אירוע הסופרבול - סטייה אמריקנית?

1. כל העיתונים והאתרים מלאים בפרומואים כבר יותר משבוע; בארה"ב יש הערכות חזקות מאוד שהאירוע שנערך הלילה באצטדיון "סאן לייף" במיאמי הפך להיות אירוע הספורט הראשון בהיסטוריה שמשך מעל 100 מיליון צופי טלוויזיה בארה"ב בלבד; הספוטים הפרסומיים של 30 שניות ששודרו בטלוויזיה במהלך האירוע נמכרו כבר לפני יותר משבוע במחיר ממוצע של 2.8 מיליון דולר.

אבל את האירוע הכי גדול של השנה בארה"ב - הסופרבול שנערך הלילה ובו ניצחה ניו אורלינס סיינטס את אינדיאנפוליס קולטס (31-17) - ראו מיליונים בודדים בלבד ברחבי העולם. למרות שהמשחק ישודר ב-230 מדינות וטריטוריות.

יש המון סיבות לכך שהפוטבול הוא ספורט אמריקני. אבל יש עובדה אחת בולטת: בעוד שהגלובליזציה הפכה ליגות וענפי ספורט לאירועים כלל-עולמיים וגרמה לשווקים רדומים להתעורר, ה-NFL עדיין לא מצליחה לפרוץ את גבולות ארה"ב.

2. ההתכנסות של הסופרבול לתוך ארה"ב בלבד קיבלה תוקף רשמי בשבוע שעבר, כשחברת Future Sports + Entertainment פרסמה את נתוני הצפייה באירועי ספורט לשנת 2009, מהם עלה כי לראשונה צפו יותר אנשים בעולם בגמר הצ'מפיונס ליג (109 מיליון צופים) לעומת הסופרבול (106 מיליון). הסיבה העיקרית: הכדורגל האירופי השתלט על שווקים רדומים, בעיקר באסיה. בינתיים, ב-NFL ממשיכים לשבור את הראש שנה אחרי שנה איך למצוא נוסחה שתפרוץ את המעגל הזה. מאז 2003 הרייטינג של ה-NFL עלה ב-7% בלבד בעולם, רק בגלל עלייה בנתוני הצפייה בתוך ארה"ב. במקביל זינקו נתוני הצפייה בליגת האלופות בעשרות אחוזים באותה תקופת זמן.

בשנה שעברה ראו אמנם את הסופרבול 106 מיליון איש, "אבל מחוץ לארה"ב, קנדה ומקסיקו - שלושת השווקים החזקים של המשחק - בקושי שני מיליון צופים ביתר מדינות העולם ראו את הסופרבול", אומר העיתונאי סיימון קופר. "וסביר להניח שרובם הגדול הם אמריקנים שנמצאים במדינות האלו".

ב-NFL נותנים את הדוגמה של החדרת ה-NBA לשוק הסיני כסימן שהעניין אפשרי. אבל יש הבדל אחד משמעותי: הכדורסל האמריקני חדר לסין ברגע שנחת שחקן סיני ב-NBA (יאו מינג). ה-NFL פתחה אמנם נציגויות בשווקים גדולים בחו"ל, אבל גם זה עדיין לא מוכיח את עצמו במספרים ואין שום עלייה ברמת העניין.

מה עם השוק ההודי שנחשב לפוטנציאל הרדום הגדול ביותר? גם כאן נחלה ה-NFL כשלון. רשת Ten Sports ההודית שהחזיקה בזכויות של ה-NFL עד 2008 החליטה להפסיק ולשדר אחרי שהרייטינג בסופרבול אפילו לא הצליח להגיע ליעד שנקבע על 0.01 אחוז.

הטענה שהשוק האסייאתי או זה של המזרח הרחוק אינו מכיר בתרבות הספורט האמריקנית, היא כמובן אינה רלוונטית. ביפן יקומו לראות את הוורלד-סירייס ב-MLB בגלל שיטפון של שחקנים יפניים בליגה האמריקנית, ובגלל שיש להם ליגת בייסבול מקומית חזקה. אבל אף אחד לא יקום לראות NFL. גם באירופה הניסיון לדחוף את הפוטבול נכשל כישלון חרוץ, אחרי שהליגה הפעילה את ליגת ה-NFL Europe מאז 1995 במטרה להחדיר את המשחק לאירופה, אבל הליגה נסגרה אחרי 12 שנה אחרי שסבלה מהפסדים ובעיקר חוסר עניין. להבדיל מה-NBA שמוצף בכ-80 שחקנים אירופיים שמייצרים עניין במדינות מהן הם באים, השחקנים האירופים הבודדים שמשחקים פוטבול בקולג'ים לא מצליחים להיכנס ל-NFL.

3. האם חוסר העניין מחוץ לארה"ב צריך להדאיג את ה-NFL? ממש לא. למרות שזכויות השידור לחו"ל שוות כמעט אפס, זכויות הטלוויזיה בארה"ב של הליגה נמכרות בסכום הגבוה ביותר בין כל הליגות בעולם - 3.1 מיליארד דולר לעונה. בחישוב פשוט: כל משחק פוטבול ב-NFL נמכר בממוצע עבור 13 מיליון דולר. בפרמיירליג העשירה והגלובאלית נמכר כל משחק בממוצע עבור 2.9 מיליון דולר.