כשזה מגיע למוח, סמי סגול לא מתאפק. הוא קורא כל מחקר טרי שיוצא, משתתף בכל הרצאה חדשנית, אוסף כל ספר, נפגש בתכיפות עם חוקרים מהארץ ומחו”ל, ומממן סטודנטים ודוקטורנטים בתחום, איתם הוא גם שומר על קשר אישי ורציף.
ספרו לו על מחקר חדש שקראתם על האונה הימנית, ותראו איך מיד העיניים נדלקות, הזרועות מונפות באקסטזה, החיוך נמרח מאוזן לאוזן, ובשנייה אחת, כמו בטריק זול של סרטים מצוירים, הוא הופך מאיש עסקים קשוח וחד לילד מתלהב בחנות משחקים.
סגול, 67, הוא הבעלים של כתר פלסטיק המגלגלת מחזור מכירות של 1.2 מיליארד דולר בשנה והיא אחת משתי החברות הגדולות העולם בתחום הפלסטיק. לפני שש שנים הקים את המרכז לחקר המוח בבית החולים שיבא, שמטרתו לתמוך וליזום מחקרים בתחום מחלות המוח וחוט השדרה.
* לכל הידע העצום שצברת במחקרי מוח יש השפעה ישירה על איך שאתה מתנהל בחיים ובעסקים?
סגול ל"ליידי גלובס": “אני חושב שכן. ברגע שאני רואה את המחקרים המתקדמים ומבין מה קרה, זה נותן לי פרספקטיבה”.
* אתה מרגיש שזה גורם לך להיות יותר בשליטה? כי הטענה היא שקבלת החלטות, גם החלטות עסקיות, זה עניין לא רציונלי.
“וטוב שכך. טוב שיהיו גם החלטות מהבטן. אם הכול היה רציונלי, זה היה פחות מוצלח. ממדעי המוח ידוע כבר הרבה זמן שקבלת ההחלטות זה לא תהליך ממש רציונלי. המרתק הוא, שאפשר לעקוב אחרי זרימת האינפורמציה ולראות בדיוק איך כמעט כל המידע שמגיע מהאוזניים ומהעיניים, חייב לעבור קודם כל דרך האזורים הרגשיים של המוח. רוב ההחלטות עוברות סינון דרך האזורים הרגשיים. אולי אנחנו לא כל כך רציונליים כמו שאנחנו מתיימרים להיות”.
* כשאתה מקבל החלטה, אתה יודע יותר טוב מכולם שהיא לאו דווקא רציונלית. זה עוזר לך לפעול באופן שונה?
“הידע מביא להתנהגות שונה. יש השפעה. ככל שאת לומדת יותר, את מכוונת באופן מושכל יותר. גם במוח רואים אזורים שמתפתחים דרך הידע שאת רוכשת, זה משפיע על מבנה המוח ברמה הפיזית. ודאי שזה משפיע על ההתנהגות”.
* חוקר המוח פרופ' פרד טראביס טוען שהמתח הורס פיזית תאי מוח, ומוחות של אנשים במשרות בכירות, כמוך למשל, נראים הרבה פעמים מחוררים כמו גבינה שוויצרית. אתה מנסה לנטרל מתח?
“אני בעד שמדי פעם נירגע. אבל יש גם יתרון במתח - הוא מכניס אלמנטים של הישגיות, מתריע מפני סכנות. ממחקרים רבים עולה כי מתח פוגע בתאי מוח, הכימיקלים וההורמונים שנוצרים במוח כתוצאה ממתח הורסים תאים חיים. מתח מתמשך לאורך שנים יכול להרוס המון. כיום, למזלי, אני הרבה פחות מתוח מבעבר. אני לא רוצה להיזכר בתקופות שבהן הייתי הרבה יותר מתוח”.
* למה?
“עם הגיל נהיים יותר חכמים, אז למה להיזכר בתקופה שהיינו פחות חכמים? יש חוקרת מוח שאמרה לי שהייתה רוצה לחקור את המוח של אנשים מגיל צעיר עד לגיל מבוגר, ולראות איך המוח משתנה. זה יכול להיות מעניין, אלא שאי אפשר לחיות מספיק כדי לעשות את זה. חבל”.
* מה שינו אצלך הגיל והניסיון?
“יש משהו ברור שמשתנה עם הגיל, ורואים את זה במחקרים: היכולת לזהות תבניות עולה, ומהירות עיבוד אינפורמציה יורדת. מה הכוונה בתבניות? המוח לומד לזהות סכנות, הזדמנויות, מוקשים - ובדיוק כמו שרופא מנוסה לומד לזהות בעיה רק ממבט אחד בחולה, כך גם בעסקים. יש הרבה תבניות שלמדתי לזהות עם השנים, וכיום אני יודע להיזהר מהן".
* גילויים במדעי המוח מאפשרים היום קבלה לעבודה בעזרת סריקת מוח מוקדמת, שיכולה לגלות אי סדירויות בגלי המוח. זה יכול לחסוך ממך להעסיק, למשל, מנכ"ל לא אמין.
"שיטות המדידה משתכללות, ויש התקדמות גדולה בתחום. הייתי לא מזמן בתערוכת מחשב בלאס וגאס, שבה הוצג מחשב שמודד תנועות עיניים, תנועות עדינות של הגוף ואי סדירויות. אין ספק שיהיו לזה השלכות מעניינות. אם הייתי תומך בטכנולוגיה הזו בתהליך של השמה? זה תלוי. אני ער לזה שבכל ההתקדמות במדעי המוח יכולה להיות גם סכנה. אני מעדיף להסתכל על הדברים הטובים”.
* מדעי המוח השפיעו גם על השיווק, והלהיט עכשיו זה נוירו־שיווק. אתה מחבר ללקוח אלקטרודות למוח, מקרין מסרים, ולומד מיד כיצד הם פועלים עליו. בקרוב אולי לא תזדקק למשרד פרסום.
“ההשלכות של חקר המוח על השיווק גדולות מאוד, רובן עוד לא מיושמות, בטח לא אצלנו. ימים יגידו מה זה בדיוק אומר. אני יודע שאלה דברים שמפחידים אנשים, אבל אני לא פוחד. אני מאמין בלקחת את המחקרים לכיוון מועיל וחיובי, ויש כאן אפשרויות גדולות”.
* עד כמה לכל התובנות האלה ממחקרי מוח היה חלק בהצלחה שלך בעסקים?
“אני מאוד מאמין בהשתדלות, ובמאמצים גדולים”.
* הכול השתדלות? אין קשר בין הצלחה לכישרון?
“הייתי בכנס של וורן באפט, ומישהו הצביע ואמר לו: ‘אני רוצה להיות עשיר כמוך’, ובאפט ענה: ‘הסוד הוא לחיות הרבה שנים ולהתנסות’. אני חושב שזה נכון, צריך לחיות הרבה שנים ולהשתדל הרבה מאוד”.
* לא כל מי שמשתדל מצליח בסוף.
“הכול בראש. אם יש משהו שאת באמת רוצה, ואת מאוד מתעקשת ומתאמצת להשיג אותו, תשיגי. הבעיה היא זמן. זה יכול לקחת עשר שנים, 20 שנה. יש אנשים שלא מספיק רוצים או לא מספיק משתדלים, ולכן הם לא משיגים את המטרות. כישורים אפשר לפתח, כישרון אפשר לבנות. תחשבי שאת לא מוכשרת ברכיבה על אופניים - עולה ונופלת, עולה ונופלת. בסוף את מצליחה”.
* אז אתה הצלחת כי השתדלת יותר מאחרים?
“אני בהחלט התאמצתי מאוד. אני טוען שכולם מתאמצים, אבל כנראה לא מספיק ביחס למטרות שלהם. מי שקבע לעצמו מטרות גבוהות, צריך להתאמץ יותר ולאורך זמן”.
* זה מאוד אופטימי.
“ככל שאני לומד על המוח האנושי יותר וקורא יותר מחקרים, אני הופך ליותר אופטימי”.
* אתה כל כך נלהב מהתחום. כדאי לחברות סטרט אפ בתחום מדעי המוח לבקש ממך שתשקיע בהן. עד כה לא השקעת, רק תרמת, למה?
“אני מעדיף לתרום מאשר להשקיע, אבל אני באמת רוצה להתחיל להשקיע - במיוחד במחקרים בנושא של מוח וחינוך ולמידה. ידעת, למשל, שמחקרים עדכניים ממליצים להיות בתנועה בזמן למידה? מתברר שתנועה מגבירה את הלמידה, ויש חברה שאפילו פיתחה שולחן עם הליכון, שאפשר יהיה ממש ללמוד בהליכה. יש מחקר מעניין שבו לקחו בית ספר מאילינוי ונתנו לתלמידים להתאמן בפעילות פיזית אינטנסיבית, תוך כדי למידה, התוצאות הראו שיפור ענק בהישגים במבחנים האינטלקטואליים”.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.