יובל לא מבולבל

15 שנה אחרי שעזב את "שלום עכשיו", כיהן כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, ונבחר למקום השמיני ברשימת הליכוד לכנסת - ירה השבוע יובל שטייניץ את יריית הפתיחה שלו במירוץ לראשות הליכוד. אחרי 8.5 חודשים בתפקיד, שר האוצר חש כי הספינה הכלכלית התייצבה וכי הרזומה מנופח מספיק, ומתחיל להתבטא בנושאים שהם לא כלכליים בלבד אלא גם מדיניים וביטחוניים - והרבה יותר קרובים ללבו.

על אף ההתקפות שספג, סוגר כעת שר האוצר את אחד השבועות היותר מוצלחים מבחינתו. הרעב בליכוד לפעילות הביא לכינוס שקיים שטייניץ בתחילת השבוע למעלה מאלף פעילים, ראשי רשויות וחברי מרכז, וגם את מרבית חברי הכנסת ושרי הסיעה.

בכל שנה בחנוכה מצליח שטייניץ לצופף באולם באור-יהודה מאות אנשים, אבל כששר אוצר מטעם הליכוד מכהן - גם אם הוא נתון למתקפות קשות על החלטותיו - השמחה כפולה. אפילו בנימין נתניהו בשיא הקיצוצים וסילבן שלום שהכה בגזרות קשות הצליחו למלא אולמות כשהיו שרי אוצר והליכוד היה בשלטון. אחרי הכול, איך אפשר שלא להיעתר להזמנה של שר אוצר שיושב על הכספת, ממנה דירקטורים ומחלק מענקי איזון?

את הנאום במפגן הכוח הפוליטי הזה פתח שר האוצר בקריאה שלא לרדת מרמת-הגולן, שהיתה מיועדת למי שנמצא באולם, אבל בעיקר למי שלא - ראשי הרשויות מיהודה ושומרון, ויש לא מעט כאלה בליכוד, שנעדרו מהאירוע.

שטייניץ לא מחזיק ב-DNA הימני הקלאסי בליכוד. כאיש השמאל לשעבר, שהצביע בעד ההתנתקות ועכשיו תמך בהקפאת הבנייה בהתנחלויות, הוא חייב לצבור נקודות לזכותו אם בכוונתו לנסות לכבוש את ראשות התנועה הרוויזיוניסטית.

את הקריצה השנייה לפלג הימני של המפה הפוליטית הוא קרץ למחרת, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". המתקפה על בית המשפט העליון הקנתה לו הרבה נקודות זכות בליכוד, לאחר שהוכיח כי אין לו בעיה להתבטא בבוטות ובחריפות נגד בג"ץ.

יובל לא היה מבולבל. מתקפה זו תוכננה היטב. שבוע קודם לכן, באירוע אחר, הוא השווה את שופטי העליון למועצת החכמים של ש"ס.

ההשלכות הפוליטיות הליכודיות קיבלו ביטוי בשטח יומיים אחרי התבטאות זו, בכנס שקיים השר יוסי פלד. שיחת היום בקרב חברי המרכז היתה האמירה של שטייניץ, או כדברי הנוכחים: "איזה גבר יצא שטייניץ", ו"סוף-סוף מישהו בליכוד מעז לפתוח את הפה".

מעבר להיבטים הפוליטיים, חייבים לציין כי הדברים יצאו לשטייניץ מכל הלב. הוא הלך עם האמת שלו עד הסוף, גם אם היא לא תואמת את זו של הפטרון הפוליטי שלו, נתניהו. הוא אף היה מוכן לשם כך להסתכסך עם נאמן וליברמן, מה שמעיד עוד יותר על העצמאות הפוליטית שלו. לשיטתו, יש לדברים הצדקה עניינית, והם גם לא תלושים ובעלי זיקה ישירה לתפקיד שהוא נושא בו. מה שגם נכון.

כמי שנתפש כפוליטיקאי נקי, לא מושחת, לא מונע משיקולים אישיים וזרים וחף מכל אינטרסים - הותיר שטייניץ את שופטי העליון פעורי פה. אין ספק כי במיליה המשפטי נגרם לו נזק רב. שטייניץ - שכנראה שכח שעם ביניש לא מתעסקים - מצטייר כמי שנלחם באליטה, אבל היא כנראה לא זכרה כי בעלה של השופטת גילה כנפי הוא למעשה גם איש ימין, שקהל היעד שלו הוא לא האליטות בישראל אלא דווקא הציבור הליכודי.

עכשיו נותר רק לשאול מה בכוונתו לעשות בנושא. אם לא יידע לגונן על עמדתו ולהמשיך להסביר אותה - הוא עלול למצוא את עצמו תחת מסע דה-לגיטימציה מתמשך של מערכת המשפט ואוהדיה, מה שעשוי כמובן לפגוע בתדמיתו.