בבנק הפועלים מבטאת זה שנים רבות תפיסת עולם לפיה לעובדים ולמנהלים מגיע להשתתף ברווח, ויש לכך ביטוי גם בהסכמים עם ארגון העובדים. בשנים טובות חולקו בונוסים נדיבים, מהם נהנו כל העובדים; וחלק נכבד מהבונוסים לבכירים ניתן כאופציות, ששווין תלוי בתוצאות הבנק בשנים הבאות.

מזה חודשים רבים היה ברור שלא יחולקו בונוסים בגין 2008, ובעקבות התחזית שפרסמנו לאחרונה ל-2009, ברור שגם בשנה זו לא צפויה חלוקה. בנוסף, בציפייה לשנה קשה, החליטו חברי הדירקטוריון ומנכ"ל הבנק על קיצוץ מרצון של 10% בשכר, ושל 7.5% בשכרם של חברי הנהלת הבנק השנה.

לא ברור אם כן מה המהומה סביב בונוסים שלא ישולמו, אופציות שאיבדו את ערכן, ודוגמה אישית שהפגינו הדירקטוריון וההנהלה הבכירה בוויתור וולונטרי על שכר. העיסוק בנושא הוא התפרצות לדלת פתוחה, ומריח מפופוליזם צרוף.

גולן מאשים אותי, יחד עם מנהלים אחרים, שאנחנו "לא מחוברים", "מנותקים משאר המין האנושי", ועוד כהנה וכהנה. תנוח דעתו: אינני נקי מטעויות, אך אני מחובר היטב למערכת שאני פועל בה, למשק הישראלי, ללקוחות הבנק שאני גאה להיות מנהלו הכללי, ולציבור הרחב. נדמה לי שמי שנכשל כאן באי הכרת העובדות והבנת המשבר הוא מתי גולן, שנסחף ל"אמת" הקלה.

אמשיך לעשות הכל, בעזרת הידע המקצועי והניסיון שצברתי בעבודה של עשרות שנים, כדי שהמשק, המערכת הבנקאית ובנק הפועלים ייצאו מהמשבר הגלובלי הזה בצורה הטובה ביותר האפשרית.

הכותב הוא מנכ"ל בנק הפועלים