החופש הגדול נקטע באיבו

האם האינטרנט בישראל יישאר חופשי, או שהמפעילות יהיו שוטרות של הרשת?

בשבוע שעבר ניסתה סלקום להגדיר מחדש את גבולות הגזרה במסגרת מאבקה נגד הרחבת התחרות בשוק הסלולרי.

בצעד חסר תקדים, החליטה החברה למנוע מלקוחות חדשים שלא רוכשים ממנה חבילת אינטרנט (שהיא חבילה לא מוגבלת שיכולה להגיע גם ל-120 שקל לחודש), להתחבר לשירות ה-VoIP שמציעה חברת Free Telecom, שירות שמאפשר להעביר קול על-גבי האינטרנט.

Free היא חברת סטארט-אפ שמציעה מודל להרחבת התחרות בשוק הסלולרי במתכונת שאישר ומקדם משרד התקשורת, ופועלת על-פי חוק. כלומר, יש לה רישיון ממשרד התקשורת להציע את השירותים שלה על כל רשת דאטה סלולרית, כפי שקורה בשוק הנייח.

בניגוד לחברות כמו סקייפ ופרינג, שמציעות שירותי VoIP בסלולר במודלים שונים שלא דורשים התקשרות עסקית עם המפעיל, Free רצתה להציע את השירותים שלה בתיאום עם החברות הסלולריות בישראל.

אלא שכוחניות כמו זו שהפגינו נגדה החברות הסלולריות, היא משהו שלא יכלה לתאר שיקרה לה. לא סתם אמר בשבוע שעבר ליאור בנאי, אחד ממייסדי Free, כי אם יקבל הגנה ממשרד התקשורת, הוא יסגור את החברה.

שלוש החברות הסלולריות עשו ל-Free חיים קשים, אך סלקום הייתה הראשונה שהלכה רחוק יותר, בבואה לקטול יוזמה של חברת סטארט-אפ קטנה שמנסה לספק שירותים סלולריים בדרך חוקית וברישיון ממשרד התקשורת.

ניתן להעריך, כי אם סלקום תצליח, היא תיצור מציאות חדשה של משטר פיקוח על האינטרנט, שיוביל לגל עצום ומסוכן של "משטור האינטרנט" על-ידי המפעילות.

להפוך דירה שכורה לעסק

סלקום חושבת ופועלת בדרך חוקית, והיא במכוון גוררת את הוויכוח למגרש הזה, המגרש החוקי. הטענה של סלקום היא פשוטה: החוזה שחתמה עם הלקוח מאפשר לה להקצות את השימושים באינטרנט שמבוצעים דרך הרשת שלה, במסגרת הסכם איתו. במלים אחרות, כאשר לקוח קונה ממנה מכשיר סלולרי הוא יודע שהוא מיועד לשיחות או לדאטה, ואסור לו להשתמש בדאטה כדי להעביר דיבור.

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, אוהב להשתמש באנלוגיה שמתארת הסכם שכירות עם לקוח שמקבל דירה למגורים אך רוצה להפוך אותה לעסק. בעל הנכס לעולם לא יסכים לכך. ומכיוון שמדובר בהסכם שפרטיו ידועים וברורים, הוא יכול למנוע מבנאי ומאחרים לספק את שירותיו ולגזול ממנו את הכנסותיו משיחות.

סלקום הולכת על חבל דק, וחודרת דרך סדק שמשרד התקשורת, שלא הצליח להבהיר את חשיבותה של ניטרליות הרשת, לא הצליח לסתום. ניטרליות הרשת היא אחד הנושאים החמים בעולם התקשורת ורגולטורים בכל העולם נלחמים בכל הכוח כדי למנוע ממפעילות לעשות בדיוק את מה שסלקום עושה, בצורות כאלה ואחרות.

חברת הכבלים הגדולה בארה"ב קומקאסט, ספגה ביקורת חריפה מצד רשות התקשורת האמריקנית (FCC) כאשר ניסתה להוביל מהלך של יצירת עדיפות בגלישה לאתרים שישלמו לה כסף, או להאטה של הקצב במסגרת שימושים של Peer to Peer (משתמש למשתמש).

סלקום טוענת שמעשיה חוקיים. מאותה הסיבה, סלקום מעניקה לעצמה את הזכות לחסום את סקייפ (אם כי לא עשתה זאת עדיין). אך בבואה לחסום שירותי VoIP, סלקום הולכת עוד צעד קדימה: כדי לדעת אם לקוח משתמש ב- VoIP במסגרת הגלישה שלו באינטרנט הסלולרי, היא רכשה מערכות ניטור מתקדמות כדי לזהות את סוג המידע שהלקוח משתמש בו.

סלקום הקשיבה ללחץ

אם להיצמד לאנלוגיה הקודמת של שפירא, הרי שהיא בודקת ומפקחת על מה עושה מי ששכר ממנה את הדירה. אם חשבתם שביט הוא ביט, והוא עובר באופן שקוף באינטרנט ללא קשר למידע שהוא נושא, הרי שסלקום פותחת את קובץ המידע (פורט), מאבחנת אותו, ואז יכולה לנטר אותו. בכך, סלקום חודרת לפרטיות של הלקוח.

ייתכן שסלקום מעמידה למבחן את מנכ"ל המשרד החדש ואת השר החדש, ומנצלת את התפר ביניהם עד שילמדו את הנושא. אבל מי שמכיר את שפירא יודע שהוא לא משחק את סוג המשחקים האלה. שפירא הוא מסוג המנהלים שמנהלים את החברה דרך זווית ראיה כספית - זה מה שביקשו ממנו לעשות, ואת זה הוא עושה מצוין. ככה הוא הפך את סלקום להיות החברה הסלולרית הגדולה בישראל. מושג כמו "ניטרליות הרשת" הוא בעיניו מוקצה מחמת מיאוס, והוא אינו מוכן להכיר בו.

השאלה הרלבנטית היא איך משרד התקשורת יטפל בסוגיה הזו. בינתיים, כתוצאה מהלחץ התקשורתי ושל משרד התקשורת, סלקום החליטה להשהות את התנגדותה לשבוע. בימים הקרובים היא תשב ותדון עם הנהלת המשרד ומעניין יהיה לראות כיצד יגיב לכך המנכ"ל החדש, עדן ברטל.

עניין פתיחת קובצי המידע מעלה שאלה מהותית: האם האינטרנט במדינת ישראל יישאר Free לטובת כולם, או שאנו עדים לתחילתו של משטור האינטרנט על-ידי המפעילות.