מחוץ לכסף: חברות סטארט-אפ נאבקות על מיסוי אופציות העובדים

מילא ההפסד של המשקיעים. אלו אמנם שפכו על החברה במשך העשור האחרון עשרות מיליוני דולרים, אבל הם מודעים לסיכון שהם יפסידו. לעומתם, העובדים, שקיבלו אופציות ועבדו קשה להצלחת החברה, מצאו עצמם עם אופציות שכבר אינן רלוונטיות (מחוץ לכסף).

א', שהבין את המצוקה וגם חש בה על בשרו, הצליח לשכנע את המשקיעים להקצות חלק מהתמורה שתתקבל במכירה כך שתיועד לפיצוי העובדים, בעזרת מנגנון הקצאת מניות שמוכר תחת השם Carve-Out (פריסה) ובמסגרתו יקבלו העובדים נתח מובטח מתוך סך התמורה שתתקבל.

לא רווחי הון, בונוס

המשקיעים הסכימו, אבל אז גילה א' את המכשול האמיתי. מתברר שמס הכנסה ממסה את אותה הקצאה כבונוס, מה שמחייב תשלום מס בשיעור של הכנסה רגילה בגובה 45% (או קרוב ל-60%, עם ביטוח לאומי), ולא כמס על רווחי הון, מה שקורה במימוש רגיל של על אופציות בחברה, אז התגמול ממוסה ב-25% בלבד. "אני לא מצליח להבין את ההיגיון בחוק הזה", אומר א', "זה מאוד מתסכל שאחרי שהצלחת לשכנע את המשקיעים, אתה נתקע ברשות המסים".

אין הרבה דברים שמתסכלים יותר מהבירוקרטיה הישראלית, אבל דווקא במקרה הזה, יש שינוי, לפחות חלקי. החלטה שהתקבלה בשבועות האחרונים ברשות המסים, קובעת מנגנון שמאפשר להעניק לעובדים מניות שיוקצו ממכירת חברה בהפסד, כך שיוכרו כתגמול "הוני", כלומר עם מיסוי של 25% בלבד, ולא כתגמול מבוסס הכנסה.

המשמעות הפרקטית היא שהעובדים, במקביל למשקיעים, יקבלו מניות עודפות, מה שנקרא "מניות בכורה" שימומשו לפני שהמשקיעים יקבלו את חלקם.

ברשות המסים טוענים כי מנגנון ה- Carve Out מספק לעובדים סכום כספי מסוים על חשבון בעלי המניות, מתוך מטרה שגם הם ייהנו ממכירת החברה ויתמכו בעסקה, על אף שאופציות העובדים נמצאות מחוץ לכסף ושוויין הינו אפס. לכן ההקצאה המדוברת ממוסה כהכנסה רגילה (בונוס) ולא כרווח הון.

"אם מנכ"ל בנק הפועלים פורש מהתפקיד ומקבל בונוס של מיליוני שקלים גם במקרה שלו מכירים בזה כבונוס, למה שכאן המקרה יהיה שונה?", שואלים ברשות.

"זה לא חוזה דרקוני"

הדיון בנושא בין רשות המסים לרו"ח ועו"ד שמייצגים את חברות ההיי-טק הישראליות, מתברר, נמשך כבר מספר שנים. אבל הבעיה הקצינה ב-2008, כאשר שוויין של חברות רבות צנח לפתע.

"כיום המצב הוא שחלך ניכר מהחברות נמצאות בבעיה שהן יימכרו בפחות מהסכום שהושקע בהן", מעריכים ד"ר עו"ד איל שנהב ועו"ד אורן בירן, שותפים בשנהב ושות', משרד שמתמחה בתחומי המיסים וההיי-טק ומעורב בעסקאות רכישה. "זו בעיה בפרט אם הרוכש רוצה גם את העובדים ומעוניין לתת להם תמורה מסוימת".

אלא שחלק מהתנאים שהעלתה רשות המסים קשים לביצוע. אחד מהמרכזיים שבהם דורש שהסכם הקצאת מניות הבכורה לעובדים ייחתם תשעה חודשים לפני המכירה לפחות, כדי להכיר בהן כמניות שעליהן ישולם מס רווח הון.

התזמון הזה יוצר מצב בלתי אפשרי עבור מנהלי החברות, טוען א'. "באורך חיי החברה, כולם באופוריה", הוא טוען, "כולם משוכנעים שנהיה גוגל הישראלית ונהפוך למיליונרים, וקשה מאוד לדבר על מצב שהאופציות יהיו מחוץ לכסף בתוך חיי החברה. בדרך-כלל מדברים על כך כשהמציאות מכה בך, והיא דבר שלא ציפית לו".

ברשות המסים רואים את הדברים אחרת. הקצאה של מניות מספיק זמן מראש, טוענים שם, עדיין מתבצעת בתקופה לפני שמכירת החברה נראית באופק, ולעובדים מוענקות אופציות למניות החברה ששוויין אינו ידוע ולכן מכילים עליהן מיסוי הוני.

לעומת זאת, הסכם שכזה שייחתם למשל בשלושה החודשים שלפני מכירת החברה, נראה כאילו הוא "נתפר" כדי לספק לעובדים תגמול כספי, כמעין בונוס, ולא תגמול במניות החברה.

"תשעה חודשים זה זמן סביר", מגיב בכיר ברשות המסים. "חוץ מזה, יש לזה הרבה היענות, זה לא חוזה דרקוני שלא מתקרבים אליו. זו לא עמדה קשיחה של מס הכנסה, אלא משהו שהתהווה בהסכמה עם הנישומים".

בעקבות ההחלטה האחרונה של הרשות, ממליץ עו"ד שנהב שהחברות ינסו לסגור הסכם כזה מוקדם ככל האפשר. אולם לדבריו, "ברוב המקרים החברות לא עושות את התוכנית הזו. בדרך-כלל הנושא עולה רק כאשר יש מו"מ באוויר".

ומה עמדת המשקיעים לגבי הקצאה שכזו, בה יש לעובדים עדיפות עליהם? להערכת עו"ד שנהב, בסופו של דבר, במקרים כאלו ההקצאה לעובדים היא של 10%-15% מסך התמורה בעד מכירת החברה, סכום משמעותי יחסית, אבל סביר שלא בא לידי ביטוי בהיקף גבוה.

"זה לא מקרה היפותטי שהמנכ"ל, שאולי נכשל, הלך למשקיעים ואמר להם: 'תעשו לי טובה ותקצו לעובדים חלק מהסכום שתקבלו'", מוסיף א', "לפי המשקיעים, יכול להיות שהמנכ"ל והעובדים דווקא מאוד הצליחו".