מורה נבוכים: מה קורה לכלכלת יוון, מה קורה לכלכלת פורטוגל?

יוון - כמו מחלה מדבקת

נראה שאין סוף לחדשות הרעות שפוקדות את יוון. לא חלף זמן רב מאז שהיא הפעילה את חבילת החילוץ המעניש שלה, בסך 45 מיליארד אירו מן האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, וכל הבניין הזה החל לקרוס, כאשר סוכנות S&P הפחיתה את הדירוג של יוון ל"זבל" אתמול.

ההפחתה הזו שיגרה את התשואה של האג"ח היווניות לשנתיים, שכבר הגיעה ל-14%, אל הסטרטוספרה: התשואה זינקה בעוד 4.5 נקודות אחוז אחרי הודעת S&P. אבל זה מובן מאליו: המשקיעים החלו לגלם בחישוביהם את הסיכון הבא באופק, זה של הסדר חובות גדול מאוד, שיכלול גם "תספורת" רצינית מבחינתם.

החילוץ יאפשר כמובן ליוון להימנע מגיוסי הון בשווקים במשך כשנה. זו אתנחתא חשובה לכל הפחות. קרדיט סוויס מעריך שיוון צריכה לגייס 10 מיליארד אירו בסוף מאי, ומאחר שבשווקים אין כל ביקוש לניירות יווניים, היא תקבל כנראה במקום זאת את הכסף מקרן המטבע.

אילו הוכרזה חבילת החילוץ לפני 3 חודשים, היא היתה מתקבלת כהפתעה חיובית.

בשבוע שעבר היא היתה מעט מדי ומאוחר מדי. ברקליס קפיטל מעריך שיוון זקוקה לחבילה של 90 מיליארד אירו ל-3-4 שנים כדי לקבל את מרווח הנשימה הנחוץ ליישום תוכנית צנע פיסקלית אמינה.

בהתחשב בכך שמרווחי התשואה של כל מדינות הפריפריה במרחב האירו זינקו מתחילת החודש - המרווח של ספרד עלה מ-72 ל-110 נקודות בסיס (מאיות אחוז, בהשוואה לתשואת אג"ח גרמניות מקבילות) - אפקט ההדבקה של הפסד החובות היווניים הוא הגורם היחיד לחוסר התיאבון של המשקיעים לניירות של "מדינות קלאב מד".

תפיסת הסיכון שלהן רק תתחזק אחרי ש-S&P הפחיתה אתמול גם את הדירוג של פורטוגל בשני שלבים. אך ההפחתה של החוב היווני הסיטה את תשומת הלב של המשקיעים מהשאלה אם יהיה הסדר חובות, אל השאלה כמה הסדר כזה יעלה להם.

פורטוגל - סימפטומים כרוניים

בעוד שיוון מתנדנדת על סף תהום, אחת משותפותיה למרחב האירו בחצי האי האיברי מתחילה גם היא לחוש סחרחורת. התשואה על האג"ח לעשר שנים של פורטוגל עלתה שלשום (ב') אל מעבר ל-5% ופרמיית הסיכון שהמשקיעים דורשים תמורת אחזקה של חובות ממשלתיים פורטוגליים זינקה ב-66 נקודות בסיס מהשבוע שעבר.

פורטוגל, כמו יוון, היא מדינת מרחב אירו פריפריאלית עם כושר תחרות ירוד, גירעון תקציבי גבוה, חובות מוגדלים ודירוג אשראי מופחת. כמו אתונה, גם ליסבון צריכה לגייס כספים רבים השנה - בערך חמישית מהתמ"ג.

למרות תוכניותיה של ליסבון לצמצם את הגירעון התקציבי ל-3% תמ"ג עד 2013, היא שותפה לגורלה של אתונה עד כה. כמו יוון, גם היא לא שכנעה את שוקי ההון שיש לה יכולת לבצע את התיקונים הכואבים הנדרשים. בנוסף לכך, הנציבות האירופית אומרת שההנחות של ליסבון לגבי צמיחה כלכלית חיובית השנה ובשנה הבאה, הן אופטימיות.

בניגוד לכך, חברת קפיטל אקונומיקה צופה צמיחה שלילית של 0.5% ב-2010 וב-2011. זאת ועוד, ההבראה של פורטוגל נפגעת מהנטל הגבוה של חובות משקי הבית והעסקים, ומתלותה בספרד, שוק הייצוא העיקרי שלה, שנשארה שקועה במיתון.

אך פורטוגל עדיין איננה יוון. הגירעון התקציבי שלה, 9.4% תמ"ג, עולה אמנם ביותר מפי 3 על התקרה של מרחב האירו, אך הוא נמוך בהרבה מזה של יוון, 13.6% תמ"ג. החוב הציבורי, 77% מהתמ"ג ב-2009, אינו באותה ליגה של יוון, 110% תמ"ג.

החוב של ליסבון קשור כולו לגירעון שלה, היא לא היתה צריכה לספק תמיכה משמעותית לבנקים. ומעל הכל, למרות ההסתייגות של בריסל, לנתונים הסטטיסטיים ולצעדים שהיא נוקטת יש אמינות גבוהה בהרבה בהשוואה לאתונה - והיא כבר הפחיתה בהצלחה גירעונות בעבר. אלא שלפי שעה, הבעיות של פורטוגל נראות כרוניות באותה מידה.