שכנים צמאים להסדר

אחראי סתימת פרצות בצינורות המים של מקורות ביהודה ושומרון. כן, יש ג'וב כזה. ישנם גם חמישה צוותי פיקוח ואכיפה של רשות המים, שבחלק לא מבוטל מזמנם רודפים אחרי הזנב של עצמם כדי לסתום פרצות כאלה. המרדף הזה נועד לתת מענה לתופעה של גניבת מים מצינורות של חברת מקורות ביהודה ושומרון על-ידי הפלסטינים. הם לא גונבים רק מהמים שישראל מספקת, אלא גם מבארות שחפר עבורם גוף הסיוע האמריקאי, USAID. האמריקאים ראו שהגניבות כל-כך מסיביות, עד שלפני שנה הם החליטו לסגור את הבארות.

המים שנגנבים, אגב, אינם מים מותפלים או מטוהרים, אלא מים שפירים - הכי איכותיים שיש.

אז איך נלחמים בתופעה הזו? כאן הדעות חלוקות. גורם בכיר במשק המים טוען שזה מצב שאינו בר פתרון, סיזיפי, ושלעולם תצטרך ישראל להתמודד איתו. בכיר אחר במשק המים טוען כי ישראל פשוט צריכה להעביר לפלסטינים יותר מים, כך שלא יצטרכו לגנוב. זאת, על אף שאין בין הגורמים ויכוח על כך שישראל מעבירה לפלסטינים 70%-60% יותר מים מכפי שנקבע בהסכמים עם הרשות.

ופה אנחנו נכנסים כבר לעניין הקיפאון המדיני. כי בתוך כל הפלונטר הזה גם קיים ויכוח בין ישראל לרשות הפלסטינית על החלוקה בניהול מי אקוויפר ההר, שנמצא בשטחים של שתיהן.

אותם בכירים שרוצים לפתור את הבעיה מאמינים כי כל זמן שהמשא ומתן תקוע, לא ניתן יהיה להסדיר גם את נושא המים. עד אז, אנחנו תקועים בין אלה המאמינים שצריך לתת לפלסטינים יותר מים כדי שלא יגנבו לבין אלה המחכים שהמשא ומתן יתחדש, מה שיגיע קודם. אנחנו לא היינו עוצרים את נשימתנו בציפייה.